"הגעתי לפה ופגשתי את כל החברים שלי ממוסקווה", סיפרה ל-N12 מריה גאידר – פוליטיקאית רוסייה ובתו של ראש ממשלת רוסיה לשעבר יגור גאידר. מריה ברחה מההפגזות בקייב לאחר שחיה שנים ארוכות במוסקווה. כעת, ימים ספורים לאחר שהגיעה לישראל, היא מעידה על האליטה המוסקוואית שהיא פוגשת בכל יום ברחובות תל-אביב: "הרבה מאוד אנשים רוצים להגיע לכאן – בעיקר ממוסקווה ולא מאוקראינה. אני חושבת שכל תל אביב מלאה באנשים במוסקווה".
קו מוסקווה-תל אביב
למרות שמרבית הדיווחים עוסקים בקליטת פליטים מאוקראינה, ישנם גם אזרחים רוסים רבים שמעדיפים להתגורר בישראל בימים אלה – רבים מהם צעירים ומשכילים. אחד מהם הוא איוואן גרנטובסקי, צעיר בן 28 שהגיע לישראל בתחילת החודש ממוסקווה. על השאלה מדוע ברח מרוסיה, השיב איוואן: "קשה לי עם הנשיא הרוסי ועם הממשל שלו. כל מה שקורה עכשיו התחיל כבר ב-2014 (עם סיפוח חצי האי קרים)".
גרנטובסקי, שיצא להפגין נגד המנהיגים הרוסי כבר בשנת 2014, חושש שכעת הוא מסומן על ידי מנהיגיו. "יכולים להושיב אותי בכלא להרבה שנים רק כי אני רוצה להגיד את הדעה שלי על הממשל", הודה בחשש. "יש אנשים שהמשטרה מגיעה אליהם הביתה רק על זה שהם כתבו בפייסבוק שהם לא מרוצים מהמצב".
לעומת הפליטים שבורחים מהפגזות הצבא הרוסי ומגיעים לישראל בלית ברירה, העולים מרוסיה נמלטים מתוך חשש שמסך הברזל ירד מחדש ורוסיה תנותק מהעולם. אוקסנה (שם בדוי) סיפרה ל-N12 כי גם היא לא מרוצה מהחיים ברוסיה, אולם מפחדת לחשוף את עצמה בפני התקשורת. "אנחנו לא רוצים לחיות את הפרסטרויקה מחדש", הדגישה. "הרבה אנשים אומרים שזה מריח כמו הימים של סטלין. אנחנו מפחדים שיסגרו את הגבול כי בכל יום מגבילים אותנו יותר ויותר".
לדבריה, המצב ברוסיה החמיר לאחר הטלת הסנקציות מהמערב: "יש פה הרבה אבטלה, המחירים של המוצרים עלו פי שניים. אנחנו יושבים ולא מבינים מה לעשות – זה ממש בידוד של רוסיה מכל העולם". ברוסיה, כידוע, חסמו את הרשתות החברתיות וכעת אוקסנה מתקשה לעקוב אחר חבריה הרבים שעזבו את המדינה. "אנחנו רואים כל יום שיש אנשים שפשוט נוסעים, אבל אני לא יכולה להתעדכן", אמרה. "פייסבוק ואינסטגרם נחסמו. היום ניתקו לנו את החיבור גם דרך ה-VPN, אז אנחנו לא יכולים לראות כלום. זה בית משוגעים".
גרנטובסקי בן ה-28 מתכנן להגיע לישראל כבר תקופה ארוכה, ואף הוציא אישור לעלות ארצה. אחרי תחילת הלחימה וסגירת השמיים עבור מטוסים רוסיים – הסוכנות היהודית פנתה לגרנטובסקי ועזרה לו לעלות לישראל באופן אקטיבי. "ב-7 במרץ קיבלתי מכתב שיש טיסה מיוחדת שארגנה חברת אל. נציגה מהסוכנות כתבה לי ושאלה אם אני מעוניין. יומיים אחרי כבר הייתי בטיסה". גרנטובסקי הוסיף כי הדרך מרוסיה לישראל הייתה לא פשוטה בכלל. "לא היו טיסות, והמחיר של כרטיס ממוסקווה לישראל היה אסטרונומי: בין 150 ל-200 אלף רובל לכיוון".
לפי כמות העלייה והביקוש, נראה שישראל עשויה להפוך למדינת מקלט עבור הקהילה היהודית ברוסיה, שנחשבת לאחת הגדולות בעולם. מלבד היכולת לעלות ארצה מתוקף חוק השבות, ישראל היא גם אחת המדינות היחידות שלא דורשות אשרת כניסה (ויזה) מאזרחים רוסים. "אנשים נוסעים לפה בכמויות גדולות", הדגישה גאידר, בתו של הפוליטיקאי הרוסי. "אני רואה כאן את כל האנשים מספר הטלפונים שלי. פשוט הלכתי ברחוב בתל אביב, ופגשתי במקרה שלושה אנשים ממוסקווה", הוסיף גרנטובסקי בן ה-28.
ועדיין – לא כל הרוסים שמגיעים לישראל הם עולים חדשים. חלקם מגיעים לתקופה של כמה חודשים בלבד וממתינים לראות את התפתחות הרוחות. "מגיעים הרבה אנשים מרוסיה כי הם מפחדים שבקרוב נחזור לתקופה שמזכירה את ברית המועצות", הדגישה בפנינו אחת ממתווכות הדירות שאיתן שוחחנו. "הם רוצים להגיע לכאן ולחכות לשינויים במדינה, והדירות שלנו מלאות לכל שלושת החודשים הקרובים".
בהמשך סיפרה גם על הזינוק במחירי הדירות עם תחילת הלחימה: "לא ראיתי הצפה כזו, אולי רק בעליית שנות ה-90. מחירי הדירות עלו מיד – גם למכירה וגם להשכרה. לטווח הקצר זה עלה בערך ב-400 שקל ללילה". מתווכת אחרת הוסיפה שלמרות המחירים הגבוהים – כל הדירות נחטפו. "אין בכלל דירות, בשום מקום", הבהירה. "לא רק בתל אביב, גם בבת ים ובנתניה. איך זה קרה? בגלל המלחמה. כשהתחילה המלחמה, הביקוש התחיל לעלות על ההיצע".
אז למה הרוסים כל כך אוהבים את תל אביב?
המוסקוואים, שרואים בעצמם אנשי תרבות והשכלה, מעדיפים להתיישב במקום במלא חיים – מספר גרנטובסקי. "תל אביב היא מרכזית, היא עיר תרבותית – עם קולנוע ומוזיקה", אמר. גאידר הוסיפה שגם היא מחבבת מאוד את העיר, אולם חוששת מיוקר המחיה שמתחרה בצורה ישירה במחירים במוסקווה: "אנחנו גרים אצל חברים בתל אביב, ואני בעצמי אוהבת מאוד את העיר. הבעיה היא שהמחירים כאן, ובישראל בכלל, מאוד גבוהים".
לפי הנתונים של עיריית תל אביב, שנחשבת לשיאנית הקליטה בישראל כבר ארבע שנים ברצף, בשנת 2021 עלו 3,069 עולות ועולים מכל מרחבי העולם – רובם דוברי רוסית. עוד עולה מהנתונים כי מספר העולים לתל אביב מהווה כ-10% מכלל העולים לישראל.
בוריס שינדלר, פעיל חברתי שהתמודד למועצת העיר תל אביב במפלגת "עולים ביחד", הדגיש כי העולים החדשים מרוסיה נקלטים בצורה שונה מהעולים שהגיעו לישראל עם פירוק ברית המועצות. "את עליית שנות התשעים דחפו לנווה שרת ושכונת התקווה – השכונות שהן הפריפריה החברתית של תל אביב", טען. "בשנים האחרונות, חבר'ה צעירים באו מערי בירה וגם השתלבו בהייטק. מדובר באנשי מדיה ואנשי עסקים, הם לא כל כך נכנסו לשכונות האלה, אלא הם נהיו סוג של 'תל אביביים' וגרים כעת במרכז העיר".
אומנם עדיין אין נתונים רשמיים בנושא, אך ההערכות נעות בין כמה מאות לכמה אלפי אזרחים רוסים שהגיעו לישראל מאז שפרצה המלחמה. חלק מהם הגיעו ארצה כתיירים, אחרים מחזיקים באזרחות כפולה ובדרכון ישראלי, ויש כאלה שהחליטו להגיע לישראל ולעשות עלייה מכאן. על פי חלק מההערכות, מדובר בכמה מאות ועד כמה אלפי אזרחים רוסים שהגיעו לישראל בחודש האחרון.
הרצון לעלות – והחשש
לצד הכמיהה לעלות לישראל ישנם גם חששות כבדים המונעים מיהודי רוסיה לעזוב את המוכר והידוע ולעבור למדינה אחרת. "אנחנו לא יודעים את השפה", סיפרה אוקסנה. "אנחנו לא יודעים במה לעבוד ולא יודעים ממה נחיה. כשאנחנו רואים אנשים מפורסמים שבורחים, זה הסימן שגם אנחנו צריכים לעשות משהו. אבל כמה זמן נצטרף לחכות ומה נעשה אם יסגרו את הכול?. מצד אחד אנחנו לא רוצים לנסוע כי זו המולדת שלנו, אבל מצד שני אי אפשר לדעת לאן המצב הזה עוד יתגלגל".