המחלוקת המשמעותית האחרונה: ישראל צפויה להציג היום (ראשון) מפה מעודכנת של פריסת כוחות צה"ל ברצועה, זאת אחרי שהמתווכות הזהירו כי תוכנית הנסיגה המקורית של ישראל עשויה לפוצץ את השיחות. ראש הממשלה צפוי לקיים הערב דיון בסוגיית המגעים לעסקת חטופים כשעל הפרק מתן אישור להצגת מפות חדשות במו"מ בדוחא. הבוקר פורסם בעיתון אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי שהמפה שאותה העבירה ישראל בימים האחרונים מהווה "תפנית מסוכנת".
מקורות מצרים מסרו לעיתון הקטארי: "המפה של פריסת כוחות צה"ל מחדש במהלך הפסקת האש שתימשך 60 ימים שישראל הציגה במשא ומתן בדוחא - מהווה תפנית מסוכנת שמערערת את כל המאמצים האזוריים והבין-לאומיים להסדר ומציבה את מצרים בפני משבר דיפלומטי וביטחוני חסר תקדים".
לטענת המקורות המצריים, המפה שהודלפה לתקשורת משאירה שליטה צבאית ישראלית של 40% משטח רצועת עזה ומאלצת מאות אלפי עקורים להתרכז סמוך לגבול עם מצרים. לדבריהם, מצב כזה צפוי להציב את קהיר בעימות רגיש מול האוכלוסייה הפלסטינית ברפיח שבדרום הרצועה - דבר שעשוי, אם יימשך, לערער את הסכם השלום בין מצרים לישראל, שהתבסס על עיקרון של אי איום על ביטחונה הלאומי של מצרים ומניעת כפיית מציאות דמוגרפי בגבול.
לפי הדיווח, מבחינת קהיר לא מדובר רק במו"מ על נסיגה הדרגתית של צה"ל, אלא בתוכנית לשינוי המבנה הדמוגרפי של עזה, כהכנה לעקירה כפויה לסיני או מעבר לים. גם אם התרחיש הזה לא נאמר בפומבי, מבחינת מצרים מדובר ב"קו אדום" של ביטחונה הלאומי.
עם זאת, קהיר לא פרסמה עד כה כל גינוי פומבי לתוכן של המפה הישראלית. פרשנים רואים בשתיקה המצרית מהלך שנועד לקנות זמן, מסיבות שונות: שמירה על ערוצי התיווך מול ישראל וארה"ב והימנעות מהתנגשות דיפלומטית חזיתית עם ממשלת נתניהו שזוכה לתמיכה הולכת וגוברת מצד ממשל טראמפ.
לדברי אותם גורמים, תמיכתו הפומבית של טראמפ בנתניהו, בעיקר סביב פריסה מחדש בעזה - מחמירה את המצוקה המצרית, שכן קהיר מוצאת את עצמה מול ממשל אמריקני שמעניק לישראל גיבוי מדיני מלא, גם לתוכניות שמדברות על המשך כיבוש או עקירה המונית.
לפי מקורות מצריים, קהיר מבינה שהמשך הכישלון בהשגת הסכם הפסקת אש כולל ומאוזן, תוך התעקשות ישראלית על מפות לסיפוח, יכפה עליה תגובה נחרצת יותר. בין הצעדים האפשריים: תגבור כוחות צבאיים ומודיעיניים בגבול, הגברת הכוננות הלוגיסטית וההומניטרית למקרה של עקירה והצגת יוזמה מדינית חלופית - שתכלול נסיגה ישראלית מלאה ללא פגיעה בשלמות הגאוגרפית של הרצועה. נטען כי קהיר ניצבת בפני משוואה רגישה: שמירה על מעמדה כמתווכת אזורית מרכזית, לצד הצורך להיאבק בתוכנית עקירה בלתי מוצהרת, שעלולה להתפוצץ בגבולה הדרומי.