צרפת שוב במשבר פוליטי - ומי שבמרכז הסערה הוא הנשיא עמנואל מקרון. לאחר שראש הממשלה פרנסואה ביירו הודח אתמול (שני) בהצבעת אי-אמון משפילה, מקרון נאלץ כעת למצוא את ראש הממשלה החמישי שלו בתוך פחות משנתיים - אתגר כמעט בלתי אפשרי לצליחה, וכל האופציות העומדות בפניו נראות גרועות.הממשלה נפלה, הנשיא במצוקההאספה הלאומית הצביעה ברוב גדול נגד ממשלתו של ביירו - 364 מחוקקים הצביעו נגדו לעומת 194 שתמכו. ביירו, שהימר על הצבעת האמון כדי לנסות ולגייס תמיכה לתוכנית צנע כלכלית לא פופולרית, הפסיד ובגדול.מקרון, שאיבד כבר שתי ממשלות מאז הבחירות הכושלות מבחינתו שיזם בקיץ שעבר, עומד כעת בפני שוקת שבורה. הוא חייב להקים ממשלה חדשה שתצליח להעביר תקציב ל-2026 בפרלמנט ללא רוב, וכל אפשרות שנשקלת היא רעה למדי.האופציות של מקרוןאופציה ראשונה: להישאר בקו הנוכחי - ממשלה מתוך המחנה שלוהאופציה הבטוחה ביותר עבור מקרון היא למנות שוב ראש ממשלה ממחנה המרכז-ימין שלו. שמות כמו שר ההגנה סבסטיאן לקורנו, או ז'וליאן דנורמנדי, לשעבר שר החקלאות, עלו כמועמדים. אלו מקורבים לנשיא ומזוהים עם הקו שלו.הבעיה? זו בדיוק האסטרטגיה שכבר נכשלה, למשל במקרה של פרנסואה ביירו, שלא הצליח לשרוד בפרלמנט. כדי להצליח, יצטרך ראש הממשלה הבא לשכנע את הסוציאליסטים להימנע מהצבעה או אפילו לתמוך בתקציב, וזה רחוק מלהיות מובטח.כל זאת כאשר הציבור לא באמת מעוניין לראות שוב דמות מתוך מחנהו של מקרון. רק 6% מהצרפתים תומכים באופציה הזו, לפי סקר שפורסם בימים האחרונים.אופציה שנייה: לשבור שמאלההאופוזיציה משמאל, הגוש שזכה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות האחרונות (אם כי לא ברוב), דורשת שמקרון יאפשר לה להקים את הממשלה. אוליבייה פור (Faure), יור המפלגה הסוציאליסטית, כבר הציע את עצמו לתפקיד, והבטיח לבטל את העלאת גיל הפרישה ולחוקק מס עושר חדש.הבעיה היא שממשלה כזו תדרוש ממקרון לוותר לחלוטין על סדר היום שלו, והנשיא מדגיש שהוא לא מוכן לכך. בנוסף, השמאל עצמו מפולג, ונתון ללחצים פנימיים שלא להיראות כמי שמשתף פעולה עם מקרון, מחשש לאבד קולות בבחירות המקומיות בשנה הבאה.אופציה שלישית: לנסות שוב עם הימין השמרנימקרון כבר ניסה ללכת בכיוון הזה – מינה את מישל ברנייה, לשעבר נציג האיחוד האירופי לברקזיט, אך זה החזיק מעמד שלושה חודשים בלבד. מועמד חדש מהימין הקלאסי, כמו קסבייה ברטראן, נחשב לאופציה עם ניסיון פוליטי, אבל ספק אם יצליח להחזיק מעמד טוב יותר.למה? כי מפלגת האיחוד הלאומי מהימין הקיצוני של מארין לה פן, שמובילה את הסקרים, לא תשתף פעולה עם מועמד כזה, וגם השמאל לא יתמוך. בסופו של דבר, צרפת תחזור שוב לאותו פלונטר פוליטי שבו אף אחד לא מצליח למשול.אופציה רביעית: ראש ממשלה טכנוקרטיש מי שמציעים ללכת על פתרון א-פוליטי - טכנוקרט כלכלי שיוכל להעביר תקציב בלי להזדהות עם צד מסוים. מועמדים אפשריים הם למשל אריק לומברד, שר האוצר הנוכחי, או פייר מוסקוביצ’י, מבקר המדינה ובכיר לשעבר מהמפלגה הסוציאליסטית.אבל גם כאן, מדובר באופציה בעייתית: לומברד מזוהה עם תוכנית התקציב הכושלת של ביירו, ומוסקוביצ’י נחשב קרוב מדי לממסד. טכנוקרט אולי ייראה ניטרלי על הנייר, אבל גם הוא ייאלץ להתעמת עם אותו פרלמנט מפולג.אופציה חמישית: בחירות מוקדמות - התאבדות פוליטית?הצעה שעולה מצד לה פן והשמאל הקיצוני היא פשוט לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות מוקדמות. מקרון כבר עשה זאת בשנה שעברה, אחרי המפלה בבחירות לפרלמנט האירופי, וזה נגמר בתבוסה. גם כעת, הסקרים מנבאים תוצאה דומה או גרועה יותר: הימין הקיצוני מוביל, המרכז שוקע, והשמאל מתפצל.לכן מקרון עצמו מתנגד בתוקף לאופציה הזו, ומבחינתו יש לו סיבה טובה. בחירות מוקדמות עשויות להביא את לה פן או נציג קיצוני אחר לשלוט בפועל, ולהכין את הקרקע טוב יותר לקראת הבחירות לנשיאות ב-2027.אופציה שישית: התפטרות - לא על הפרק, אבל מדוברתיש גם מי שטוענים שמקרון עצמו צריך ללכת, כולל חברי פרלמנט שהאשימו אותו בהובלת צרפת למשבר כלכלי וחברתי. התמיכה בו נמצאת בשפל היסטורי - רק 15% מהציבור נותנים בו אמון. אבל מקרון כבר הצהיר בעבר: הוא לא מתכוון להתפטר, והוא לא יכול להיבחר שוב. מבחינתו, הוא נשאר עד תום כהונתו ב-2027.על רקע המהומה הפוליטית, קראו בשבועות האחרונים מנהיגי השמאל הקיצוני והימין הקיצוני בצרפת להתפטרותו של מקרון.הפגנות נפיצות ברחובותמחר צפויות הפגנות בכל רחבי צרפת, ביוזמת תנועת בואו נחסום הכול. גם איגודי העובדים מתכננים שביתה ארצית ב-18 בספטמבר. השטח בוער, הציבור כועס, וגם השווקים מתוחים - ודירוג האשראי של צרפת עלול להיפגע כבר השבוע.מקרון מוצא עצמו לכוד בפינה שאין ממנה מוצא של ממש. בין אם הוא יבחר לנסות שוב את הנוסחה הקיימת שכבר נכשלה, לנסות לשבור שמאלה או להיצמד לימין – ניכר כי יהיו לכך יותר חסרונות מיתרונות.