ממשלת הולנד, שנחשבה עד כה לאחת מבעלות הברית הנאמנות ביותר של ישראל באיחוד האירופי, קוראת לבחינה דחופה של הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, הבסיס להסכם הסחר החופשי בין ירושלים לבריסל (מרכז האיחוד האירופי). כך לפי דברים שאמר שר החוץ ההולנדי, קספר ולדקמפ, בראיון לעיתון "הגרדיאן".
ולדקמפ תיאר את האיסור הישראלי על אספקת הסיוע ההומניטרי לעזה כ"קטסטרופלי", "עגום" והפרה ברורה של החוק ההומניטרי הבין-לאומי. הוא פנה במכתב לשרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, בבקשה לבחינה דחופה של ההסכם, ואמר כי הוא מאמין שישראל מפרה כעת את תנאי הסכם האסוציאציה.
ולדקמפ, שכיהן בעבר כשגריר הולנד בישראל, אמר כי הוא צופה שהנושא יעלה לדיון בפגישה לא פורמלית של שרי החוץ של האיחוד האירופי שמתקיימת בפולין מאז שלשום. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. ממשלת הולנד הובילה בעבר מהלכים לחסימת דיונים על השעיית הסכם האסוציאציה, מנוף שאירלנד וספרד דחפו בהתמדה להפעיל.
בהסבירו את עמדתו, אמר ולדקמפ: "אי אפשר להרעיב את תושבי רצועת עזה. זה נוגד את החוק הבין-לאומי, זה לא נכון מוסרית. זה מסוכן, אני לא חושב שזה באינטרס של ישראל עצמה." הסיכויים להפסקת אש נראים "קלושים מאוד", לדבריו, מה שהופך את המצב ל"בלתי נסבל".
ולדקמפ אמר שממשלת הולנד, בעלת רוב ימני, תטיל וטו על כל הארכה של תוכנית הפעולה של האיחוד האירופי עם ישראל, ההסכם המיישם את הסכם האסוציאציה שנכנס לתוקף בשנת 2000.
סעיף 2 בהסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל קובע כי היחסים בין הצדדים מבוססים על כבוד לזכויות אדם ולעקרונות דמוקרטיים. ארגוני זכויות אדם לחצו שוב ושוב על האיחוד האירופי לנקוט עמדה תקיפה יותר, אך לא נעשו מהלכים להשעות את ההסכם בפגישת האיחוד עם ישראל בפברואר האחרון.
במכתבו לקאלאס, כתב ולדקמפ כי מערכת חלוקת הסיוע המוצעת על ידי ישראל נראית לא תואמת את "עקרונות הניטרליות, חוסר הפניות והעצמאות". כל סוכנויות הסיוע של האו"ם דחו את ההצעה החדשה של ישראל לחלוקת הסיוע, ואמרו כי היא לא תסייע לשיפור המצב.
ולדקמפ אמר לגרדיאן בלונדון לאחר פגישה עם שר החוץ הבריטי דייוויד למי, כי הולנד "מאוד מודאגת מניהול המלחמה הנוכחי, במיוחד מאז סיום הפסקת האש ב-18 במרץ, ומהחסימה של סיוע הומניטרי". ולדקמפ הביע ביקורת על סדרי העדיפויות של נתניהו וישראל וטען כי הדרך היעילה ביותר לשחרור חטופים היא הפסקת אש.
"הביקורת בישראל גוברת נגד ראש הממשלה שלא נותן עדיפות מספקת לשחרור החטופים, והוא הצהיר גם שהוא לא נותן לזה עדיפות עליונה, אלא נותן עדיפות ללחימה בחמאס," אמר. "עכשיו, חמאס חייב לשחרר את החטופים בהקדם האפשרי. חמאס חייב להניח את נשקו. חמאס לא יכול להיות חלק מהממשל העתידי של רצועת עזה," אמר, "אני יודע שיש גם תוכניות למצרים, אחת המתווכות בשיחות הפסקת האש, שרוצה לראות את הנהגת חמאס עוזבת למדינה שלישית."
"אין לי אשליות שחמאס אי פעם יישם את החוק ההומניטרי הבין-לאומי, אבל מדמוקרטיה כמו ישראל, דמוקרטיות נלחמות אחרת, וישראל חייבת לציית לחוק ההומניטרי, ועם ההצהרות האחרונות של שרים ישראלים, כמו השר סמוטריץ' שמטרתו היא הרס מוחלט של רצועת עזה - איננו יכולים להתעלם עוד מהצהרות כאלה."
"אני אומר זאת כמישהו שמרגיש קרוב לישראל, וכשגריר לשעבר, זו לא מדיניות בת-קיימא של ישראל, והגיע הזמן לעבוד למען השלום," אמר ולדקמפ. לעובדה שהולנד, ידידה חשובה של ישראל, מביעה ביקורת גדולה נגד ישראל וקוראת לקיים דיון על עתיד הסכם האסוציאציה – צפויה להיות משמעות מדינית גדולה מבחינתה של ישראל.
למרות זאת, עדיין יש דרך ארוכה לפני שהסכם האסוציאציה אכן יעלה לדיון או אפילו יוחלט להשהות אותו, שכן כמו בכל החלטה, גם במקרה הזה האיחוד האירופי צריך לפעול בצורה של קונצנזוס, ולקבל את ההחלטה רק לאחר אישור כל 27 המדינות החברות. בישראל מעריכים כי עדיין יש מדינות רבות, כמו הונגריה, פולין, צ'כיה, גרמניה ואחרות, שימנעו מהלך מהסוג הזה. למרות זאת, מדובר במכה מדינית קשה לישראל.