מנהיגי מדינות אירופה הולכים ומתקדמים בתוכניות שלהם לגבש ערבויות ביטחון לאוקראינה ביום שאחרי סיום המלחמה באוקראינה. הצעד ההולך ומסתמן נראה בניגוד גמור לעמדתה של רוסיה, וצפויה התנגשות של ממש בנושא, עם חשש להסלמה מדינית משמעותית נוספת. בעוד שרבות ממדינות אירופה נחושות לשלוח לוחמים לאוקראינה ביום שאחרי המלחמה כדי לשמור על הסכם השלום שאמור להיות מושג עם רוסיה – במוסקווה דוחים בתוקף את האפשרות הזאת.במהלך פסגת מנהיגי אירופה שנערכה היום (חמישי) בפריז בהשתתפות השליח האמריקני סטיב וויטקוף, נדונה האפשרות להקים כוח לחימה אירופי שיוצב באוקראינה לאחר סיום המלחמה, כחלק מקואליציית התמיכה באוקראינה. הכוח יהיה חלק מערבויות הביטחון המוצעות לאוקראינה, בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, כולל ארהב, ובאמצעות תמיכתה של בריטניה וצרפת. נשיא ארהב טראמפ הבהיר אומנם שחיילים אמריקנים לא יהיו חלק מהפרויקט המסתמן, אך על פי דיווחים ארהב תסייע ביכולות ובאמצעים.הכוח, שנועד לשמור על השקט והביטחון באזור לאחר סיום הלחימה, יהיה מענה מרכזי להבטחות של מנהיגי אירופה, במטרה להגן על אוקראינה במקרה של תוקפנות עתידית מצידה של רוסיה, כפי שחוזים רבים במערב. מדובר במהלך שנראה כצעד חשוב בשימור היציבות לאחר סיום המלחמה, אולם מנהיגים אירופים רבים מתקשים להחליט על אופי התמיכה של כל מדינה ומדינה.הדיונים בפריז החלו על רקע הודעתו אתמול של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כי ישנם כבר מגעים אינטנסיביים בנושא ושיש לגבש הבטחות ביטחוניות איתנות לאוקראינה. מקרון הוסיף כי אנשי המערכת הביטחונית האירופית הגיעו לשלב מתקדם ומקצועי בנוגע לדרך בה יינתנו ערבויות הביטחון לאוקראינה ואף רמז כי ערבויות הביטחון כבר מוכנות הלכה למעשה.הזעם על הבכירה האירופיתעוד לפני כן, נשיאת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, אמרה בראיון לפייננשל טיימס כי המדינות האירופיות נערכות להציב עשרות אלפי חיילים בשטח אוקראינה לאחר סיום המלחמה במסגרת משימת שמירת השלום. אף על פי כן, במערכת הביטחונית האירופית נשמעת דאגה בנוגע למידות ההתערבות הצבאית ולהתחייבויות שעל הפרק. בוריס פיסטוריוס, שר ההגנה של גרמניה, תקף את פון דר ליין על הדברים, אמר כי הם נאמרו בטרם עת ולפני שגובשו ההבנות הסופיות ואף אמר כי אין לה מנדט לעסוק בסוגיות ביטחוניות.חלק מהמדינות, כמו בריטניה, הצהירו על נכונותן לשלוח חיילים, בעוד שמדינות כמו איטליה שידרו התנגדות לנושא. גרמניה, מדינה חשובה וגדולה באירופה, נותרה עם עמדה לא ברורה, וקנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, ציין שהצבא הגרמני לא מוכן לשלוח חיילים לאוקראינה, לפחות לא כעת. עיקר המדינות שאמורות, על פי ההערכות לשאת בנטל שליחת החיילים למתווה כזה הן מדינות מזרח וצפון אירופה, כמו פולין ופינלנד וגם המדינות הבלטיות, במידה קטנה יותר.מערכת הביטחון חייבת להיות מותאמת למצב לאחר סיום המלחמה, ציין מרץ, אך כל עוד לא תושג הפסקת אש אמיתית, אין סיבה לשלוח חיילים לעימות הישיר באוקראינה.במהלך הפסגה, מנהיגי מדינות שונות, כולל פולין, פינלנד ודנמרק, הדגישו את הצורך בהגברת הסיוע הצבאי וההבטחות הביטחוניות לאוקראינה. המנהיגים העלו את הצורך בהשגת הבנה ברורה בנוגע למי יישא באחריות ובאיזו צורה יתבצע תיאום בין המדינות.נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, השתתף גם הוא בשיחות בפריז, והביע את הצורך בהסדרה ברורה של אחריות מערכת הביטחון האירופית לאחר המלחמה. הוא ציין: הצבא שלנו הוא לב המערכת, אך אנו זקוקים לסיוע רחב יותר בתחום הנשק, המימון וההכשרה. נמשיך לעבוד על כך.מי שלא הצליח להגיע היום לפגישה, למרות שהוא מאוד ניסה, הוא ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס. על פי דיווחים בספרד, סנצ'ס כבר המריא לפגישה בפריז, אולם היה עליו לנחות בחזרה בשל תקלה טכנית. לא נמסרו פרטים על הנסיבות ועל מהות התקלה, אך באירופה ציינו שזה התרחש פחות משבוע לאחר שנטען כי רוסיה שיבשה את אמצעי ה-GPS של מטוסה של נשיאת הנציבות פון דר ליין בדרכה לבולגריה.התנגדות חריפה של רוסיהלאורך כל החודשים האחרונים הביעה רוסיה התנגדות חריפה ביותר לאפשרות של הצבת חיילים אירופים על אדמת אוקראינה ביום שלאחר סיום המלחמה. פוטין בעצמו הצהיר כי בתרחיש כזה – רוסיה מסתכנת בכניסה לעימות ישיר עם מדינות נאטו, שכן אותם חיילים יגיעו ממדינות החברות בנאטו. כל זאת מגיע אחרי שפוטין אמר רק ביממה האחרונה: לכל מדינה, גם לאוקראינה, יש זכות לדון בערבויות הביטחון שלה.דוברת משרד החוץ של רוסיה מריה זכרובה אמרה רק הבוקר כי רוסיה לא תסכים בשום פנים ואופן להצבת חיילים אירופים על אדמת אוקראינה לאחר סיום המלחמה. עדיין לא ברור כיצד עשויה לפעול מוסקווה בנושא ומה יהיו מנופי הלחץ שלה כדי למנוע זאת. יחד עם זאת חשוב לזכור, בשלב זה המלחמה באוקראינה עדיין רחוקה מאוד מסיום ופוטין מאותת שאין לו שום כוונה אמיתית לעצור.טראמפ אמר הבוקר בראיון כי הוא צופה שאכן יקרה משהו לקראת סיום המלחמה באוקראינה, אך פוטין וזלנסקי עדיין לא מוכנים לעשות צעד בנושא. אתמול התייחס פוטין לסירובו להיפגש עם זלנסקי, ואמר: תנו לו לבוא למוסקווה – ואז נוכל להיפגש. שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביהה תקף: הוא מציע הצעות בלתי מתקבלות על הדעת.עוד מקרה שהרתיח מאוד את רוסיה ביממה האחרונה היא ההחלטה של ממשלת בריטניה לממן תמיכה לאוקראינה בשווי כמיליארד לירות שטרלינג מכספי הנכסים הרוסיים המוקפאים בתחומה, סוגיה נפיצה מאוד מצידה של מוסקווה. דמיטרי מדוודב, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה ומי שנחשב לאחד השופרות התקיפים והאלימים ביותר של הקרמלין, אמר כי מדובר בפגיעה ישירה ורוסיה תיאלץ לכבוש שטח נוסף באוקראינה כדי לפצות על הנזק הזה.