נשיא אוקראינה רושם את אחת התקופות הגרועות ביותר מבחינה פוליטית, ואתמול (רביעי) חטף מהלומה נוספת – עם שפל חמור בסקר בקרב אזרחי אוקראינה. לראשונה אחרי יותר מחצי שנה, זלנסקי צונח בשיעור האמון שמביעים בו אזרחיו, לאחר הסערה הפוליטית הגדולה ביותר באוקראינה מאז תחילת המלחמה עם רוסיה.אמון הציבור בזלנסקי נמצא בירידה חדה, כך עולה מסקר חדש של המכון הבין-לאומי לסוציולוגיה בקייב (KIIS) שפורסם השבוע. לפי הנתונים, שיעור האמון בזלנסקי ירד ל־58% בתחילת אוגוסט, לעומת 65% ביוני ו־74% בשיא התמיכה בחודש מאי. מדובר ברמת האמון הנמוכה ביותר של הציבור באוקראינה בנשיא זלנסקי מאז דצמבר 2024.הירידה החדה באמון נרשמת לאחר הסערה הגדולה שפרצה באוקראינה לאחר שזלנסקי תמך בחוק שנוי במחלוקת, שנועד לשנות את מבנה הסוכנויות המובילות למאבק בשחיתות. ההחלטה גררה את ההפגנות הגדולות ביותר באוקראינה מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022, והביאה את זלנסקי להתהפך ולחוקק חוק חדש – שמחזיר ומסדיר את סמכויות סוכנויות המאבק בשחיתות.מה הביא לזעם הגדול?החוק, שנחתם על ידי זלנסקי ב־22 ביולי, ביקש להעביר את סמכות הסוכנויות ללחימה בשחיתות לידי התובע הכללי – בעל תפקיד שממונה ישירות על ידי הנשיא ונחשב לאחד ממקורביו, כלומר איון העצמאות של הסוכנויות. העברת הסמכויות הזו נתפסה בעיני רבים כמהלך שמערער את עצמאות הגופים הללו - שנוסדו לאחר מהפכת מיידאן ב־2014 במטרה לבלום את השחיתות ולקרב את אוקראינה למערב ולאיחוד האירופי.המהלך עורר זעם רחב. אלפי אזרחים יצאו לרחובות בקייב ובערים נוספות, במחאות שנחשבות לחריגות מאוד בזמן מלחמה. בנוסף, נשמעה ביקורת חריפה מהאיחוד האירופי, אשר הבהיר כי עצמאות הסוכנויות היא תנאי קריטי להמשך התמיכה הכלכלית באוקראינה ולשאיפותיה להצטרף לאיחוד.פניית הפרסה לא עזרהנוכח הלחץ הציבורי והאזהרות מהמערב, זלנסקי נאלץ לסגת. ב־31 ביולי, פחות משבועיים אחרי אישור החוק הראשון, הוא חתם על חקיקה חדשה שהחזירה את העצמאות לגופים החשובים. החוק תוקן במהירות יוצאת דופן ואושר פה אחד בפרלמנט האוקראיני בשידור חי, למרות חששות של המחוקקים בקייב כי הסוכנויות יתנקמו בהם עם החזרת סמכויותיהן.אלא שנראה כי הנזק כבר נעשה. 35% מהאוקראינים כיום אומרים שאינם סומכים על זלנסקי – עלייה של חמישה אחוזים לעומת חודש יוני. סך האמון הכולל בנשיא ירד מ־35% ל־23%.לפי הסוקרים של מכון KIIS, הירידה באמון לא התחילה בעקבות המחאה, אך היא בהחלט הייתה זרז מרכזי להמשך המגמה. חלק מהמשיבים לסקר ציינו את החוק השנוי במחלוקת כסיבה ישירה לכך שאיבדו את אמונם בנשיא.סימני אזהרה לצמרת השלטוןהמגמה המתמשכת בירידה באמון היא סימן מדאיג שדורש תשומת לב והחלטות שקולות מצד השלטון, כתב מנכל המכון הסוציולוגי, אנטון גרושצקי. לדבריו, אף שזלנסקי עדיין נהנה מרמה לא מבוטלת של אמון, מדובר בהתפתחות שצריכה להדליק נורה אדומה.מומחים פוליטיים באוקראינה הדגישו כי אחת הסיבות לירידה באמון היא התחושה שהממשלה לא מבינה את הקשר הישיר בין הרחבת סמכויות לבין העלאת רמת האחריות, כדבריהם. אחרים ציינו כי הציבור איבד חלק מהאמון בזלנסקי לאחר שזיהה מניעים אישיים או פוליטיים במעשיו – בניגוד לרוח של לוחם למען הצדק, כפי שתפסו אותו בעבר.מעל כל כהונת ממשלתו של זלנסקי מרחפת כבר תקופה ארוכה עננה כבדה של חוסר אמון ובעיות דמוקרטיות בשל העובדה שלא נערכות בחירות. באוקראינה מוטל מצב חירום מאז תחילת המלחמה, מה שלפי שעה מטרפד כל כוונה לקיים בחירות חדשות, וזלנסקי עצמו מתנגד לקיום בחירות בזמן מלחמה, למרות שכהונתה של ממשלתו כבר הסתיימה לפני קרוב לשנה.