הסכסוך הכלכלי בין בייג'ינג לוושינגטון שוב מקבל תפנית דרמטית - לאחר שסין שוב מגבילה את יצוא המתכות הנדירות לתעשיות הביטחוניות של המערב, כך דווח הבוקר (שני) בוול סטריט ג'ורנל. במה שנראה כמהלך אסטרטגי לחיזוק עמדותיה בשיחות הסחר עם ארה"ב, סין מפעילה שוב הלכה למעשה את "נשק יום הדין" הכלכלי שלה, ופוגעת בארה"ב באחת הנקודות הכואבות ביותר. מאחורי הצעד הזה עומדות השלכות רחבות, וזו אינה הפעם הראשונה שסין משתמשת בכלי הזה כמנוף לחץ.
מה שקרה – ומסתתר מאחורי הקלעים
על רקע מתיחות גוברת בשיחות הסחר בין סין לארצות הברית, החליטה בייג'ינג להדק את הפיקוח על ייצוא מתכות נדירות - חומרי גלם חיוניים לתעשיות הנשק, התעופה והטכנולוגיה המתקדמות. מדובר בחומרים כמו סמריום, גרמניום, גליום ואנטימון - שבלעדיהם לא ניתן לייצר רכיבים קריטיים למערכות ראיית לילה, מנועים לכלי טיס בלתי מאוישים, חיישנים בטילים, ואפילו לוויינים צבאיים.
סין מחזיקה כיום בכ-90% מהשוק העולמי של מתכות נדירות בעולם - מה שנותן לה כוח אדיר להשפיע על שרשרת האספקה של המערב, ובמיוחד של תעשיות ההגנה בארה"ב שכעת נמצאת בתהליך פיתוח נרחב.
זו לא הפעם הראשונה
זהו אינו מהלך חדש מצידה של סין. בעבר, במקרים של מתיחות מדינית או כלכלית, היא בחרה להשתמש באותן מתכות ככלי לחץ. גם הפעם, למרות שבחודש יוני הושגו ויתורים מסוימים מצד ממשל טראמפ במסגרת השיחות, סין שמרה על מגבלות משמעותיות ביצוא לחברות ביטחוניות - במיוחד כאלה שקשורות ישירות לצבא האמריקאי. כבר בתחילת כהונת ממשל טראמפ הנוכחי עצרה סין יצוא של מתכות נדירות לארה"ב, בצעד שנחשב קריטי בשיחות ביניהן.
פגיעה ישירה בתעשיות אמריקאיות
התוצאה בשטח: עיכובים בייצור, עלויות שזינקו בערך של בין חמישה לשישים ממחירן המקורי, וחברות שמחפשות בדחיפות מקורות חלופיים - לרוב ללא הצלחה מיידית. כך למשל, יצרן אמריקני של מנועים לכלי טיס בלתי מאוישים דיווח כי נאלץ לדחות הזמנות בשניים עד שלושה חודשים, כיוון שספק סיני עצר את המשלוחים, לאחר שנדרש לספק מידע רגיש שלא היה מוכן לחשוף בפני הרשויות הסיניות.
חברות ביטחוניות גדולות בארה"ב, בהן לאונרדו DRS ולוקהיד מרטין, כבר מזהירות מפני מחסור חמור אם זרימת החומר לא תחודש בקרוב. הפנטגון מצדו מנסה להמריץ את הפיתוח המקומי של חלופות - כולל השקעה של מאות מיליוני דולרים בחברות מקומיות, אך תוצאות מעשיות בשטח עדיין רחוקות.
איראן במוקד השיחות
במקביל ללחץ הכלכלי, ממשיכה סין לנהל עימות עקרוני עם וושינגטון סביב סוגיה אחרת: רכישת נפט מאיראן ומרוסיה. לפי דיווח בסוכנות הידיעות AP, אחת המחלוקות הגדולות והמרכזיות בשיחות הסחר הנוכחיות של סין וארה"ב היא הדרישה של וושינגטון מבייג'ינג להפסיק לרכוש נפט מאיראן. ארצות הברית דורשת מסין להפסיק את התמיכה הכלכלית גם ברוסיה וגם באיראן, אך סין מסרבת בתוקף.
בהודעה שפרסם השבוע משרד החוץ הסיני, נכתב כי "סין תבטיח את אספקת האנרגיה שלה בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלה. לחץ ואיומים לא ישיגו דבר". לפי נתוני סוכנות האנרגיה האמריקנית, בין 80% ל-90% מהנפט שמייצאת איראן מועבר לסין – מעל מיליון חביות ביום. גם מרוסיה, סין ממשיכה לקנות נפט במחירים מוזלים, בהיקף הולך וגדל.
שאלת הריבונות וקלפי המיקוח
האמריקאים, כולל בכירי ממשל וראשי קונגרס, מבהירים כי המשך הרכישות של סין מרוסיה ואיראן מסייע לממן את המלחמה באוקראינה ואת התמיכה האיראנית בקבוצות טרור במזרח התיכון. אך מבחינת בייג'ינג, הדרישה הזו נתפסת כפגיעה בריבונות. מה גם שהיא לא מהססת להפעיל את מגבלות המתכות כקלף מיקוח נגד הדרישה הזו ודרישות אחרות.
המשמעות היא שאומנם השיחות בין סין לארה"ב ממשיכות, אך מאחורי החיוכים וההצהרות על "רצון טוב" – מדובר בקרב קשה, שבו כל צד משתמש בנכסים הכלכליים והגיאופוליטיים שלו כדי ללחוץ על השני. האם ארה"ב תצליח לשחרר את התלות שלה בסין בכל הקשור למתכות נדירות? נכון לעכשיו, התשובה היא לא, גם אם יקומו בזמן הקרוב מפעלים גדולים על אדמת ארה"ב.
הבעיה עמוקה יותר רק מיצור, ודורשת שינויים מבניים בכל שרשרת האספקה. בינתיים, סין ממשיכה לשחק חזק: היא מוכנה לעכב משלוחים, לדרוש חשיפת מידע רגיש, ולהשתמש בכוחה כדי לנצל את חולשתו של המערב.