המלחמה שיזמה רוסיה באוקראינה נועדה בין היתר להרתיע את קייב מהצטרפות לברית נאט"ו של המערב, אך ייתכן שהיא דווקא תוביל לתוצאה ההפוכה – ותסייע לברית לגדול. היום (רביעי) יקיימו מנהיגות פינלנד ושוודיה מסיבת עיתונאים שתעסוק באפשרות שהמדינות יחברו לנאט"ו: "זו החלטה ריבונית". דנמרק הסמוכה צופה גם היא בדאגה במתרחש במזרח אירופה, והצטיידה במיליוני טבליות יוד – מחשש שאסון גרעיני יזלוג לשטחה.

סיקור N12 על המלחמה באוקראינה

ראש ממשלת שוודיה מגדלנה אנדרסון ועמיתתה הפינית, סאנה מרין, יישאו הצהרות משותפות בסטוקהולם לאחר שנפגשו ודנו במצב הביטחוני באירופה לנוכח הפלישה הרוסית. השתיים עסקו, בין היתר, באפשרות שמדינותיהן יצטרפו לברית נאט"ו, שממנה מוסקבה כה חוששת.

הברית הצבאית של המערב כבר הבהירה שהיא לא שוללת הצטרפות של חברות חדשות, ושעליהן להחליט אם בכוונתן להצטרף. "זו החלטה ריבונית של כל אומה שרוצה להצטרף לנאט"ו. עליהן להגיש בקשה לחברות, מה שעוד לא קרה", אמר האדמירל ההולנדי רוב באואר, המשמש יו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו. "אנחנו לא מכריחים אף אחד להיכנס לברית".

לשוודיה ולפינלנד היסטוריה ארוכה של ניטרליות, אך ההתפתחויות האחרונות ביבשת הביאו אותן לשקול הצטרפות לנאט"ו. "אני חושבת שנסיים את הדיון לפני אמצע הקיץ", אמרה ראש ממשלת פינלנד מרין. "ננהל דיונים זהירים מאוד, אבל זה לא ייקח יותר מדי כי המצב כמובן חמור מאוד". ביום שני המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה, שמובילה ממשלת מיעוט בסטוקהולם, הבהירה כי היא בוחנת מחדש את התנגדותה המסורתית לחברות בנאט"ו: "כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה, העמדה הביטחונית של שוודיה השתנתה באופן מהותי".

דעת הקהל בשתי המדינות נוטה באופן ברור לטובת הצטרפות לנאט"ו, במיוחד אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. לראיה, לראשונה בהיסטוריה מרבית השוודים תומכים בהצטרפות לברית. גם בפינלנד נרשמה תמיכה גדולה בצעד, ו-68% מנשאלים בסקר בנושא תמכו בחבירה לנאט"ו.

ראש ממשלת פינלנד
ראש ממשלת פינלנד, סאנה מרין

בקרמלין, כצפוי, לא אוהבים את ההתפתחות האחרונה. במהלך השבוע אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב שהצטרפותן של שוודיה ופינלנד לנאט"ו "לא תביא ליציבות באירופה, אמרנו שוב ושוב שהברית הזו נשארת כלי שמכוון לעימות".

עם זאת, בשטח עושה רושם שהחשש של שוודיה ופינלנד לא תלוש מהמציאות. בסרטון שפורסם ביממה האחרונה נראה כי הרוסים מעבירים כלי רכב צבאיים סמוך לגבול עם פינלנד, חלקם גם נשאו עליהם מערכות טילים. ההתפתחות הזו מתקשרת גם להיסטוריה "הפיקנטית" של פינלנד ורוסיה - בתחילת מלחמת העולם השנייה, בסדרת אירועים שדומה להפליא לאירועים שמתרחשים היום באוקראינה, פינלנד הצליחה להדוף פלישה סובייטית והפכה לסמל של התנגדות שמלווה גם היום את הצבא שמחזיקה המדינה.

חשש בדנמרק מאסון גרעיני על אדמת אירופה

מדינה סקנדינבית נוספת שעוקבת מקרוב אחרי הלחימה באוקראינה היא דנמרק, שלעומת שכנותיה הצטרפה לנאט"ו כבר ב-1949. בקופנהגן רכשו השבוע 2 מיליון טבליות יוד כדי להגן על תושבי המדינה במקרה של תאונה או פיצוץ גרעיני, שיגרמו לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית.

תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל (צילום: Reuters)
תחנת הכוח בצ'רנוביל. בדנמרק חוששים מאסון דומה|צילום: Reuters

דנמרק נמצאת במרחק של יותר מ-900 קילומטרים מהמפעלים הגרעיניים הקרובים ביותר באוקראינה, אך שר הבריאות מגנוס היוניק כתב: "כרגע אין סיכון ממשי לדנמרק -אבל אסור לנו להישאר אדישים". בקופנהגן מסבירים שמלאי היוד שרכשו ישמש למקרה של תאונה בתחנת כוח גרעינית בסביבת המדינה, וישמש בעיקר את קבוצות הסיכון שכוללות ילדים עד גיל 18, נשים בהיריון ומניקות וצוותי חירום עד גיל 40. לטענתם, לטבלית יוד אין השפעה על מי שעבר את גיל 40.

לא רק בדנמרק מתכוננים. חברת התרופות האמריקנית Nukepills, שמסייעת במלחמה נגד קרינה רדיואקטיבית, מכרה כ-15 מיליון טבליות יוד ברחבי העולם – בתוך כשבועיים בלבד. באיחוד האירופי עודדו את המדינות החברות בו להגביר את האספקה של כדורי היוד וציוד המגן נגד הקרינה. "פוטין העלה את רוח הרפאים של המלחמה הגרעינית", אמרה נינה טננוולד, מרצה למדע המדינה מאוניברסיטת בראון.