האי באלי הוא מקום שבו בכל פינה יש חיים. בין אם מדובר בנופים מדהימים שכוללים הרי געש, ג'ונגל טרופי, חופי ים עוצרי נשימה ושדות אורז רחבים, או סצנת מועדוני לילה וצעירים שמחים ורוקדים - אין ספק שמדובר באחת הפנינות של המזרח. האי הירוק הזה התגלה בשנות ה-60 על ידי היפים מרחבי העולם, שהתיישבו בו, וכיום 85% מתושביו הם הינדים, בשונה משאר אינדונזיה, שהיא ברובה המוחלט מוסלמית.הגולשים הרבים שפוקדים את האי, שחלקם מתארים אותו כמכה של הגלים, מספרים על אנשים שמגיעים מכל רחבי העולם על מנת לנסות את מזלם בחופי באלי. המים נהדרים, זה באמת המקום הכי טוב בעולם. לא רק בגלל הגלים - בגלל האנרגיות, מספר אחד מהם.לוויית אשת דת בכירה: מוזיקה, חגיגת החיים וצחוק - כדי שהנשמה תוכל לעבור לעולם הבאבמהלך הביקור באי, נתקלנו בכינוס דתי, לוויה לאשת דת שנפטרה באי. הלוויה בבאלי, כמו שאר הדברים באי - לא דומה לשום דבר אחר ברחבי העולם. מוזיקה ומחולות, חגיגות ואיסור של ממש להיות עצובים, כדי שהמנוחה תוכל לעבור בשלווה לעולם הבא ותעזוב את הגוף.בטקס הייחודי, פגשנו ישראלית בשם ניצן, בלוגרית טיולים שנמצאת בימים אלו באי. ניצן סיפרה על התחושות באי, לעומת איך שבישראל נתפסת אינדונזיה. התרבות שלהם ממש מקבלת ומחבקת. יש כאן תחושה ממש בטוחה. הם מאוד סובלניים ומסבירי פנים - דומים לנו באיזה שהוא אופן סיפרה ניצן.הבאלינזים באופן כללי מאוד אוהבים תיירים, ואני לא הרגשתי כאן שום עוינות. אני מספרת לכולם מאיפה אני וחלקם בכלל לא מכיר את ישראל. לא היה לי כאן אף מקרה חריג, שיתפה המטיילת.50 שח כדי להיכנס לפול קלאב, 180 לכניסה למועדון שנחשב לטוב ביותר במזרח-אסיההמחירים המצחיקים של האי מושכים אליו באופן טבעי מטיילים צעירים. חלקם, מגיעים עבור התמונות לרשתות החברתיות, שאת רובן מצלמים במועדוני הבריכות הרבים הפזורים באי. רק כדי לסבר את האוזן: כניסה למועדון הבריכות, שבו ישנן בריכות חמות וקרות העומדות בנוף עוצר נשימה, ואליהן מצטרפים ארוחה דשנה ואלכוהול לכל מי שמעוניין - תעלה 50-60 שקלים לערך, וגם זה, נחשב די יקר בבאלי.מלון ארבעה כוכבים ללילה באמצע השבוע לזוג, יגיע למחיר משעשע שיעמוד על 84 שח בלבד. בסוף השבוע לצורך העניין, המחיר יקפוץ ל-103 שקלים ללילה. ארוחות במסעדות כאמור, נעות בין 10 ל-15 דולר בלבד בממוצע.הכסף בבאלי כאמור, שווה הרבה יותר מאשר במקומות האחרים - והחוויה היא בהתאם. נסיעה של חצי שעה עשויה לעלות לא יותר משני דולר, וגם כניסה לסוואיה, אחד המועדונים הגדולים והנחשבים ביותר בדרום מזרח-אסיה, לא תעלה מעל ל-200 שקלים חדשים. גם בסוואיה, ישנם ישראלים רבים שמבלים, חוגגים ובעיקר מנצלים את החופשה שלהם מהרעש הישראלי.אנחנו פה בבאלי, שמחים ומאושרים שכל החטופים חזרו. יש פה ים של ישראלים, הם פשוט מתחבאים, מספרים לנו כמה ישראלים שמבלים במסיבה. אין מה לחשוש, אנחנו באזור של הינדים, מקום מושלם עם אווירה מדהימה, מסיבות מטורפות ואנשים יפים. זה המועדון הכי טוב בכל אסיה, אנחנו באמת מאושרים, סיפרו חלקם.ישראלית שמתגוררת בבאלי מזה 30 שנה: אני אוהבת להנגיש את האי לחברים, אבל מפחיד לחשוב שישראלים יהרסו את המקוםאילת עברה לבאלי לפני שלושה עשורים, דבר שכלל לא היה מקובל אז, ועברית הייתה שפה זרה לחלוטין ברחובות האי, בניגוד להיום. אילת קבעה את ביתה בבאלי, והיום, כשהיא בת 76, היא מדריכה קבוצות תיירים באי וברחבי אינדונזיה. בניגוד לדעה הרווחת - בקבוצות מאורגנות ניתן להיכנס לאינדונזיה ללא דרכון זר - עדות ליחסים השקטים והלא רשמיים שמתקיימים בין ישראל והמדינה המוסלמית הגדולה בעולם.אני לא יודעת אם אני מקווה שבאלי ואינדונזיה בכלל תיפתח לישראלים, מספרת אילת בכנות. לפעמים, יש לי כאן חבורה מאוד טובה, ואנחנו שומעים מה קורה בתאילנד. זה מפחיד אותנו. אני אוהבת להנגיש את האי לחברים שבאים אבל אנחנו מפחדים שישראלים יהרסו את המקום, שיתפה.הבאלינזים לא עושים הצגות לתיירים. כל טקס דתי שיש פה, זה טקס שהם עושים מהנשמה. גם בריקודים למופעים - הם לא חושבים על התייר, הם רוקדים את הריקוד בדיוק כמו שהם מבצעים אותו במקדש, מספרת אילת.למרות המראה והתחושות, לא הכל וורוד באי החלומי. יותר משישה מיליון תיירים נכנסו לבאלי בשנה שעברה, בנוסף למיליונים של אינדונזים בתיירות פנים. בכל אתר תיירות יש צפיפות אוכלוסיה קשה, ואפילו הקופים המקומיים הבינו שמשתלם להם לגנוב, כדי להחזיר את הגניבה בעבור שוחד.הבאלינזים מבטיחים שהרוח שלהם, למרות האינסטגרם, הצפיפות והגניבות לא תשתנה. את הביקור בגן העדן של באלי סיימנו בטקס ריקוד האש הדרמטי, הקצ'ה. על רקע השמש השוקעת, האינדונזים מספקים לתיירים הצצה לרוחות העבר שלהן, והמסר מהטקס המרהיב הוא כזה שמתאים גם למציאות הישראלית המורכבת: הטוב, באינדונזיה בדיוק כמו בישראל, תמיד ינצח את הרע.