נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי לאכזבה קשה בשיחה הצפויה שלו היום (שני) עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כך לפי דיווח בבלומברג. על פי הדיווח, פוטין לא מתכוון להסכים לשום ויתורים ודרישות שטראמפ צפוי להעלות בפניו בניסיון להביא לסיום מהיר של המלחמה באוקראינה, מכיוון שהוא נערך להרחבת המלחמה במהלך החודשים הקרובים.
מקורות המעורים בפרטים סיפרו כי פוטין משוכנע שכוחות צבא רוסיה יצליחו לפרוץ את קווי ההגנה של אוקראינה, ולכבוש את כל השטח של ארבעת המחוזות הכבושים באוקראינה עד סוף שנת 2025. פוטין מרגיש ביטחון רב במצבו וביכולתו, ומאמין כי "יש בידיו קלפים חזקים" לקראת השיחה ולקראת המשך המלחמה. במקביל, ביממות האחרונות נרשם מאמץ דיפלומטי נרחב של מנהיגי אירופה, בשיחות רבות עם טראמפ – ללחוץ עליו שלא להסכים למתווה עם פוטין שיטיב עם רוסיה ויפגע באוקראינה.
פוטין משחק על זמן
טראמפ דוחף לסיום מהיר של המלחמה, שנכנסה כבר לשנתה הרביעית. הנשיא האמריקני הביע ביטחון ביכולתו לפתור את הסכסוך באמצעות שיחה ישירה עם פוטין. אולם מנהיג רוסיה לא נתן עד כה כל סימן לכך שהוא מוכן להפסיק את הלחימה בזמן שכוחותיו ממשיכים להתקדם לאט בשדה הקרב.
ביום שבת כתב טראמפ ברשת החברתית Truth: "ביום שני אשוחח בטלפון עם פוטין ואז עם זלנסקי ועם מנהיגים בנאט"ו. בתקווה שזה יהיה יום מוצלח ונשיג הפסקת אש".
"לצערנו, במצב הנוכחי של המלחמה, לא נראה שיש לרוסיה תמריצים חזקים להסכים להפסקת אש", אמר אתמול מייקל קופמן, עמית בכיר בקרן קרנגי, בכנס בטאלין, אסטוניה.
לפי שני מקורות נוספים המקורבים לקרמלין, פוטין מוכן למלחמה ממושכת אם זה מה שיידרש להשגת מטרותיו, והוא לא מתרגש ומתרשם לפי שעה מאפשרות של סנקציות אמריקניות נוספות.
"טראמפ רוצה שפוטין יסכים להפסקת אש, אבל פוטין בהחלט לא רוצה בכך", אמר לבלומברג סרגיי מרקוב, יועץ פוליטי עם קשרים הדוקים לקרמלין. "אבל פוטין גם לא מעוניין בקריסת השיחות. הוא מנסה לתמרן כך שהמשא ומתן יימשך במקביל למתקפה הצבאית".
לחץ אירופי על טראמפ
בשיחה ביום שישי, ניסו קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר להבהיר לטראמפ שפוטין סתם מושך אותו בזמן, לפי בכיר אירופי. הוא אמר שהם מקווים שטראמפ יבין שהוא מסתכן בכך שיצטייר כ"לוזר" אם יכפה עסקה גרועה על אוקראינה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי השתתף גם הוא בשיחה ביום שישי, אך נראה מדוכא ומותש מהתפתחויות השבוע, לפי אותו בכיר. זלנסקי ובעלי בריתו באירופה האמינו שיש להם התחייבות מטראמפ להטיל על רוסיה סנקציות חדשות אם פוטין יסרב לציית להפסקת אש שהייתה אמורה להתחיל ביום שני שעבר, אך עד עתה זה לא קרה.
מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים
רוסיה שיגרה אתמול את מתקפת הכטב"מים הגדולה ביותר נגד ערי אוקראינה, עם 273 כטב"מים, שמתוכה יורטו והופלו 216. המתקפה התרחשה בשעה שזלנסקי עצמו ביקר בוותיקן והגיע למיסת מינויו של האפיפיור לאו ה-14. זלנסקי נפגש אתמול בשולי האירוע עם האפיפיור החדש בעצמו, וגם עם סגן נשיא ארה"ב ג'יי-די ואנס – פגישה ראשונה בין השניים מאז הפגישה החמוצה בחדר הסגלגל בפברואר.
טראמפ, בינתיים, קיים שיחת המשך ביום ראשון עם מרץ, סטארמר, מקרון וראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני. המנהיגים דנו בצורך בהפסקת אש ללא תנאים ובכך שפוטין יתייחס ברצינות לשיחות השלום, לפי דוברת מטעמו של סטארמר.
במערב מעריכים שפוטין טועה
ביטחונו של פוטין לגבי סיכויי רוסיה בשדה הקרב עומד בסתירה להערכות המערביות. גורמים רשמיים שונים אירופה מעריכים כי לצבא רוסיה אין את היכולת והכוח הצבאי להשיג את פריצת הדרך בשדה הקרב שפוטין כה מצפה לעשות בשבעת החודשים הקרובים, ובמיוחד לאחר שעד עתה, במשך יותר משלוש שנים, רוסיה לא הצליחה לעשות.
"הסבירות שרוסיה תשיג את יעדיה לכבוש את ארבעת האזורים הללו עד סוף השנה נמוכה מאוד", אמר בן בארי, עמית בכיר ללוחמת יבשה במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים. "אם ההגנה האוקראינית תתמוטט, אז יהיה קל מאוד להשיג יתרון כזה, אבל כרגע תרחיש כזה נראה לא סביר בעליל".
ספקנות זו משותפת גם לרבים בצבא הרוסי הלוחמים באוקראינה, לפי אדם הקרוב למשרד ההגנה במוסקווה. במיוחד, אמר האיש, כוחות הרחפנים הקלים והכטב"מים של אוקראינה הפכו את התקפות רוסיה בקנה מידה גדול ליקרות ולא יעילות, עם נזקים כבדים מאוד לצבא הרוסי בשימוש במשאבים מזעריים מצידה של אוקראינה.
העמדה הקשוחה והמקסימליסטית של פוטין קיבלה ביטוי דיפלומטי ביום שישי, בשיחות המשא ומתן הראשונות בין הצדדים שנערכו ביום שישי באיסטנבול. על פי שורת דיווחים, צוות המשא ומתן ששלח פוטין, בדרג נמוך יחסית, ללא שרים ובכירים ממשלתיים, בניגוד לצוות ששלחה אוקראינה, דרש נסיגה אוקראינית מוחלטת מכל ארבעת המחוזות הכבושים של רוסיה באוקראינה כתנאי להפסקת אש – שתוביל להסכם לסיום המלחמה.
בספטמבר 2022 ערכה רוסיה משאל עם מפוברק, שכל מדינות המערב לא מכירות בו ובתוצאותיו, שבו נקבע כי יסופחו לרוסיה ארבעת המחוזות הכבושים למחצה באוקראינה – חרסון, זפוריז'יה, דונייצק ולוגנסק. בכל אחד מארבעת המחוזות הללו, רוסיה שולטת באופן חלקי בלבד, למעט לוגנסק – שם היא קרובה לשליטה בכמעט 100% מהשטח. הדרישה של מוסקווה היא שאוקראינה תיסוג מהשטחים שהיא שולטת באותם המחוזות – ותאפשר לרוסיה שליטה מלאה ב-100% מהשטח שלהם.
במערב מעריכים שפוטין מסתכן במידה מסוימת באפשרות להכעיס את טראמפ בכך שהוא לא מגלה נכונות להתקדם עם המשא ומתן, ויביא אותו להטלת סנקציות נוספות נרחבות על רוסיה – ובעיקר סנקציות משניות, כלומר סנקציות על מדינות שרוכשות נפט וסחורה רוסית.
בכירים אמריקנים אותתו באופן פרטי לעמיתיהם האירופאים כי טראמפ שוקל לאפשר לקדם חוק סנקציות שהכין הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם אם רוסיה תמשיך בסרבנותה, והוא עשוי להודיע לפוטין שאין באפשרותו למנוע זאת, לפי גורמים אירופיים המכירים את הנושא.