היחסים בין רוסיה לאיראן, שנראו עד לא מזמן כשותפות אסטרטגית מבוססת, עוברים טלטלה של ממש, שמבצע עם כלביא רק העצים עוד יותר. מה שהתחיל כסיוע איראני נרחב למאמץ המלחמתי של רוסיה נגד אוקראינה - עם משלוחי כטבמים, טילים ואמצעי לחימה - הפך בשנה האחרונה למצב שבו מוסקווה כבר כמעט ואינה זקוקה עוד לטהראן, בתחום שבו איראן החזיקה עד כה ביתרון מובהק. באיראן כבר לא מסתירים את הזעם על המצב החדש.מרוסיה באהבה ובייצור עצמימשלוחי הכטבמים הגדולים מאיראן לרוסיה שהחלו בספטמבר 2022 העלו את היחסים בין המדינות על מסלול חדש ומיוחד, והיחסים ביניהן זינקו לרמות שטרם נראו. כשנה לאחר מכן, רוסיה החלה לבנות בשטחה, בסיוע איראני ובעלות של קרוב ל-2 מיליארד דולר, מפעל כטבמים איראניים שיהיה בשליטה רוסית מלאה.מפעל הכטבמים בעיר יילאבוגה שבמחוז טטרסטן, כ-1,000 קמ ממוסקווה, הפך למוקד ייצור עיקרי של המלט האיראני מדגם שאהד-136 (המכונה ברוסיה גראן). לפי מנהל המפעל שצוטט בסוף השבוע ברשת CNN, רוב רכיבי הכטבם - מהמנוע ועד החומרים המורכבים - מיוצרים כיום בתוך רוסיה.ההערכה היא שכ-90% מתהליך הייצור מבוצע כבר ברוסיה, והקיבולת נמצאת במגמת עלייה חדה וברורה. צילומי לוויין מהתקופה האחרונה מצביעים על הרחבת קווי הייצור והקמת מגורי עובדים, מה שיאפשר לרוסיה לייצר כמות גדולה אף יותר - ואולי אפילו לייצא גרסה משודרגת למדינות שונות, כולל בחזרה לאיראן עצמה.מכה כלכלית לאיראןההסכם המקורי בין המדינות, שנחתם ב־2023, כלל ייצור 6,000 כטבמים ברוסיה עד ספטמבר 2025 – יעד שהושג כבר כשנה לפני הזמן. כיום, לפי המודיעין של אוקראינה, המפעל מייצר קרוב ל-6,000 יחידות בחודש, ובעלות נמוכה בהרבה: מ־200 אלף דולר ליחידה ששולמו לאיראן ב־2022 - לכ־70 אלף דולר בלבד כיום.רוסיה הכניסה בכטבמים האיראניים שדרוגים רבים, כולל מערכות תקשורת משופרות, סוללות עמידות יותר וראשי קרב גדולים בהרבה - מה שהופך את הכלים לקטלניים יותר וקשים יותר ליירוט. מבחינת איראן, המשמעות היא אובדן שליטה על המוצר הסופי, לצד ירידה חדה ברווחים הצפויים.משבר אמון והבטחות שלא קוימובמערב מעריכים כי המעבר לייצור עצמי כמעט מלא פגע מאוד במעמדה של איראן כשותפה שווה של רוסיה. בטהראן רואים בכך לא רק פגיעה כלכלית, אלא גם ביטוי לאופי העסקי הקר של שיתוף הפעולה עם מוסקווה, שדואגת לאינטרסים שלה בלבד.התחושה הזו הועצמה ביוני, בזמן המלחמה של איראן וישראל, והתקיפות חסרות התקדים על מתקני הגרעין האיראניים. הצהרות הגינוי של רוסיה נתפסו בטהראן כתגובה רפה ובלתי מספקת, במיוחד בשל התמיכה האיראנית הדרמטית ברוסיה מאז תחילת הפלישה לאוקראינה.גורמי מודיעין אמרו ל-CNN כי רוסיה לא עמדה בכל ההתחייבויות שלה כלפי חברות איראניות, כולל אי־תשלום מלא על עסקאות, בין השאר בשל הסנקציות הבין-לאומיות הכבדות עליה. בנוסף, העברת טכנולוגיות תעופה מתקדמות שהובטחה לטהרן, לדוגמה אספקה של מטוסי קרב מתקדמים מדגם SU-35, מתעכבת או נחסמת כבר כמה שנים. המתח גובר לנוכח התלונות של חברות איראניות כמו Sahara Thunder, שסיפקו רכיבים ושירותים אך קיבלו בתמורה פחות משציפו.בכל זאת שיתוף פעולה?למרות הסדקים, יש סימנים לכך שמוסקווה עשויה בכל זאת לספק לטהראן סיוע, במיוחד לאחר הפגיעה במתקני הגרעין האיראניים במהלך המלחמה. ב-CNN ציטטו אנליסטים שמעריכים שרוסיה עשויה להעביר לאיראן חלק מהגרסאות החדשות של כטבמי השאהד כדי לאפשר לה לחדש את המלאי שלה לאחר המלחמה, ואף לשחזר טכנולוגיות. בנוסף, טיסת מטען צבאית ממוסקווה לטהרן ביולי דווחה בתקשורת האיראנית כנושאת רכיבי מערכת הגנה אווירית רוסית S-400, אך עד כה לא התקבלו אינדיקציות שעשויות לאמת זאת.במערב רואים בכל המהלך כהוכחה לכך שהקשר בין רוסיה לאיראן הוא תועלתני בלבד. רוסיה מקבלת את מה שהיא צריכה - וברגע שאינה תלויה יותר בשותפתה, היא מתרחקת ממנה, גם אם מדובר במדינה שהשקיעה רבות כדי לסייע לה בשדה הקרב.