הפרלמנט בפורטוגל אישר ביום שישי הצעת חוק חדשה, שאוסרת על עטיית כיסויי פנים כמו בורקה וניקאב במרחב הציבורי. ההצעה, שהוגשה על ידי מפלגת הימין הקיצוני שגה (Chega), עברה ברוב קולות, לאחר שקיבלה תמיכה ממפלגות מהמרכז-ימין, אך עוררה התנגדות חריפה מצד מפלגות השמאל.לפי החוק החדש, כל אדם שיעטה כיסוי פנים מטעמים דתיים או מגדריים במרחב הציבורי, צפוי לקנס כספי הנע בין 200 ל-4,000 אירו. במקרים שבהם אדם יכפה על אחר לעטות כיסוי כזה, הוא עלול להישלח למאסר של עד שלוש שנים. עם זאת, כיסויי פנים עדיין יורשו במטוסים, במוסדות דיפלומטיים ובבתי תפילה.היום אנחנו מגינים על בנותינובעוד שמפלגת שגה טוענת כי מדובר במהלך שנועד לקדם ערכים של חירות, שוויון וכבוד האדם, מבקרי החוק טוענים כי מדובר בניסיון ברור להפלות נשים מוסלמיות ולפגוע בחופש הדת. היוזמה הזאת נועדה לפגוע בזרים, ובמיוחד באלו שמאמינים באמונה שונה, אמר חבר הפרלמנט פדרו דלגאדו אלווש מהמפלגה הסוציאליסטית.מנהיג מפלגת שגה, אנדרה ונטורה, הגן על ההצעה ואמר במהלך הדיון: היום אנחנו מגינים על בנותינו, על בנותיכם, שלא ייאלצו לעטות בורקה בעתיד. לטענתו, החוק בא להבטיח שוויון מגדרי ולמנוע אפליה כלפי נשים.גם חברת הפרלמנט אנדריאה נטו מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצטרפה לדברים, וציינה: זהו דיון על שוויון בין גברים לנשים. אף אישה לא צריכה שיאלצו אותה לכסות את פניה.החוק עדיין לא נכנס לתוקף - והוא צריך לעבור אישור של נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה. הנשיא יכול לאשר את החוק, להטיל עליו וטו, או להעבירו לבדיקה של בית המשפט לחוקה.בפועל, כיסויי פנים כמו בורקה וניקאב כמעט ולא נפוצים בפורטוגל, אך כמו במקומות אחרים באירופה – הסוגייה הזו הפכה לנפיצה ומעוררת מחלוקות. אם יאושר סופית, תצטרף פורטוגל לשורת מדינות אירופיות שכבר הגבילו את השימוש בכיסויי פנים, בהן צרפת, אוסטריה, בלגיה, שווייץ והולנד.מגמה רחבה באירופהבשבועות האחרונים הגבירו באירופה את קידום הצעדים נגד מוסלמים ומהגרים מוסלמים. באיטליה, מפלגת השלטון של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני הגישה הצעת חוק דומה - לאיסור עטיית בורקה וניקאב במרחב הציבורי. ההצעה טרם אושרה בפרלמנט, אך ניכר כי היא צפויה להשיג את הרוב הדרוש.גם בגרמניה קידמה הממשלה צעד נרחב נגד מהגרים - עם ביטול תהליך האזרחות המהירה שהיה לאחד ממהלכי הדגל של הממשלה הקודמת. החוק, שאומץ ב־2024 בתקופת הממשלה הקודם בראשות הקנצלר אולף שולץ מהסוציאל־דמוקרטים (SPD), אפשר למהגרים שהוגדרו כמשולבים היטב לקבל אזרחות אחרי שלוש שנים בלבד, ולעיתים חמש, במקום שמונה. מי שהוכיחו שליטה גבוהה בשפה הגרמנית והשתלבות בחברה יכלו ליהנות מהליך מהיר. החוק הזה בוטל ברוב גדול של 450 תומכים מול 134 מתנגדים.