את התמונות של ההפצצה הישראלית על כלא אווין ראתה דוקטור קיילי מור-גילברט מביתה באוסטרליה, משם שוחחה השבוע עם חדשות 12. לא מאמינה שמה שדמיינה, אכן קרה למקום הנורא שהשתחררה ממנו רק לפני חמש שנים. בריאיון שפורסם הערב (שבת) במהדורה המרכזית היא סיפרה על האישומים נגדה באיראן, החוויות מהכלא - וגם מה השומרים בכלא ביקשו שתלמד אותם.

"היינו צוחקות, אני ושותפותיי לתא הכלא, מה יקרה אם טראמפ יפציץ את כלא אווין", היא מספרת. "הם לא באמת חשבו על ישראל, הם חשבו על טראמפ. אמרנו 'טראמפ, בוא לפה ותפציץ אותו'. את יודעת, רצינו שזה יקרה".

ד
ד"ר קיילי מור גילברט|צילום: חדשות 12

מה הרגשת כשנכנסת לראשונה לשערי כלא אווין?

"למען האמת, לא ידעתי שאני נמצאת בכלא אווין. שמו לי כיסוי עיניים והסיעו אותי בפקקים של טהראן במשך מה שהרגיש לי כמו יותר משעה. וכשהם הסירו את כיסוי העיניים, כבר למעשה הייתי בתוך הכלא".

היא הייתה חוקרת צעירה לענייני המזרח התיכון. אזרחית אוסטרלית שהגיעה לכנס מדעי באיראן. אומנם היא הייתה נשואה לישראלי, לוחם קומנדו לשעבר, אפילו התגיירה, אבל לא חששה שזה מסכן אותה - משמרות המהפכה חשבו אחרת. בשדה התעופה, בדרך הביתה, נעצרה ונלקחה לכלא הידוע לשמצה ביותר באיראן. כלא אווין, למתנגדי המשטר.

הכניסה לכלא אווין הידוע לשמצה בטהראן (צילום: רויטרס)
הכניסה לכלא אווין הידוע לשמצה בטהראן|צילום: רויטרס

"הייתי בתא בידוד קיצוני. שמים אותך במעין קופסה שאין בה חלונות, בלי שירותים, ובלי אוויר צח,והאור דולק 24/7. בלי רהיטים, בלי מצעים ובלי שום דבר לעשות. הם שמים אותך שם כדי לנסות לשבור אותך נפשית, כך שבחקירה תספרי להם את כל מה שהם רוצים לדעת".

מה היו האישומים נגדך?

"אמרו שאני סוכנת ששייכת ל-MI6 (סוכנות ביון בריטית) שאני מרגלת ישראלית, שאני מרגלת אוסטרלית, אפילו שאני מרגלת בחריינית. רק כשהגעתי לבית המשפט הבנתי שהאישום נגדי הוא שאני מרגלת ישראלית, או איך שהם קראו לזה - 'שיתוף פעולה וריגול עבור המשטר הציוני הרודני'".

היו להם גם "הוכחות", שמצאו בטלפון שלה. תמונות בכותל, החתונה היהודית, אפילו תמונה במדים. בית המשפט גזר עליה 10 שנות מאסר. העינויים שעברה היו, כאמור, פסיכולוגיים לא פיזיים, כמו אלה שראינו בתיעודים מהכלא. פעם אחת, היא מספרת, חטפה מכות. כדי לשרוד, ניסתה לשמור על יחסים טובים עם השומרים שלה.

"באופן די מצחיק, הם רצו שאלמד אותם עברית. וכמה משומרים של המשטר היו מגיעים אליי ומדברים איתי בעברית, ולמען האמת, העברית שלי הייתה די גרועה".

למה הם רצו שתלמדי אותם עברית?

"מאותה סיבה שאני בטוחה שיש לכם מרגלים רבים שלומדים פרסית, את יודעת, צריך להכיר את האויב שלך. הם גם ניגשו אליי ושאלו אותי אם אני מוכנה לרגל עבורם, ואם הייתי מוכנה לעשות איתם עסקה כדי להשתחרר מהכלא בתמורת לכך שיגייסו אותי למשמרות המהפכה. ואמרתי, 'ובכן, זה מגוחך'.

גם מבלי להסכים להיות סוכנת איראנית, שנתיים אחרי שנעצרה יצאה לחופשי בעסקה שבה שוחררו שלושה אזרחי איראן שנכלאו בתאילנד בחשד לפגיעה בדיפלומטים ישראלים. כשחזרה גילתה שבעלה לא היה נאמן לה והתגרשה. היא נשארה באקדמיה והשבוע צפתה מרחוק בחומות הכלא שנפלו במקום שהיה סמל לדיכוי פוליטי ולשלטון אכזרי.

"אני והרבה אסירים לשעבר באווין, אנחנו מדברים זה עם זה ואומרים 'אלוהים אדירים, זה אמיתי? התמונות הללו אמיתיות?'. אנחנו לא יכולים להאמין לזה, כי עברנו בשערים הללו. הכריחו אותי לעמוד מול השערים האלה ולצלם סרטון תעמולה לערוץ של המשטר האיראני ביום ששחררו אותי".

כלא אווין בטהראן (צילום: רויטרס)
כלא אווין בטהראן|צילום: רויטרס

"פשוט לא יכולתי להאמין שהשערים האלה הופצצו", הוסיפה. "אני מעריכה את הסימבוליות שבדבר, אבל גם, מאוד חששתי לגורלם של האנשים בפנים. שמענו ידיעות מכמה אסירים פוליטים בתוך הכלא, שאמרו שלא היה להם מושג מה מתרחש, הם שמעו הפצצות, הם שמעו הרס, חלונות התפוצצו באגפים שלהם בכלא, אנשים ברחו, ולמעשה, רמסו אחד את השני, פצעו אחד את השני ונדחקו כדי לנסות לצאת".

עכשיו היא חוששת שעם סיום המלחמה, אם לא כלא אווין, אז בתי כלא אחרים יתמלאו שוב, אפילו ביותר אסירים, והמשטר יהפוך חשדני ואכזרי אפילו יותר.

"זוהי היא תקופה מסוכנת ביותר עבור העם האיראני. כעת, באופן מסוים, המצב מסוכן הרבה יותר מאשר כשנפלו הפצצות. זה ממש מפחיד, וזו רק ההתחלה. צפויה מתקפת דיכוי מסיבית מצד המשטר בתוך איראן. מכיוון שהמשטר חושש לביטחונו ולשלומו. הוא חושש משינוי משטר, הוא חושש מהתקוממות, והוא מנסה להפגין את מלוא כוחו, ובעצם להעניש את העם האיראני על מה שקרה".

תיעוד אזור משרדי מערכת המשפט האיראנית, ומשרדי כלא אווין אחרי התקיפ (וידאו AVI: חדשות)
תיעוד אזור משרדי מערכת המשפט האיראנית, ומשרדי כלא אווין אחרי התקיפה|וידאו AVI: חדשות

את עדיין חולמת לחזור לאיראן ביום מן הימים?

"הייתי שמחה לחזור לאיראן, ואני מאוד מקווה שיום אחד אני אוכל לעשות זאת, אבל כל עוד המשטר הזה עדיין נמצא בשלטון, כמובן, זו לא אפשרות".