הסיפור של הסופגנייה עם החור: חנוכה כאן - ואיתו גם מבול של סופגניות בכל מיני צבעים וטעמים, אלה שאנחנו מכירים כאן בישראל. אבל יש סופגנייה אחת שמאות מיליונים בעולם מכירים ויש לה סיפור מסקרן במיוחד - דונאט. איך היא נולדה ולמה בעצם יש בה חור?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הדונאט, המאכל שהפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם אמריקה, הגיע אליה מהולנד במאה ה-19 - כך לפחות על פי גרסה אחת שטוענת שבמקור הן בכלל נקראו "אוֹלי-קוּקס" ("עוגות שמנוניות" בהולנדית). לפי גרסה אחרת, קיימות ראיות ארכיאולוגיות לכך שמאכל כזה הוכן כבר בימי קדם על ידי המתיישבים הקדומים ביבשת אמריקה - כך שאולי זה בכל זאת מאכל אמריקאי מסורתי.
אבל איך הגיע החור למאכל השמנוני הזה? כאן נכנס לתמונה הקפטן האמריקני הנסון גרגורי, שאמו אליזבת' דאגה "לפנק" אותו ואת אנשי צוותו בבצקים עגולים ומטוגנים על הסיפון. אחיזה של המאכל ביד אחת הפריעה לקפטן לנווט את הספינה - והוא "תקע" אותה על אחד מידיות ההגה - וכך, בלב ים, לפני 200 שנה בערך, נוצר, לכאורה, החור של הדונאט.
אלא שקפטן גרגורי עצמו טוען אחרת: בריאיון שנערך עמו הוא סיפר שאת החור בבצק הוא יצר בכלל בעזרת מכל של פלפל שחור, כדי לגרום לכך שמאכל הבצק הכבד הזה יהיה קל יותר לעיכול.
ואיך המאכל הזה הלך והתפשט כך בעולם? מי שהפך את הדונאט לפס ייצור נחשק של שמן, סוכר, זיגוגים ומילויים מפתים הוא אדולף לוויט, מהגר מרוסיה לארה"ב, שפיתח לפני 100 שנה מכונה לייצור דונאטס שסייעה להפיץ אותן במהירות בכל רחבי אמריקה.
בשנה החולפת יותר מ-200 מיליון אמריקנים זללו דונאטס - וכנראה בחרו לשכוח שכל עיגול תמים למראה כזה מכיל בממוצע 400 קלוריות, בלי שדיברנו על הציפוי והמילוי כמובן. שיהיה בתיאבון.