בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נתון במשבר חמור בתקופה האחרונה בעקבות העיצומים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפברואר על התובע הראשי, כרים ח'אן. העיצומים הוטלו לאחר שהשופטים בבית הדין הוציאו בנובמבר צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
סוכנות הידיעות AP דיווחה כי העיצומים יוצרים מכשולים חסרי תקדים בפעילות בית הדין. כך, לדוגמה, התובע הראשי ח'אן איבד גישה לחשבון הדואר האלקטרוני שלו לאחר שמיקרוסופט ביטלה את כתובת הדוא"ל שלו. בנוסף, חשבונות הבנק של ח'אן בבריטניה, מדינת מולדתו, הוקפאו.
לצד הפגיעה הישירה בח'אן, עובדים לא-אמריקנים בבית הדין הוזהרו כי אם ייסעו לארה"ב, הם מסתכנים במעצר. עד כה כבר עזבו שישה בכירים את בית הדין בשל חששם מהסנקציות, וגם ארגונים לא-ממשלתיים הפסיקו לעבוד עם בית הדין, וחלקם אפילו מסרבים להשיב לפניות מאנשי בית הדין.
האם בית הדין ישרוד?
האווירה בבית הדין קודרת, ועל פי הדיווח עובדים מתבדחים בהומור שחור על כך שהם אפילו לא יכולים להשאיל לח'אן עט מחשש להפר את הסנקציות. בכירים בבית הדין העלו ספק אם הארגון יוכל לשרוד את ממשל טראמפ הנוכחי. אחד מהם אף אמר: "קשה לראות איך בית הדין יצליח לעבור את ארבע השנים הקרובות".
צו העיצומים של טראמפ אוסר על ח'אן ועל עובדים לא-אמריקנים אחרים בבית הדין להיכנס לארה"ב. נוסף על כך, הצו מאיים בקנסות ומאסר על כל אדם, מוסד או חברה המספקים לח'אן "תמיכה פיננסית, חומרית או טכנולוגית".
העיצומים משפיעים גם על חקירות אחרות של בית הדין, שאינן קשורות לישראל. לדוגמה, החקירה בנוגע לזוועות בסודאן, שבמסגרתה הוצאו צווי מעצר נגד הנשיא לשעבר עומר אל-בשיר באשמת רצח עם, נעצרה כמעט לחלוטין.
טראמפ: "פעולות בלתי חוקיות"
טראמפ, בעל בריתו של נתניהו, הוציא את צו הסנקציות זמן קצר לאחר שחזר לבית הלבן, והאשים את בית הדין ב"פעולות בלתי חוקיות ומחוסרות בסיס נגד אמריקה ובעלת בריתנו הקרובה ישראל". וושינגטון מדגישה את טענת ישראל וטוענת כי לבית הדין אין סמכות שיפוט על ישראל. נתניהו עצמו דחה את האשמות בית הדין בטענה שהן "אבסורדיות", והכנסת שוקלת חקיקה שתהפוך מסירת ראיות לבית הדין לעבירה פלילית.
אין זו הפעם הראשונה שבית הדין מעורר את זעמו של טראמפ. ב-2020 הטיל ממשל טראמפ הקודם עיצומים על קודמתו של ח'אן, פאטו בנסודה, ועל אחד מסגניה בגלל חקירת בית הדין לגבי פשעים שנטען שבוצעו באפגניסטן בזמן שצבא ארה"ב פעל במדינה. הנשיא ג'ו ביידן ביטל את הסנקציות הללו כאשר נכנס לתפקיד מספר חודשים לאחר מכן.
כעת שלוש תביעות תלויות ועומדות מצד צוות בית הדין ויועצים אמריקנים נגד ממשל טראמפ, בטענה שהסנקציות פוגעות בחופש הביטוי שלהם.
מאז הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט חלה ירידה עולמית במעמדו של בית הדין בהאג. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן אירח את נתניהו לביקור רשמי ואף הביא לפרישה של מדינתו מהחברות בבית הדין. בנוסף, קנצלר גרמניה החדש פרידריך מרץ אמר לאחר ניצחונו בבחירות בפברואר כי יזמין את נתניהו לבקר, למרות צו המעצר. אתמול אמר על כך מרץ: ראש ממשלת ישראל צריך להיות מסוגל לבקר בגרמניה, נעדכן בקרוב כיצד נוכל לאפשר את הדבר הזה.