מסמך שדלף מהאיחוד האירופי ודווח אמש (חמישי) ב"פוליטיקו" חושף סדרת תרחישים שמגבשים באיחוד כתגובה אפשרית לטענות שישראל מפרה את הדין הבין-לאומי במסגרת המלחמה בעזה. המסמך, שהוכן על ידי שירות הפעולה החיצונית של האיחוד האירופי (EEAS), זרוע החוץ הביצועית של האיחוד, יעלה לדיון ביום שלישי הקרוב בפסגת שרי החוץ של המדינות החברות.
המסמך מתמקד בבחינת האופן שבו ישראל פועלת מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ובעיקר סביב השימוש בנשק רחב היקף באזורים צפופים והגבלות חמורות על כניסת סחורות ושירותים חיוניים לעזה. לפי ההערכה הרשמית, קיימות "אינדיקציות לכך שישראל מפרה את התחייבויותיה לזכויות אדם לפי סעיף 2 של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל".
הסכם האסוציאציה הוא ההסכם הגדול והמקיף ביותר המעגן את כל היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, והוא כולל תחומים רבים - החל מסחר, אקלים, חקלאות, ביטחון ועוד. אתמול הודיעה קאיה קאלאס, שרת החוץ של האיחוד האירופי, כי ישראל הסכימה להגדיל בצורה דרמטית את היקף הסיוע שנכנס לרצועה. לא מן הנמנע כי באיחוד האירופי לחצו על ישראל להסכים באמצעות שורה של מנופי לחץ שנמצאים ברשותם.
התרחישים העיקריים שנשקלים:
- השעיה מלאה של הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי - התרחיש החמור והדרמטי ביותר ברשימה הוא ביטול מלא של ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי. מדובר בצעד תקדימי שידרוש הסכמה פה-אחד של כל 27 מדינות האיחוד, ולכן נחשב לבלתי סביר פוליטית. מדינות כמו הונגריה, גרמניה וגם צ'כיה ומדינות נוספות נחשבות ידידותיות מאוד לישראל וצפויות להתנגד לצעדים תקיפים כאלה.
- השעיה חלקית של ההסכם: ניתוק הדיאלוג הפוליטי - תרחיש נוסף הוא הפסקת המגעים המדיניים בין ממשלת ישראל לאיחוד. גם צעד זה דורש הסכמה מלאה של כל המדינות החברות ולכן פחות סביר שהוא יתקבל, אף שהוא נחשב סמלי יותר לעומת צעדים מעשיים כמו סנקציות כלכליות.
- ביטול תחום הסחר בהסכם - מהלך שיכול לבטל את ההקלות שמקבלות סחורות ישראליות בכניסה לשוק האירופי. בניגוד לאופציות הקודמות, החלטה זו יכולה להתקבל ברוב מיוחס (Qualified Majority) - מה שהופך אותה לאפשרית יותר מבחינה פוליטית, גם אם עדיין מעוררת מחלוקת.
- איסור על יבוא מוצרים מההתנחלויות - האיחוד שוקל להטיל איסור גורף על יבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות. גם צעד זה דורש הסכמה בקונצנזוס, ולכן הסיכוי למימושו ברמה האירופית הוא נמוך. עם זאת, המסמך מציין כי מדינות בודדות יכולות ליישם את האיסור ברמה הלאומית, כך שייתכנו מהלכים חד-צדדיים מצדן.
- שלילת השתתפות ישראל בתוכניות מחקר וחילופי סטודנטים - האיחוד בוחן גם אפשרות להוציא את ישראל מתוכניות כמו Erasmus (לסטודנטים) ו-Horizon (למחקר ופיתוח). לא נמסר אם החלטה זו דורשת קונצנזוס או רוב בלבד, אך מהלך כזה צפוי לעורר ביקורת חריפה מצד קהילות אקדמיות בישראל ובאירופה כאחד.
- הגבלות על שיתוף פעולה טכני והסכמים דו-צדדיים - אפשרות נוספת היא הקפאת שיתופי פעולה טכניים והסכמים ספציפיים בין גופים ישראליים ואירופיים, מהלך שיכול להתרחש באופן מדורג וללא צורך בהחלטה כוללת של מועצת האיחוד.
רקע מדיני
הדיון בשבוע הבא מגיע בעקבות החלטת מנהיגי האיחוד ביוני האחרון, שהטילו על הנציבה העליונה לענייני חוץ, קאיה קלאס, לגבש הצעות לתגובה מול ישראל - למרות התנגדות מצידה של ברית המדינות הידידותיות לישראל, כמו הונגריה וגרמניה. על פי הדיווח, על קלאס הוטלה המשימה לגבש רשימה של דרכי הפעולה האפשריות מול ישראל, תוך מתן דגש על פעולות שלא דורשות הסכמה פה-אחד, אלא זקוקות לרוב רגיל.
בשבועות האחרונים נתונה מדינת ישראל לצונאמי מדיני דרמטי. ביטול שיחות להסכמי סחר עם בריטניה (שאינה חברה באיחוד), זימון השגרירה בלונדון, וגם סנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ'. באירופה נשמעו קריאות רבות של מדינות לבחון מחדש את הסכם האסוציאציה וביקורת רבה על המשך המלחמה. ביקורת על כך נשמעה אפילו מקנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שמגדיר עצמו כאחד מגדולי ידידי ישראל.
ישראל עדיין שומרת לעצמה בסיס תמיכה חשובה בקרב לא מעד מדינות באיחוד, מה שמצמצם מאוד את הסיכוי להחלטות פה-אחד נגדה. שליש ממדינות האיחוד, גרמניה, הונגריה, איטליה, צ'כיה, קרואטיה, ליטא, קפריסין, יוון ובולגריה, התנגדו בחודש מאי לקריאה לבחון מחדש את הסכם האסוציאציה.