בגואטמלה יש יותר מ-30 הרי געש מרשימים, רק ארבעה מהם עדיין פעילים ומסוכנים, אבל ב-42 השנים האחרונות לא נרשמה אף התפרצות משמעותית. בתחילת השבוע שעבר - הכול השתנה. הלבה זרמה במהירות אדירה מההר פואגו, אפר כיסה אזורים שמרוחקים גם 30 קילומטרים מההר וכפרים שלמים נמחקו בתוך דקות. מספר המתים והנעדרים צפוי להגיע לכאלף איש ולא פחות מ-12 אלף בני אדם פונו מבתיהם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בית החולים בגואטמלה סיטי מלא באנשי צוות ישראלים שהגיעו מהארץ אבל גם הם, בעלי ניסיון עשיר, לא ראו בעבר כוויות כל כך קשות ומורכבות כמו במקרה הנוכחי. עם ציוד רפואי מוגבל למדי הם צריכים לטפל בעשרות פצועים במצב קשה. "אני באתי בבוקר, קיבלנו הודעה לארגן משלחת", מספרת אביבה יונה, אחות ביחידת הכוויות בבית החולים שיבא בתל השומר. "הבוס שלי שאל אותי: את מעוניינת להצטרף? אמרתי 'בשמחה' ותוך 4 שעות התארגנו".
"בשלבים הראשונים מצליחים אפילו לברוח", מסביר פרופ' יוסי חייק מנהל כירורגיה פלסטית ויחידת הכוויות בבית החולים שיבא. "כוויה כשהיא מאוד עמוקה, אין אפילו תחושה - אז רצים".
כל זה קורה חודש בלבד לאחר שגואטמלה העבירה את השגרירות בישראל לירושלים, אבל לדברי השגריר מתי כהן אין שום קשר בין הצעד הדיפלומטי לסיוע הישראלי. "שאלו אותי: אם לא היינו מעבירים את השגרירות גם הייתם באים?", מספר כהן. "התשובה שלי היא כמובן שכן, אין פה שום תנאי בכלל, מדינת ישראל עוזרת למדינות שלא מעבירות את השגרירות ומעניקה סיוע הומניטרי גם לאזרחים של מדינות אויב".
מתברר שישראל סייעה לא רק בתחום הרפואי. רק לפני חודשיים יזמו רב הקהילה היהודית ואנשי זק"א הקמת צוותים מקומיים שיוכשרו למצבי חירום. "עשינו קבוצה של 45 אנשים וקבוצה שיקראו לה זק"א, הכשרנו אותם לחילוץ קל ולעזרה ראשונה, ברגע שהיה האסון הם התאגדו ויצאו למקום", מספר יוסף גרמון, רב הקהילה היהודית בגואטמלה. "לדעתי הקבוצה הראשונה שהגיעה למקום האסון הייתה זק"א".
מי שנפגעו בעיקר מהאסון הזה הם האנשים מהאוכלוסיה החלשה ביותר במדינה. כפריים חסרי אמצעים שלא יכולים להרשות לעצמם מגורים במקום אחר. 17 בתי מחסה עם סיוע של ארגונים שונים הוקמו כדי לתמוך באוכלוסייה המקומית, אבל ככל שעובר הזמן - התרומות הולכות ומצטמצמות.