מדינת ישראל עומדת בפני גל משמעותי של עלייה בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה. ההערכות לכמות העולים הצפויה משתנות בין המשרדים והגופים, ונעות בין כמה אלפים בודדים ועד עשרות אלפים רבים של בני אדם. עלייה כזו למדינה הקטנה שלנו תשפיע בהחלט על תחומי חיים רבים - ובייחוד על הכלכלה. לצד זינוק צפוי במחירי השכירות והנדל"ן הגבוהים גם ככה, מדובר בחיזוק ניכר לשוק העבודה.
סיקור N12 על השפעת המלחמה על הכלכלה
ניתן לחלק את ההשפעות הצפויות של העלייה על הכלכלה לארבע קטגוריות: הצמיחה הכלכלית, ההוצאה הממשלתית, שוק הנדל"ן ושוק העבודה. כל אחד מהם מושפע בצורה אחרת, חלק לטובה וחלק פחות – זה מה שהמומחים מסבירים.
הצמיחה הכלכלית בישראל
"בתחילת שנות ה-90 הייתה עלייה משמעותית לארץ, מה שהביא לזינוק גדול מאוד בצמיחה הכלכלית. אני יודע את זה ממש מהניסיון האישי שלי," מחייך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, שעלה לישראל בשנת 1990. סדרי הגודל שמדברים עליהם היום קטנים יותר, אבל זה עדיין יכול להיות מאוד משמעותי. גם אם מדובר רק ב-40-20 אלף עולים, זו העלייה הכי גדולה ב-20 השנים האחרונות".
"זה פחות ממה שהיה אז, אבל זה עדיין בר השוואה לתקופה ההיא, ואלו הנתונים: הצמיחה הכלכלית בשנת 1989 בישראל הייתה באזור 1.5%, ובשנת 1995, אחרי העליות - הייתה צמיחה כלכלית של 6%. זה רק בזכות הכוח המשמעותי שהתווסף", טען.
ד"ר אלכס קומן, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, חיזק את דבריו של זבז'ינסקי: "תמיד הצחיק אותי שטראמפ כל הזמן דיבר על חומה נגד מהגרים, כי מהגרים זו האוכלוסייה הכי טובה שיכולה להיות לכלכלה. אלו אנשים שיזמו, קמו ועזבו. תמיד אומרים 'הנבלות האלו יבואו ויאכלו את הפרנסה לאנשים אחרים', אבל זה בדיוק ההפך - הם מוכנים לבוא ולעבוד בכל עבודה שהיא כי הם צריכים להתקיים. זו אוכלוסייה שאנחנו רוצים פה בארץ מבחינה כלכלית, כי אלו לא אנשים שנשענים אחורה ואומרים 'בואו תדאגו לנו ותאכילו אותנו'".
שוק התעסוקה
שוק ההייטק הישראלי רותח ומתפתח בצורה בלתי נתפסת – אך אחד הגורמים המעכבים ביותר הינו המחסור בכוח האדם. בשנים האחרונות אחד הפתרונות המרכזיים לכך היה גיוס עובדים מאוקראינה, וכיום ההערכה היא שבחברות הישראליות מועסקים עשרות אלפי עובדים משם. כעת, אותו כוח עבודה איכותי שעד המלחמה עבד מרחוק - עשוי להגיע ארצה.
"כשברית המועצות התרסקה, אני הייתי מאוד אופטימי - חשבתי שהמדינות שם יטוסו עכשיו לשמיים וזה לא כל כך קרה," אומר ד"ר קומן. "לרוסיה זה לא קרה בכלל, אבל דווקא אוקראינה נכנסה יותר להייטק. לכן, חלק מהעולים יכולים להיות תגבורת מעולה לתחומים הריאליים, ואנחנו יכולים גם לקבל בסיס אקדמי חזק. בנוסף, גם אלו שהם לא בהייטק, אני מניח שלא יהיו בררנים מדי כי הם יצטרכו להקים פה חיים - ולכן יסכימו ללכת לכל מיני עבודות עם פחות ביקוש היום. לדוגמה: יש המון תעשיינים שמכשירים עובדים במפעלים, ואחרי הקורס העובדים אומרים להם 'ביי, ביי, זה לא בשבילנו'. פה תהיה לנו אוכלוסייה אחרת - אלו עליות פרגמטיות, לא מפונקות, אלו אנשים שחייבים לעבוד קשה כדי לבסס לעצמם מקום חדש".
גם זבז'ינסקי הסביר: "מה שקרה בשנות ה-90 זה שהעולים נכנסו בהתחלה לשוק העבודה בעבודות פשוטות יותר, ובהמשך השתלבו במקצועות שבהם הם מומחים. השכר אומנם עלה בקצב איטי יותר כי פתאום היה היצע גדול יותר של עובדים, אבל בו-זמנית האבטלה ירדה. בסוף שנות ה-80 האבטלה עמדה על 10% בערך, ובאמצע שנות ה-90 כבר ירדה ל-7%-6%. גם אחת הסיבות לכל ההפיכה של ישראל ל"סטארטאפ ניישן" זו העלייה. המון עולים מגיעים מתחום הטכנולוגיה, מהנדסים ומפתחים. הסתכלתי בנתונים של שנת 2007, כי היום זה פחות רלוונטי משום שהרבה מהעולים כבר מבוגרים מדי - ובזמנו שליש מהעובדים בהייטק היו עולים מברית המועצות".
עוד הוסיף זבז'ינסקי: "אנחנו הגענו באותן שנים ממערכת מנותקת. אז נכון, היו הרבה מהנדסים, אבל הכלכלה שהכרנו ברוסיה פחות השתלבה עם הכלכלה בישראל. לעומת זאת, היום הכלכלה לגמרי משולבת ואנשים מכירים שיטות עבודה וטכנולוגיות, ולכן אני מעריך שמבחינת שוק התעסוקה ההשתלבות תהיה גם מהירה יותר. מהפן הזה האירוע אמור להיות מאוד חיובי".
שוק הנדל"ן
עם זאת, לא הכול נוצץ. עלייה גדולה של עשרות אלפי בני אדם לישראל, הצפופה גם ככה, תביא בהכרח לזינוק נוסף במחירי הנדל"ן הגבוהים בארץ. בשלב הראשון רוב העולים יחפשו דירות להשכרה, מה שיביא לעלייה מיידית במחירי השכירות, ובהמשך עם ביסוסם בארץ סביר להניח שחלקם יחפש גם דירות לקנייה ולהשקעה.
"הגדלת הביקוש עם הגעת העולים תעלה את המחירים אוטומטית", אומר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד במשרד גינדי כספי ושות', המתמחה בנדל"ן. "השפעת המלחמה, המגמות העולמיות, עליית הריבית הצפויה וגם המחירים הגבוהים כל כך של הנדל"ן בארץ הביאו כולם בעיניי למיצוי של עליית המחירים, ולכן - גם אם לא בשנה הקרובה - אני חושב שהיינו רואים מיתון או דעיכה בהתייקרות".
לדבריו, "עלייה משמעותית עכשיו לישראל תעשה כמה דברים: תאט את המיתון בעליית המחירים - כלומר, סביר שהעלייה תימשך - וגם תחייב את הממשלה למצוא המון פתרונות כי רוב האוכלוסיות שמגיעות לא עשירות, ויצטרכו למצוא להן אפשרויות של דיור. קשה מאוד להעריך את טווח הזמן של ההשפעות ומתי נראה אותן, כי זה תלוי בהמון גורמים".
כיצד ניתן למצוא פתרונות רבים כל כך?
"אחד האתגרים לקצב בנייה מהיר הוא המימון הפיננסי לפרויקטים", מסביר רוני זוהר, שותף ויו"ר חברת קפיטל פלטינום, העוסקת ביזמות נדל"ן ובמימון חוץ-בנקאי לענף הנדל"ן. "אנו מסוגלים כבר היום לממן בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות, וכל שנדרש הוא נכונות מצד המדינה. בגל העלייה מרוסיה בשנות ה-90, המדינה רצתה לבנות דירות לכמיליון אנשים בתוך זמן קצר מאוד. היא אמרה בזמנו ליזמים 'תבנו, ואנחנו נקנה מכם'. אני סבור שהמדינה צריכה לפעול באופן דומה כיום – להעניק ליזמים ולקבלנים רשת ביטחון וודאות, כי לבנות הם יודעים - ויודעים לעשות זאת במהירות. החסם העיקרי הוא הבירוקרטיה ומסע התלאות בדרך להיתר בנייה, ואלה דברים שנמצאים בידי הממשלה והיא בהחלט מסוגלת לטפל בהם אם היא מציבה זאת כמטרה".
"הנדל"ן כל כך עולה באש שאני לא יודע בכלל איך אפשר למדוד את ההשפעות של העולים," מוסיף ד"ר קומן. "צריך להפריד בין אוליגרכים ל'עמכות' - שזה אני ואת. אני מקווה שאת לא אוליגרכית", הוא פונה אליי בחיוך, וכשאני מאשרת הוא ממשיך: "זה לא גל עלייה כמו שפעם היה מצרפת, כשהגיעו משם אנשים עם מזוודות מלאות בכסף ופשוט קנו ככה דירות. את זה לא נראה פה. בנוסף, הרובל הרוסי קרס בטירוף ואנשים שיגיעו לארץ יהיו ממש במצוקה. השקל מאוד חזק והמטבעות שלהם על הקרשים. לכן, אני מניח שהם ייכנסו יותר לפריפריה, ושם יעלו יותר מחירי הנדל"ן. לפחות בשלב הראשון לא נראה אותם באים ומתחרים על דירה בפלורנטין. מבחינת האוליגרכים - אני לא צופה שיגיעו הרבה, אולי יבואו עוד אבל לא בטוח".
ההוצאה הממשלתית
אחרונה ולא כל כך חביבה היא ההוצאה הממשלתית, המתייחסת לתקציבים המיועדים להפעלת המנגנון הממשלתי: קיומו של המנגנון עצמו, יישום רגולציה, מערכת המשפט, הוצאות ביטחון ומשטרה, החזר חובות הממשלה ותשלומי ריבית ועוד. ההוצאה צפויה לגדול בעקבות הצורך לתמוך בעולים החדשים, אך האם היא תבוא על חשבון דברים אחרים? לא בטוח.
"תמיד צריך למצוא מקורות כשצריך להגדיל את ההוצאה", מסביר זבז'ינסקי, "אבל למזלנו יש הכנסות גבוהות ממיסים בשנה האחרונה בעקבות הקורונה, אז יש לממשלה אפשרות להקצות מקורות לצורך העליות בלי להצטמצם בדברים חיוניים אחרים. עדיין יכול להיות שבעקבות כל האירועים בעולם נגיע בסופו של דבר להאטה בצמיחה, אבל בעניין הספציפי של ההוצאה הממשלתית - בגדול לממשלה יש מספיק כסף".
השורה התחתונה
בסופו של דבר, אומרים המומחים, על אף העליות הצפויות במחירי הנדל"ן והצפיפות - העלייה מאוקראינה ורוסיה צפויה לחזק ולהעשיר את הכלכלה הישראלית. "חד משמעית - היתרונות עולים על החסרונות," אומר ד"ר קומן. זבז'ינסקי מוסיף: "העלייה בשנות ה-90 נמצאה בסופו של דבר כחיובית מאוד מכל בחינה. כמובן שיש נזק משני כמו נדל"ן, אבל יחסית אירוע כזה, של הגעת אוכלוסייה עם רמת השכלה גבוהה, יועיל מאוד לכלכלה. ובסדר, אנחנו גם ככה חיים במדינה צפופה, אז שתהיה קצת יותר, לא נורא".