העולם נותר בנשימה עצורה: אחרי שחלק מהנערים התאילנדים חולצו היום (ראשון) מהמערה בה הם לכודים כבר יותר משבועיים, חוששים בתאילנד כי התחדשות הגשמים עלולה לעכב את חילוצם של יתר הנערים, כמו גם את זה של המאמן השוהה עמם במערה. מצבם הבריאותי של כלל הנערים, אלה שחולצו ואלה שעדיין בתוך המערה, טרם ברור.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"התקווה הגדולה היא שהמבצע יוכל להימשך גם מחר", אומר שליח "החדשות" וידיעות אחרונות לתאילנד, רן עזר. "כרגע ממלאים שוב את המערה בחמצן, ומתכוננים ליום נוסף". עזר מוסיף כי עד כה המבצע מתנהל באיפול מלא, ללא נוכחות תקשורתית. עם זאת, תמונה אחת כן דלפה לתקשורת, ובה נראים שניים מהנערים שחולצו על אלונקות, בדרכם לבית החולים. ארבעה נערים נוספים עברו כבר את השלב הקריטי של החילוץ, וצפויים לצאת מהמערה זמן קצר לאחר חידוש המאמצים מחר.
בשעות אחר הצהריים הודיעו כוחות החילוץ על השהייה של 10-20 שעות במבצע, בתום חילוץ מוצלח של ארבעה מהנערים הלכודים - זאת כדי לאפשר לצוותים להתארגן מחדש לחילוץ הלכודים הנותרים. מושל מחוז צ'אנג ראי שבו נמצאת המערה הודיע כי ארבעה מהנערים הועברו בהצלחה במסוק לבית החולים במחוז ומצבם הרפואי טוב מאוד. הרשויות בחרו לחלץ תחילה את הלכודים החלשים יותר, ובהמשך יחולצו יתר הלכודים שמצבם הרפואי הוגדר כטוב יותר על ידי צוותי החילוץ.
מיד עם צאתם מפתח המערה, הנערים שחולצו הועברו לבדיקות רפואיות על ידי צוותים רפואיים שהוצבו מבעוד מועד במקום. לאחר הבדיקה הראשונית, הם פונו לבית החולים המחוזי. גורם רשמי המעורה בפרטי מבצע החילוץ אמר כי הודות לשאיבת המים המאומצת, מפלס המים במערה הגיע לגובה הנמוך ביותר בימים האחרונים, דבר שאפשר את תחילתן של פעולות החילוץ. למרות הערכות שונות שדיברו על כך שייתכן שהחילוץ יתאפשר רק בעוד זמן רב, המבצע יצא היום לדרך - ובמהירות גדולה יותר מהמצופה.
הנערים לכודים בתא קטן במעמקי המערה, במרחק של כארבעה קילומטרים מפתח הכניסה, שמוקף במי שיטפונות. הם סובלים מאספקה מוגבלת ביותר של חמצן. על מנת להגיע אליהם, נדרשים הצוללנים לצלוח מאות מטרים מתחת למים במבוך המנהרות. הילדים קיבלו מסכות צלילה שמכסות את כל הפנים.
במבצע משתתפים צוותים מכל העולם, ובראשם 90 צוללנים בסך הכול, בהם 50 אזרחים ממדינות זרות ו-40 מתאילנד, מרביתם מיחידת הקומנדו הימי של המדינה, "אריות הים". שני צוללנים מוצמדים לכל ילד - מלפנים ומאחור - ובאמצעות חבל שנמתח לאורך המסלול הם מתקדמים בזהירות במנהרות הצרות. במסלול היציאה מהמערה ישנו נקיק צר במיוחד של כ-30 ס"מ בלבד - כשהם מגיעים אליו, ואל מעברים צרים נוספים, הם משחררים את מיכל החמצן מגבם, מגלגלים אוו קדימה ובמקביל מעבירים הנחיות פעולה לנער המוצמד אליהם.
המטרה היא להעביר את הילדים ואת מאמן הכדורגל שלהם ממקומם ב"תא 4" של המערה אל התאים 2 ו-1, שם גובה המים נמוך יותר. משם, מלווים אותם אנשי צוות חילוץ נפרד בהליכה עד ליציאה מהמערה, הליכה שאורכה כקילומטר אחד. המחלצים עצמם כבר הגדירו את הפעולות הללו כ"אחד האתגרים הגדולים ביותר" שעימם התמודדו בחייהם. עוד לפני תחילת מבצע החילוץ העביר צה"ל לתאילנדים, באמצעות השגרירות בבנגקוק, הצעה לסייע בחילוץ הנערים בעזרת לוחמי הקומנדו מהשייטת וצוללנים של יחידת הילת"מ, אך שם טרם השיבו להצעה.
הנערים ומאמנם בן ה-25 נכנסו לראשונה למערה ב-23 ביוני. אתמול פורסמו תכני המכתבים ששלחו הנערים לבני משפחותיהם באמצעות צוותי החילוץ. הצוללנים של הקומנדו הימי התאילנדי ביקשו מהילדים לשלוח את המכתבים, והם הצביעו על כך שמצבם המנטלי טוב יחסית. את המכתבים הם כתבו בכתב ידם, שלחו דרישות שלום למשפחות וגם ביקשו אוכל ומים. "אבא, אימא, אל תדאגו לי, אני בסדר", כתב אחד מהם. "אל תדאגו לי, אבא ואימא", כתב אחר, "אני חסר רק שבועיים וכשאחזור אעזור בחנות כל יום, בקרוב מאוד אצא".
אק, מאמן הקבוצה שהוביל את הילדים אל תוך המערה, שלח מכתב ארוך יותר ובו עדכן גם את יתר המשפחות המודאגות וגם התנצל בפניהן. "לכל הקרובים לילדים, הם נמצאים עכשיו תחת טיפול של צוות שדואג להם ולמצבם", כתב. "אני מבטיח שאדאג בעצמי ככל שאני יכול, תודה לכם על התמיכה ומתנצל על השמירה (שלי) על הילדים".
מאז אותרו הנערים מתנהל סביבם מעקב צמוד של צוללנים שמספקים ללכודים חמצן, אוכל ומים נקיים לשתייה. ביום שישי אחד מצוללני החילוץ שנשלחו למעמקי המערה ומת כתוצאה ממחסור בחמצן במהלך הכנות לקראת חילוץ אפשרי של הנערים. סמארן פונאן, לוחם לשעבר ביחידת הקומנדו הימי של תאילנד היה חלק מצוות החילוץ וההצלה, ונהרג בזמן שנכנס למערה על מנת למקם בלוני חמצן לאורך נתיב החילוץ הפוטנציאלי של הילדים, שבו ככל הנראה משתמשים כוחות החילוץ היום. צוות החילוץ מקדיש את המבצע לזכרו.