רעידת אדמה פוליטית ברומניה בעקבות ניצחון מועמד הימין הקיצוני בבחירות לנשיאות – בצעד שצפוי להציב אתגרים גדולים על האיחוד האירופי ואוקראינה. ראש ממשלת רומניה, מרסל צ'ולאקו, הודיע אתמול (שני) על התפטרותו בעקבות תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות במדינה. ההתפטרות הגיעה יום אחרי שג'ורג' סימיון, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני, זכה לניצחון מפתיע עם פער עצום מהמתמודדים האחרים.
"הקואליציה הזו איבדה את הלגיטימיות שלה", אמר צ'ולאקו לעיתונאים לאחר ישיבת מפלגתו. "במקום לתת לנשיא העתידי להחליף אותי, החלטתי להתפטר בעצמי". צ'ולאקו הוסיף כי מפלגתו, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, תפרוש מהקואליציה הפרו-מערבית - מהלך שלמעשה מסיים את הקואליציה השלטת.
ג'ורג' סימיון בן ה-38 ניצח אומנם רק בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, ועדיין צריך לנצח גם בסיבוב השני שייערך ביום ראשון בעוד שבועיים, אך ההישג שלו הפתיע רבים ברומניה ובעולם. בעוד שסקרי דעת קהל חזו כי יזכה בסיבוב הראשון בכ-30% - הוא הגיע להישג של יותר מ-40%.
מהפך פוליטי
הבחירות לנשיאות ברומניה נערכו כהליך חוזר, לאחר שהבחירות הקודמות בוטלו בעקבות האשמות בהתערבות רוסית והפרות בחירות לטובת מועמד ימין קיצוני אחר, קאלין ג'יורג'סקו, שנפסל. בסיבוב הראשון של הבחירות המחודשות, סימיון הביס בהפרש גדול את מועמד הקואליציה השלטת, קרין אנטונסקו, שהגיע רק למקום השלישי עם 20.3% מהקולות. סימיון יתמודד בסיבוב השני ב-18 במאי מול ראש עיריית בוקרשט, ניקוסור דאן, מועמד עצמאי ממרכז המפה הפוליטית, שקיבל 20.8% מהקולות.
התוצאות מסמנות מהפך משמעותי בפוליטיקה הרומנית ומדגישות את התחזקות הכוחות האנטי-ממסדיים במדינה. מדובר בפעם השנייה בלבד בהיסטוריה הפוסט-קומוניסטית של רומניה שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית לא תהיה מיוצגת בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות.
מיהו ג'ורג' סימיון?
סימיון, בן 38, הוא מייסד ומנהיג מפלגת הברית למען אחדות הרומנים (AUR) - מפלגת ימין קיצוני שהוקמה ב-2019 וצמחה להיות המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט הרומני. סימיון הגדיר את מפלגתו כמי שעומדת למען "משפחה, אומה, אמונה וחירות", ומתנגדת לנישואים חד-מיניים ומקיימת קשרים הדוקים עם הכנסייה האורתודוקסית הרומנית.
סימיון נולד ב-1986 בעיר פוקשאני במזרח רומניה. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני שעסק בחקר פשעי התקופה הקומוניסטית. לפני כניסתו לפוליטיקה, היה פעיל אזרחי בתנועות מחאה שונות ופעל למען איחוד רומניה עם מולדובה השכנה - פעילות שהובילה לגירושו ולאיסור כניסה למולדובה. הוא גם מנוע מלהיכנס לאוקראינה בשל מה שהוגדר כ"פעילות אנטי-אוקראינית שיטתית".
בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות AP בשבוע שעבר, הצהיר סימיון כי מפלגתו "מיושרת לחלוטין עם תנועת MAGA" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והוא עצמו הגדיר את עצמו כתומך נלהב של טראמפ.
בדרך לשינוי כיוון דרמטי?
ניצחון של סימיון בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות עלול לבודד את רומניה ולשנות את מעמדה באיחוד האירופי ובנאט"ו, שם המדינה ממלאת תפקיד מרכזי במתן תמיכה לוגיסטית לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה. עם ניצחונו של סימיון רומניה תצטרף לקבוצה הולכת וגדלה של חברות האיחוד האירופי שנוהגות בגישה "יורוסקפטית", כמו הונגריה של ויקטור אורבן וסלובקיה של רוברט פיצו, שנחשבים שניהם מקורבים לפוטין ותומכים בטראמפ.
מבקריו של סימיון מזהירים כי הוא בעל נטיות פרו-רוסיות ועלול לערער את יחסי רומניה עם האיחוד האירופי ונאט"ו. סימיון מכחיש האשמות אלה וטוען כי "רוסיה היא האיום העיקרי על רומניה ב-200 השנים האחרונות ונשארה כך גם היום". עם זאת, הוא מתנגד להמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה.
לגבי האיחוד האירופי, סימיון אמר "אנחנו רוצים יותר כוח ל-27 המדינות, לא למוסדות האירופיים", והצהיר כי הוא "מיושר לחלוטין" עם עמדתה של ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני.
המשמעויות הכלכליות והפוליטיות
לתוצאות הבחירות ולהתפטרותו של צ'ולאקו יש גם השלכות כלכליות משמעותיות. רומניה סובלת מהגירעון התקציבי הגדול ביותר באיחוד האירופי ומסתכנת בהורדת דירוג האשראי שלה מתחת לרמת השקעה, אלא אם תבצע תיקון פיסקלי משמעותי. בעקבות תוצאות הבחירות, אגרות החוב הרומניות נפלו בחדות.
הסיבוב השני של הבחירות ברומניה יעמיד זה מול זה שני מועמדים אנטי-ממסדיים עם השקפות עולם מנוגדות: סימיון עם מסרים לאומניים ושמרניים, ודאן עם מצע פרו-מערבי. "זה לא יהיה ויכוח בין אישים, אלא ויכוח בין כיוון פרו-מערבי לרומניה לבין כיוון אנטי-מערבי," אמר דאן לתקשורת. ההערכה היא כי הסיכוי של דאן לנצח אינו גבוה, וידרוש אחוז הצבעה גבוה ותמיכה משותפת מוחלטת של כל המפלגות שאינן נמנות עם הימין ברומניה.
למרות שמפלגתו של צ'ולאקו זכתה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות הפרלמנטריות בדצמבר, מפלגת AUR של סימיון ושתי מפלגות ימין קיצוני נוספות זכו ביותר משליש מהמושבים בפרלמנט והפכו לכוח פוליטי משמעותי. הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות ב-18 במאי צפוי להכריע את עתידה הפוליטי של רומניה ואת מיקומה במערך הגיאופוליטי באירופה המזרחית וביבשת בכלל.