עשרות מדינות ביקרו את ישראל ואף נקטו נגדה צעדים מדיניים בשבועות האחרונים, במסגרת הצונאמי המדיני שפוקד את ישראל בעקבות הביקורת על המלחמה בעזה. המוקד המרכזי של המערכה המדינית הוא האיחוד האירופי, ושם ניתן לסמן 3 מדינות שמובילות את הסחף נגד ישראל: צרפת, ספרד ואירלנד.ספרד ואירלנד הן שתי המדינות עם המדיניות והרטוריקה הקיצונית ביותר כלפי ישראל באיחוד האירופי, שמושכות אותו לעבר צעדים אנטי-ישראליים. צרפת לעומת זאת היא מדינה ידידותית יותר לישראל, אך כאחת המנהיגות של האיחוד האירופי היא זו שהובילה את גל הצעדים וההצהרות ששטף את ישראל בשבועות האחרונים, ולחצה על מדינות אחרות ללכת בעקבותיה.דר מיכל חטואל-רדושיצקי, יועצת בכירה ומנהלת התכנית הבין-לאומית ב-MIND Israel, מסבירה שהמכנה המשותף של מניעים של המדינות שמובילות את הסחף נגד ישראל, וגם של אלו שלוקחות בו חלק, הם מאבקים פוליטיים מקומיים, היסטוריה מקומית, אוכלוסייה פלסטינית, וצו מוסרי ונורמטיבי שהן מרגישות, שמעוצבות על ידי התקשורת המקומית.צרפתקשה להבחין בבירור מה התחיל את גל ההצהרות והצעדים המדיניים נגד ישראל בשבועות האחרונים, אך אחד מרגעי המפתח שפתחו אותו היה ללא ספק ההצהרה של נשיא צרפת עמנואל מקרון בסוף חודש יולי, שבה הודיע על הכרה במדינה פלסטינית. בצרפת הפעילו לחץ על מדינות נוספות להצטרף למהלך, וביקרו את ישראל בחריפות ובעקביות בחודשים האחרונים.צרפת היא מדינה מאוד מרכזית באיחוד האירופי, וכל דבר שהצרפתים עושים הוא חשוב מבחינת האיחוד, מסביר פרופסור טל שדה, ראש לימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל אביב. חטואל-רדושיצקי מוסיפה: לצרפת יש משקל משמעותי - היא אחת מ-3 המדינות החשובות ביותר באירופה והיא מדינת ה-G7 הראשונה שהכירה במדינה פלסטינית. אלו מדינות שנושאות את הדגל הנורמטיבי של אירופה, ולכן יש לביקורת שלה על ישראל משקל שונה.צרפת הכשירה את הקרקע. ברגע שצרפת עשתה את המהלך ומקרון שבר את השתיקה, יותר טבעי לבריטניה ללכת אחריה, ואחרי בריטניה מדינות נוספות הרגישו בנוח ללכת עם הצעד הזה, אומרת חטואל-רדושיצקי.יש להדגיש שצרפת במהותה היא בעלת ברית של ישראל ומדינה ידידותית. דיפלומטים צרפתים ששוחחו עם N12 בשבועות האחרונים הדגישו שצרפת מחויבת לברית עם ישראל, ושהצעדים שהיא נוקטת לא נועדו לפגוע בה, אלא לנסות ולשכנע אותה לחשב מסלול מחדש.שדה צולל לעומק המניעים של מקרון, ומסביר שמדובר בשילוב של פוליטיקה פנימית ודינמיקה בין-לאומית. כשיש למקרון בעיות בבית הוא רוצה להיות נפוליאון. הוא יוצא ביוזמות מדיניות ותוכניות חובקות עולם, שמראות שצרפת היא שחקן עצמאי ומשפיע בזירה המדינית. יש למקרון אוכלוסייה מוסלמית וסחף של פוליטיקה קיצונית, אז הוא צריך להראות שהוא עושה משהו, אומר שדה.הוא מוסיף שחלק נוסף של המשוואה הוא היחסים המורכבים בין צרפת לארהב, והמתיחות המסוימת שקיימת בין שתיים מהמדינות החזקות בעולם. מקרון מבין שאם במצב הנוכחי הוא יצטייר כ'פודל' של ארהב, וכדי למנוע את זה הוא מגבש מדיניות עצמאית ולעומתית יותר כלפי ישראל.ספרדבמהלך המלחמה נרשמו שורה של תקריות דיפלומטיות בין ישראל לספרד, שהלכה והגבירה את הביקורת שלה כלפי המלחמה בעזה ככל שזו התארכה. ספרד הכריזה על סנקציות נגד מתנחלים, הכירה במדינה פלסטינית, החזירה את שגרירה בישראל להתייעצויות, הצטרפה לתביעה של דרום אפריקה שהאשימה את ישראל ברצח עם וראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס כינה את ישראל מדינת ג'נוסייד.בספרד שולטת ממשלת שמאל שמאוד עסוקה בלסמן את עצמה בצורה יותר רדיקלית ממה שמקובל במיינסטרים, בעיקר בנושאים של זהות, מסביר שדה את המניעים מאחורי הקו האנטי-ישראלי של ספרד. זו ממשלת מיעוט, לראש הממשלה פדרו סנצ'ס אין רוב, הוא נשען על בדלנים ועומד בפני אישומים - אז הוא מאשים את ישראל. זה לא אינטרס של ספרד, אלא של ראש ממשלת ספרד.סנצ'ס פונה לבייס שלו ככה. הוא נמצא בפינה, אז הוא לא פונה למיינסטרים, אלא עסוק בלהציג את עצמך כפנאט, נאמן מוחלט שלא יתפשר על העקרונות שלו. ההיתפסות לישראל משרתת את הדבר הזה. זה איתות שלו שנועד להראות עמידה ערכית.שדה מספק סיבה נוספת לעמדה האנטי-ישראלית של ספרד, שנעוצה עמוק בהיסטוריה הספרדית: חלק מרכזי בזיכרון הקולקטיבי הספרדי הוא מלחמת האזרחים הנוראית של שנות ה-30, וזו מדינה שלא פתרה את הבעיות שלה. מה שהם רואים בעזה מזכיר להם את מלחמת האזרחים, ומאוד קל להם להשליך על ישראל את השלטון הפשיסטי ששלט במדינה. מבחינת הזיכרון ההיסטורי שלהם הם לא יכולים להיות בעד דברים כאלה.אירלנדאירלנד גיבשה את מקומה בשנתיים האחרונות כמדינה הכי אנטי-ישראלית באיחוד האירופי. כמו ספרד, גם היא הצטרפה לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, הכירה בשלב מוקדם במדינה פלסטינית, הודיעה שתעצור את נתניהו אם יגיע לשטחה וביקרה את ישראל בחריפות. בתגובה, ישראל סגרה את השגרירות שלה באירלנד - צעד אחד לפני ניתוק היחסים.שדה מסביר שהקו האנטי-ישראלי של אירלנד נובע מכמה גורמים, ביניהם הזדהות היסטורית עם הפלסטינים ואנטישמיות מושרשת. אירלנד היא באמת מאוד אנטי-ישראלית, אפילו יותר מספרד. למחתרת האירית יש קשרים היסטוריים עם ארגונים פלסטיניים, והרבה אירים מאמינים עד היום שלהרוג אזרחים בטרור זה לגיטימי בנסיבות מסוימות. הם חושבים שעבור עם מדוכא טרור זה אמצעי לגיטימית כדי להשיג מטרות, מסביר שדה.הלך הרוח האירי מאוד דומה לזה הערבי, ויש להם סימפתיה למאבק הפלסטיני, מוסיף שדה, ומדגיש שבמדינה קיימת אנטישמיות שמלבה את האיבה כלפי ישראל: יש שם אובססיה ושנאה נגד ישראל. שום ניסיון לראות את הצד שלנו. זה מזכיר שיח במדינה ערבית.ישראל רואה את עצמה כחלק מהעולם המערבי-דמוקרטי ליברלי ולשם היא רוצה להשתייך. זה הגיוני, אבל זה נותן לכל מי שרוצה להרע לנו תמריץ לחפש את הפערים בין מה שישראל אומרת שהיא לבין מה שישראל עושה ונתפסת, אמר מסכמת חטואל-רדושיצקי.