אנחנו כישראלים הופכים למוקצים: כמעט שנתיים חלפו מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר, ונראה כי הצונאמי המדיני נגד ישראל בשיאו ומאיים גם בסחף כלכלי. מה שהחל כהתקררות עסקית זהירה הפך למגמה מטרידה, שמאיימת לפגוע בכלכלה הישראלית ובסופו של דבר גם בכיסו של הישראלי המצוי. פרויקט מיוחד – כך ישראל מאבדת את העולם, וכך מרגישים את זה ישראלים ויהודים ברחבי העולם על בשרםההייטק הישראלי, הקטר של המשק, ממשיך לכאורה לדהור. דוח שפרסמה בשבוע שעבר IVC, חברת דאטה ותובנות של ההייטק הישראלי, הראה שסך גיוסי ההון שגרף הענף במחצית הראשונה של 2025 הסתכם ב-5.2 מיליארד דולר – עלייה של יותר מ-10% לעומת המחצית הראשונה של 2024.אלא שהנתון הזה מתעתע: מספר סבבי הגיוס ירד ב-11% – מה שאומר שהכסף הגדול התחלק בין מספר קטן יותר של חברות. כלומר, אף שסך הכסף שהמשקיעים הזרימו גדל, מספר העסקאות ירד ויותר כסף מגיע לפחות חברות.נוסף על כך, ב-IVC מציינים שהאתגר משמעותי במיוחד בקרב החברות הצעירות: הבעיה בולטת במיוחד בסבבי הגיוס של השלבים המוקדמים. סטארטאפים שאין להם משקיעים קודמים מתקשים הרבה יותר לגייס הון. לעומת זאת, חברות בשלבים מתקדמים מצליחות יותר, במיוחד אם כבר יש להן משקיעי הון סיכון מגיוסי עבר.עוד מיקי ברנע, השותף המנהל של משרד ברנע ג'פה לנדה ומומחה במשפט מסחרי ובתחום המיזוגים והרכישות, מזהיר מפני הפיכת הישראלים למוקצים. כבר ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר היו דיבורים שלא נצפה שבתקופה הקרובה יעשו עסקים חדשים עם ישראל, הוא אומר. מי שהעבירו לו אז את המסר לא היו עוכרי ישראל, לדבריו, אלא דווקא קולגות מחול, רבים מהם יהודים, שפשוט זיהו את הלך הרוח.פתאום ראיתי מאחורי הלקוח בזום את דגל דאעש: ההייטק הישראלי במלחמההעסקאות שלא מתבצעות – והקושי לזהות למההרתיעה מעשיית עסקים עם ישראל אינה ייחודית למערכה הנוכחית, מציין ברנע. למעשה, מדובר בתופעה מוכרת שנחזתה בכל נקודת רתיחה של הקונפליקט עם הפלסטינים. אבל זה היה ברמה הרבה-הרבה יותר נמוכה מהרמה שבה אנחנו נמצאים היום, הוא מדגיש. היום אנחנו הופכים בצורה כזו או אחרת למוקצים.החשש שמעלה ברנע, ושגורמים כלכליים רבים שותפים לו, הוא מפני החרפת התופעה, שגם היום קשה לשים עליה את האצבע. אנחנו יודעים לספור את מי שעושה איתנו עסקים – הרבה יותר קשה לספור את מי שלא רוצה לעשות איתנו עסקים ואז לברר למה הוא לא עושה איתנו עסקים, מחדד ברנע. אבל אי אפשר להקל בסנטימנט השלילי שיש נגד ישראל. לא משנה מה העמדות הפוליטיות האישיות שלנו, לטוב או לרע אנחנו נתפסים בסופו של דבר כישראלים, וישראל נתפסת כמי שעושה רע ופועלת בצורה כוחנית.בישראל נראה שהצונאמי המדיני גבר בשבועות האחרונים על רקע תמונות הרעב מעזה, אבל ברנע לא לגמרי מסכים. אני לא יכול להגיד באיזו מידה המצב ההומניטרי בעזה בשבועות האחרונים שינה את התמונה, הוא אומר. אני חושב שמה שבעיקר השתנה לאחרונה הוא שהנושא באמת חדר לשיח המקומי, אחרי שקודם לכן הודר ממנו. התהליכים האחרונים הביאו אותנו למקום שלא נותרה לנו ברירה אלא להתייחס לדברים.החרם על ישראל הפך לתופעה גלובליתקשה לכמת את מספר העסקאות וההשקעות שחברות ישראליות איבדו מפרוץ המלחמה, בדיוק מהסיבות שברנע מציין. מקרה בודד שזכה לפרסום נרחב היה זה של רשת בתי הקפה והכריכים פרט א מנז'ה, שביטלה את תוכניתה להיכנס לישראל דרך שותפות עם חברת פוקס של הראל ויזל.ביוני 2024 דיווחה פוקס לבורסה כי החברה הבריטית נסוגה מההתקשרות עימה, בנימוק של התקיימותו של אירוע כוח עליון (פורס מז'ור) כתוצאה מהמלחמה שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023. במכתב ששלחו נציגי פוקס טרם ביטול העסקה ושנחשף ב-N12, הם תקפו את הנהלת פרט א מנג'ה בטענה כי ביטול הכניסה לישראל נכנע לקמפיין BDS ברוטלי ומביש שנפתח בבריטניה.HAPPENING NOW I am with my google coworkers to say DROP PROJECT NIMBUS @NoTechApartheid https://t.co/j9J1yy2C1P Not another nickel, not another dime, not another tech for genocide. We will not stand by as our work aids and abets the apartheid pic.twitter.com/DasxkTYPim — Dr. Kate Sim (@katejsim) April 16, 2024במקביל, חברות בין-לאומיות שנתפסו כבעלות קשרים עסקיים עם ישראל, ובהן מקדונלד'ס, KFC וסטארבאקס, סבלו מחרמות ברחבי העולם. מנכל מקדונלד'ס העולמית הודה כבר בינואר 2024 כי הכנסות רשת ההמבורגרים האמריקנית נפגעו בעקבות החרמות: מספר שווקים במזרח התיכון וכמה מחוץ לאזור חווים השפעה משמעותית על עסקיהם לנוכח המלחמה ומידע שגוי שמשפיע על מותגים כמו מקדונלד'ס, כתב בזמנו בלינקדאין.לכך הצטרפו גם מחאות מצד עובדים בחלק מענקיות הטכנולוגיה כאמזון, גוגל ומיקרוסופט על הקשרים של המעסיקים שלהם עם ממשלת ישראל ומערכת הביטחון. כבר באוקטובר 2023 קראו עובדים באמזון ובגוגל לחברות לסגת מפרויקט הענן הממשלתי של מדינת ישראל. באפריל 2024 נעצרו עובדים בגוגל ובהמשך פוטרו לאחר שהתבצרו במשרדי החברה במחאה על קשרי החברה עם ממשלת ישראל. והשנה, ב-2025, עובדים במיקרוסופט ניצלו אירועי חברה ושיבשו נאומים של המנכל סאטיה נאדלה כדי למחות על קשרים עסקיים עם צהל.BREAKING! No Azure for Apartheid disrupts Satya's keynote during Microsoft Build! SHUT DOWN MICROSOFT BUILD FOR PALESTINE!#IOFOffAzure #MSBuild #SHUTDOWNMSBUILD #SHUTDOWNMICROSOFTBUILD #NoAzureForApartheid pic.twitter.com/AC7ERt57Cx — No Azure for Apartheid (@NoAz4Apartheid) May 19, 2025בסופו של דבר זה נוגע בכל הסקטורים העסקיים, אומר ברנע. אם יש לך מוצר ייחודי שאתה הספק היחידי שיכול לספק אותו – אז כנראה יש יותר נכונות לאטום את האף ולעשות איתך עסקים. ברגע שיש אלטרנטיבות, אז אנשים מסתכלים על האלטרנטיבות, ויעדיפו לעשות עסקים במקומות שלא חושפים אותם לביקורת פנימית מקרב העובדים ומתוך הארגון, וגם לא לביקורת חיצונית-ציבורית.התוצאה היא שכיום כל קשר עם ישראלים הוא קשה יותר ומכביד יותר מבעבר, מחדד ברנע. העובדה שלעשות עסקים עם ישראל יכול לפגוע במעגלים אחרים גורם לסיטואציה שבה הכול נעשה תחת פרופיל הרבה-הרבה-הרבה יותר נמוך מבעבר.יש תהליכים של הורדת פרופילאולי בניגוד לתפיסה הרווחת בציבורים בישראל, ההימנעות מעסקים עם ישראל אינה מוגבלת רק למדינות אירופה. לדברי ברנע, ביפן החברות משמרות עסקים קיימים אך עסקים חדשים – אין ליפנים עניין לעשות איתנו, גם כשמדובר באובדן הזדמנויות עסקיות.ברנע מספר על מקרה שבו חברה יפנית הודיעה לאחד לקוחותיו שהיא מפסיקה את המשא ומתן על עסקה גדולה. קולגה יפני, שמתמחה בליווי חברות ישראליות ביפן וחברות יפניות שמגלות עניין בישראל, אמר לו: זה המצב. אין מה לעשות. ברנע מסביר: לדבריו, נתקלנו בתופעה שהיא מאוד רחבה ושעד שלא תסתיים המלחמה קשה לו לראות איך המגמה משתנה. זה לא משהו שמגיע מהחלטה ממשלתית רחבה אלא פשוט משהו שקורה בפועל. זה מתחבר לרתיעה יפנית ממלחמה בהיקף גדול, הם פשוט לא רוצים להיות באירוע הזה.ברנע מצביע על תופעה דומה בסין. יש תהליכים של הורדת פרופיל וסגירת כל מיני פעילויות שהיו פה. זה אף פעם לא נעשה תחת אמירות מפורשות, אבל רואים את הדברים שקורים. הנהירה הגדולה של חברות סיניות נעצרה וכבר לא קיימת. לדבריו, גם בבריטניה הסנטימנט האנטי-ישראלי הציבורי החזק, בגיבוי הממשלה, מקשה על עשיית עסקים.הרתיעה הזו מגיעה גם לענף ההייטק. דוח מכון RISE לסיכום 2024 הצביע על המשך מגמת הירידה במספר גופי ההשקעה הפעילים בישראל. במכון ציינו כי אומנם קשה להפריד בין הסיבות לירידה במספר המשקיעים על רקע מצוקת גיוס ההון של גופי ההשקעה עצמה, אך סיפקו בכל זאת את התובנה הזאת: כ-80% מגופי ההשקעה הזרים שפעלו בישראל ב-2024 הם אמריקניים, ושיעור דומה מכלל קרנות ההון-סיכון הזרות. זו עלייה של 8% ו-5% בהתאמה לעומת 2023, שנובעת בעיקר מכך שמשקיעים מאירופה ומאסיה הושפעו כנראה יותר מהמלחמה.הבטן הרכה של כלכלת ישראללמרות כל האתגרים, לפחות בענף אחד מרכזי ממשיכה ישראל להוביל למרות הכול: סייבר. ישראל היא מעצמת סייבר, מציין רון צור, כלכלן בכיר ויועץ לנשיאות המגזר העסקי. ישראל ממשיכה לייצר ולייצא סייבר, ונפח הפעילות שלה בתחום הולך וגדל. למרות הפוליטיקה, אני די אופטימי. לישראל יש פה יתרון והובלה עולמית אמיתית והצלחות בלתי רגילות מוכחות, גם להגנה וגם להתקפה. זה משתרשר לאיך שהעולם העסקי מסתכל על ישראל ועל זה שהיא מחזיקה את חוד החנית של הידע בתחום.אלא שבמובנים רבים ההצלחה של הסייבר הישראלי ממחישה את החולשה של תחומים אחרים, כולל בהייטק המקומי. דוח IVC לסיכום שנת 2024 הצביע על זינוק בדומיננטיות של סקטור הסייבר במשיכת ההשקעות. מנתח של 20%-27% מכלל ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בשנים 2023-2019, בשנה שעברה גרף הסייבר יותר מ-40% מהכסף. זאת כזכור בשעה שכספי ההשקעות האלו מתפזרים בין מספר הולך ומתכווץ של חברות ותיקות.למעט באמת נושא הסייבר, באופן כללי העולם הטכנולוגי מתקשה, אומר ברנע. המכירה של סייברארק לפאלו אלטו זה נהדר, וזה מחזק אותנו – אבל זה לא משקף באמת שום דבר מעבר לפירות של עבודה מאוד קשה של אנשים במשך 25 שנה לבנות עסק מרשים. כבר שלוש שנים אנחנו נמצאים בסיטואציה מאתגרת: זה התחיל משינויי הריבית, אירועי ההפיכה המשטרית, חוסר היציבות הפוליטית בישראל ואחר כך המלחמה – כולם מתחברים יחד וזו המציאות שבה אנחנו פועלים.זה לא שישראל לא חשופה לבעיות, אבל הרבה יותר קל ליצור חסמים לרכישת שירותים או מוצרים במקומות שבהם אין לישראל יתרון יחסי, אומר צור. בגלל זה אפשר לראות צמיחה גם בתעשיית הנשק. לא אוהבים את ישראל ולא סובלים את מה שאנחנו עושים בעולם והכותרות מעזה לא טובות – אבל הכלכלה מדברת על יתרון יחסי ואלטרנטיבות, ושם אתה פוגש את החסינות של ישראל.בהקשר זה, לפי צור, יש לראות גם את החרם הגובר נגד האקדמיה הישראלית. מדינה שרוצה להראות שהיא עושה משהו נגד ישראל, קל לה לעשות זאת במקומות שבהם המחיר שהיא תשלם יהיה פחות גבוה, כשיש לך אלטרנטיבות. אתה יכול בקלות לדלג על חוקרים ישראלים ויהיו לך מספיק חוקרים מספיק טובים במקומות אחרים בעולם – והינה השגת את הרצון לשדר שאתה מוקיע את ישראל. בענפים שבהם אין לנו כושר תחרות גבוה מאוד וסף המעבר לאלטרנטיבות רכישה נמוך, בהגדרה אנחנו ברמת סיכון יותר גבוהה.לפי ברנע, הסקטורים הרגישים במיוחד לחרמות מצד אירופה הם מעולם התעשייה. יש הרבה מאוד רכישת ציוד ורכישת מכונות שנעשית ממדינות אירופה. גם המחקר, חלקו אקדמי אבל חלקו יישומי ונעשה במסגרת של חברות.החרמות על מוצרים ישראלים לא הצליחו לשבור את הקשר הכלכלי עם אירופה, אומר יור מכון היצוא, אבי בלשניקוב. היצוא הישראלי לאירופה הגיע ל-38 מיליארד דולר ב-2024, ירידה של 2.5% בלבד למרות האתגרים הגיאו-פוליטיים. שירותי הטכנולוגיה והמופ הישראליים ממש מפצים על הירידה ביצוא הסחורות.אי מבודד בתוך סביבה עוינתישראל היא מדינה מייצאת, ואיכות החיים של כולנו, ללא קשר לשאלה אם אנחנו בהייטק או לא, מושפעת מכניסה של הון זר למדינת ישראל. ירידה בזה תיגע בכולנו, מוריד ברנע את השיח אל הקרקע. אנחנו נמצאים במציאות של עליית מחירים מתמשכת ועלייה גבוהה מאוד בצורכי הביטחון. אפשר לדבר על עוד כל מיני דברים שקשורים במסגרת התקציב, אבל משהו צריך לממן את כל הדברים האלה. זה נהדר כשאלו מיסים על רווחי הון – וזו בעיה אם הרווחים האלו לא מתקיימים, וזה האפקט ההמשכי של כל התהליכים האלו, הוא מחדד.בניגוד לברנע, צור דווקא מנסה להרגיע. אתה יודע כמה פעמים היו נבואות זעם מטורפות שעסקו בכלכלת ישראל? כשמסתכלים על נתונים אובייקטיביים כמו הצמיחה של ישראל – המספרים מדברים. מה שקורה בעולם זה שיקולים חיצוניים שאנחנו לא יכולים בהכרח לשלוט עליהם, אבל אנחנו בוודאי מושפעים מהם. החולשות שלנו הן יותר פנימיות ומבניות מאשר חיצוניות. ישראל היא אי של יציבות יחסית לעולם, ודאי כמדינה שכבר שנתיים במלחמה.צור מבקש להמתין ולראות את נתוני סוף השנה לפני שמחליטים אם הסחף הכלכלי הגיע ואם היצוא נפגע. אם נראה משהו שקשור לצונאמי המדיני, אולי זה יהיה קצת בהמשך. חודש יולי מסתמן כחודש קשה מאוד מבחינה גיאו-פוליטית ומדינית לישראל, על רקע מה שקורה בעזה. אם אתה שואל אותי מתי תוכל לראות את הדברים, נוכל לראות אותם בהמשך, בהתייחס לנתונים כשלעצמם, הוא אומר.עוד הרבה לפני צונאמי מדיני, יש כוח שקט ומתגבר, שבמידה רבה מתקרב אלינו, מזהיר ברנע. צריך לזכור שמדינת ישראל נתונה בתוך סביבה עוינת. ההצלחה העסקית שלנו נובעת מזה שהצלחנו לרקום קשרים עסקיים על-טריטוריאליים, שיוצאים מפה ומגיעים לאירופה ולצפון אמריקה, ואנחנו מתייחסים לקשרים האלה כמובנים מאליהם.לקשרים האלה יש תפקיד מאוד-מאוד חשוב בשגשוג הכלכלי שלנו, ואלו קשרים שמטבעם הם וירטואליים ושבריריים. רמת הנזק שנגרמה להם עד היום היא פחות בצד הפורמלי, ויותר מהוססת, אבל גם אם נעצור את הכול כרגע – קשה למדוד את הנזק הזה.תומר אלמגור סייע בהכנת הכתבה