התיאורטיקן הצבאי הפרוסי קארל פון קלאוזוביץ יצר הבנות ומטבעות לשון, המצוטטות פעמים רבות, מאז פורסם ספרו "על המלחמה" ב-1831. קלאוזוביץ הצביע על כך ש"כל התוכניות משתבשות במגע הראשון בשדה הקרב, שהוא ממלכת אי-הוודאות". חשוב מכך, הוא הסביר ש"המלחמה איננה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים".
מלחמת רוסיה אוקראינה - סיקור N12:
- הפליטים של מריופול מדברים: "מה שקורה בעיר זה גיהינום"
- הבכירים נוטשים והאזרחים בורחים: כאוס בשירותי הביטחון ברוסיה
- כך מוצגת הפלישה לאוקראינה בתקשורת הרוסית
- ארה"ב: רוסיה מבצעת פשעי מלחמה
פוטין לומד מחדש על בשרו את תבונתו של קלאוזוביץ. מלחמתו השתבשה מיומה הראשון, ויכולתו לתרגם את מהלכיו בשדה הקרב, להשגת יעדיו המדיניים, אפופה בחוסר ודאות. במאמר זה נשרטט מצבי סיום אפשריים של הלחימה באוקראינה ונצביע על משמעותם להסדר המדיני שיעוצב בעקבותיה.
המלחמה באוקראינה, כמו מלחמות דומות בעבר, מתנהלת בארבעה מישורים – צבאי, מדיני, כלכלי ותודעתי. בתום חודש, המלחמה הולכת ומסתבכת. ההתפתחויות בשדה הקרב משקפות פער חריף בין ציפיותיו של פוטין למהלך צבאי קצר שיוביל לקריסה מהירה של הממשלה בקייב, לבין המציאות: דשדוש וביצועים חלשים של צבא רוסיה מצד אחד, והתנגדות אפקטיבית של צבא אוקראינה, בסיוע מערבי מתוחם אך יעיל, מצד שני. פוטין גם לא צפה את התלכדותן המהירה של מדינות המערב, בהובלת ארצות הברית, ואת עוצמת הסנקציות שהוטלו בין-לילה המאיימות למוטט את הכלכלה הרוסית.
בהיעדר הכרעה צבאית ברורה, שני הצדדים מתקשים לסיים את העימות על הקרקע ולהיכנס לתהליך מדיני מהותי. היעדר ההכרעה מייצרת אצל שני הצדדים אשליה שהזמן פועל לטובתם, הדוחפת אותם "להעלות את ההימור". בנסיבות אלה, הצדדים יוכלו כנראה להגיע להפסקת אש ואולי להסדר מוסכם - שקווי המתאר שלו נמצאים על השולחן כבר מתחילת האירועים - רק כשיבינו שהמשך המלחמה יקר בהרבה מהגעה לפשרה מדינית.
הרכיבים שמונחים על שולחן המו"מ
משא ומתן ראשוני בין אוקראינה לרוסיה מתנהל במקביל ללחימה, כשעמדות שני הצדדים משתנות בזיקה למצבם הצבאי, המדיני והכלכלי. הפרמטרים של ההסדר ומרכיביו קשורים ברובם לדרישות שהציב פוטין ערב הפלישה:
דרישות טריטוריאליות
הפיכת המחוזות הבדלניים, דונצק ולוהנסק באזור דונבאס שבמזרח המדינה, לרפובליקות עצמאיות (בהן כבר הכירה רוסיה ערב המשבר); והכרה, לפחות של אוקראינה, בסיפוח קרים לרוסיה. על רקע ההישגים הצבאיים באזור ים אזוב (בהנחה שמריופול תיכבש), פוטין עשוי לדרוש לספח לרוסיה גם מסדרון טריטוריאלי בין קרים לדונבאס, או לפחות ערבויות לחופש תנועה בין האזורים.
צמצום ה"איום" הביטחוני על רוסיה מאוקראינה
פירוז המדינה (במשתמע פירוק מסגרות צבאיות ומגבלות על תעשיות ביטחוניות ורכש מערכות נשק מהמערב); והתחייבות לנייטרליות, שתעוגן בחוקה האוקראינית, ומשמעותה המעשית היא אי-הצטרפות לברית נאט"ו.
החלפת ממשלת זלנסקי
בלשונו של פוטין מדובר ב"דה-נאציפיקציה". זו דרישה שכנראה תיזנח. מוסקווה מבינה שלאור מעמדו המנהיגותי החזק של הנשיא זלנסקי, ייתכן שרק הוא יוכל לשכנע את הציבור האוקראיני, המפגין עמדה מוצקה, לחתום על ויתורים במסגרת משאל העם שהוא מציע.
דרישות מהמערב
שינויי פריסה וצמצום הנוכחות הצבאית של ארצות הברית ונאט"ו במזרח אירופה (במדינות ברית ורשה לשעבר) – אזור אותו מבקש פוטין להשיב כמרחב השפעה רוסי. כחלק מההסדר, המערב יסיר את הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה, וייתכן שאף בעקבות משבר קרים ב-2014.
מנגד, אוקראינה דורשת שכוחות רוסיה ייסוגו משטחה, ושתישמר במלואה שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה. בנושאי הריבונות נראה כי לזלנסקי אופוזיציה מימין, שמקשה עליו להציג ויתורים מרחיקי לכת. בסוגיית נאט"ו, זלנסקי הביע נכונות לדון בנייטרליות בתמורה לערבויות ביטחוניות חזקות ואמינות מהמערב לכך שאוקראינה לא תאוים על ידי רוסיה בעתיד. לאור ההרס העצום שצפוי להיגרם לאוקראינה עד להסדר, היא עשויה להעלות תביעה לפיצויים לטובת שיקום המדינה.
המערב – מעבר להסרת הסנקציות, מחזיק בידיו "קלפים" שעשויים "להרחיב את העוגה" במשא ומתן ולייצר תמריצים להגיע להסדר. בין אלה ניתן למנות "תכנית מרשל" לשיקום אוקראינה; ערבויות ביטחוניות לרוסיה במרכז אירופה, הצעות להסדרים מקיפים בתחומי בקרת נשק והמאזן האסטרטגי בין רוסיה לארצות הברית וברית נאט"ו.
חמישה תרחישים לתוצאה הצבאית של המלחמה
כמו בכל מלחמה, מרכיביו של ההסדר שיושג על שולחן המשא ומתן ישקפו את תוצאות הלחימה בשדה הקרב. ניתן לשרטט חמישה תרחישים של מצבי סיום צבאיים המובילים את הצדדים לשורת הסכמות מדיניות לסיום המשבר. בטווח הארוך, הסכמות אלו לא בהכרח תהיינה יציבות וייתכן שנחזה בחידוש פעולות האיבה ובקריסה של הסכמים שהושגו (כמו במקרה של "הסכם מינסק" או האופן בו קרסו בסוריה הפסקות אש וההבנות שסוכמו באסטנה).
תרחיש 1 - הכרעה רוסית
למרות העמידה המרשימה של צבא אוקראינה בשבועות הראשונים ללחימה, עוצמות רוסיה, עדיפות יכולותיה הצבאיות, המצור והרס תשתיות שיטתי מכריעים את המערכה. ארצות הברית ומדינות נאט"ו ממשיכות להימנע מהתערבות צבאית, ופוטין משיג את מטרותיו, גם אם במחירים כבדים. רוסיה מכניעה את ממשלת זלנסקי, אם באמצעות כיבוש קייב או "כתישתה" המסיבית ("מודל גרוזני"), הצבא האוקראיני מפסיק לתפקד וההתנגדות העממית נמוגה. רוסיה מכריזה על הפסקת אש חד-צדדית אחרי שהיא ממנה ממשלת בובות וחותמת עימה על הסכם כניעה בתנאים הרוסיים.
תרחיש 2 - מינוף הישגים טריטוריאליים
פוטין מבין כי לא יוכל לכבוש את קייב וגם לא מעוניין להחריבה (היא בירתה הראשונה של רוסיה ומשובצת בכנסיות ואתרים היסטוריים). עם זאת, כיבוש אודסה והשלמת ניתוק אוקראינה מהים השחור, או כיתור צבא אוקראינה במזרח מול דונבאס, מעניקים למוסקבה קלפי מיקוח טובים למשא ומתן. פוטין מסכים להפסקת אש ומגיע למשא ומתן חזק יותר, מה שמאפשר לו לקבל את חלק משמעותי מדרישותיו.
תרחיש 3 - הסלמה, התשה הדדית ושקיעה ב"בוץ האוקראיני"
העימות הצבאי הולך ומתארך, וחודשים ארוכים חולפים. מחריפות התקיפות הברוטליות של רוסיה, הגורמות לפגיעה רחבה באזרחים ולהרס עצום של תשתיות במדינה. חרף העמקת ההישג הטריטוריאלי, נמשכת התנגדות עיקשת של הצבא והעם האוקראינים. הכוחות הרוסים לא מצליחים לשבור את ההתנגדות האוקראינית, וניצבים בפני מלחמת גרילה ממושכת, המוזנת על ידי תמיכה והזרמת נשק איכותי מהמערב.
פעולות הגרילה גובות מחיר כבד מצבא רוסיה המשלם באבידות רבות. התסכול הרוסי מוביל למהלכים קיצוניים בשדה הקרב - הרעשות ארטילריות ללא אבחנה, הגברת היקף התקיפות הלא-מדויקות מהאוויר, שיגור טילים מאסיבי נגד מרכזי אוכלוסייה ולבסוף גם הפעלת נשק כימי. על רקע המחירים הכבדים שמשלמים שני הצדדים, וחוסר היכולת להכריע את המלחמה, פוטין וזלנסקי מוכנים להפסקת אש. מתווכים בין-לאומיים ממנפים את העייפות בשני הצדדים כדי לקדם הפסקת אש ובעקבותיה פשרה והסדרה מדינית.
תרחיש 4 - צבא רוסיה נבלם, מובס ומפסיק את הלחימה
הכוחות הצבאיים הרוסים על אדמת אוקראינה סופגים אבידות כבדות ומפסיקים לתפקד בהדרגה כמסגרות צבאיות מאורגנות. איום מערבי להתערב בלחימה, על רקע הזוועות המתרחשות באוקראינה, הסנקציות המחריפות והבידוד המדיני מחד-גיסא, והכישלונות הצבאיים על הקרקע מאידך גיסא, מביאים את פוטין להכרה שנקט מהלך מוטעה. לחץ פנימי ברוסיה, כמו גם דרישה ברורה מצד סין, גורמים לו להכריז על הפסקה בלחימה ועל נכונות לדון בהסדר מדיני, אליו הוא מגיע חלש ועם מעט מנופים.
תרחיש 5 - התרחבות המערכה
עימות נאט"ו-רוסיה על סף מלחמת עולם שלישית, תקרית מקומית בגבול פולין או רומניה, תקיפה רוסית ישירה נגד שיירות המעבירות נשק לאוקראינה על אדמת מדינה החברה בנאט"ו, או מקרה שאיננו בלתי סביר - הפעלת נשק כימי נגד אזרחים. כל אלו מובילים להתערבות צבאית של נאט"ו בלחימה. הברית מפעילה את סעיף 5 באמנתה, אך בניסיון לתחם את גבולות העימות תוקפת כוחות רוסים באוקראינה בלבד. פוטין מחליט להרחיב את גבולות המערכה. הוא מגיב ישירות נגד מדינות נאט"ו התומכות באוקראינה ופולש לאחת מהמדינות הבלטיות. שתי המעצמות מעמידות את כוחותיהן הגרעיניים בכוננות ונשקלת הפעלת נשק גרעיני-טקטי. מלחמת עולם שלישית בהיקף מלא נמצאת במרחק החלטה מוטעית של אחד ממנהיגי שני הצדדים.
מכשולים בדרך להסדר
הדילמה של ארה"ב
המלחמה באוקראינה מציבה את ארצות הברית (והמערב בכלל) בפני דילמה המונעת ממנה להטיל את כל כובד משקלה כדי לנסות ולדחוף את אוקראינה ורוסיה להסדר.
מצד אחד, ארצות הברית מבקשת להגן על הסדר העולמי והנורמות הבין-לאומיות, ותתקשה "לשלם פעמיים" לפוטין - הן להשלים עם הישגים מדיניים רוסיים בעקבות הפלישה והן להסיר סנקציות. מצב סיום כזה עלול לקבע תקדים גלובלי בעייתי, לפיו שחקן תוקפן יכול לסחוט בכוח, בחסות מטריה גרעינית, הישגים טריטוריאליים ולהפר ברגל גסה את ריבונותן הלאומית של מדינות. דימוי של "התקפלות" מול פוטין עלול גם לפגוע קשה בסיכוייו של ביידן למנף את המשבר, ואת מנהיגותו במהלכו, כדי לקצור הישגים בבחירות האמצע בחודש נובמבר. בנסיבות אלה, ארצות הברית מעוניינת בהתרסקות של פוטין באוקראינה, שתחליש את רוסיה ותשחק את כוחה.
מצד שני, המשבר באוקראינה מחריף, הופך ברוטלי יותר ועלול להידרדר לסף של מלחמה בין נאט"ו לרוסיה עד כדי עימות גרעיני. זאת הסלמה ממנה המערב מבקש להימנע בכל מאודו. בנוסף, ככל שהלחימה בשטח מדשדשת, ומעצימה הפגיעה באזרחים, שמייצרת משבר פליטים מחריף על מפתנן של מדינות אירופה, מעמיק המשבר הכלכלי העולמי. מחירי נפט וגז מאמירים, בעידן בו האינפלציה בארצות הברית ממילא גבוהה (7.9%), עלול גם כן להזיק לביידן בבחירות הקרובות ולהחריף את משבר האנרגיה והפליטים באירופה.
מורכבות המשא ומתן
מדובר במלחמה שאינה רק בין שני שחקנים, רוסיה ואוקראינה, אלא במשבר רב-צדדי. ארצות הברית ומדינות אירופה הן צד בעימות, שגם אם אינו נלחם על הקרקע, הוא מעורב עמוקות במשבר, באמצעות הזרמת נשק ותמיכה בצבא אוקראינה וסנקציות משתקות נגד רוסיה.
לפיכך, הבנות בין רוסיה לאוקראינה על מתווה ההסדר יצטרכו לקבל גם את הסכמת המערב, שיידרש מצידו לשלם במטבע הסרת הסנקציות ולהעניק ערבויות ביטחוניות לשני הצדדים.
בנסיבות אלה, למשא ומתן הבילטרלי בין רוסיה לאוקראינה המתקיים כעת - ככל שניתן לשפוט ללא מעורבות עמוקה של המערב - אין סיכוי רב להביא לפריצת דרך ולחזרה לסטטוס-קוו מ-24 בפבררואר. יתרה מכך, בשלב זה נראה כי ארצות הברית עדיין מוכנה לקחת את הסיכון ולתת לפוטין "לדמם", על חשבון אוקראינה, כדי להוריד את המחירים שהוא דורש, ולהחלישו, בין היתר כדי להתמקד בהמשך בסין.
כיצד זה ייגמר?
כל אחד מחמשת התרחישים הצבאיים יוביל למהלכים מדיניים להשגת הסדרה, שתשתנה בהתאם ליחסי הכוחות בשדה הקרב ולמשוואות הלחצים בממדים השונים. הממד הכלכלי בעימות ובמיוחד אפקטיביות הסנקציות, ועמדות המערב, בהובלת וושינגטון, ישפיעו גם הם על התוצאה המדינית של המלחמה.
באופן טרגי, נראה כי תרחישים ב' ו-ג', במרכזם עימות ללא הכרעה, מלחמת התשה ארוכה, מדממת והרסנית, בעיקר מבחינת המדינה האוקראינית, הם אלה מהם ייצאו הצדדים לעבר מרחב הפשרה וההסדר.
בסופו של דבר, מרחב ההסכמה האפשרי (ZOPA) עשוי לכלול שילוב כלשהו של הנוסחאות והעקרונות הבאים:
- נסיגת הכוחות הרוסים משטחים באוקראינה שנכבשו מאז ה-24 בפברואר 2022.
- התחייבות אוקראינית לנייטרליות על פי המודל של אוסטריה או פינלנד, שתעוגן בדרך כזו או אחרת, לא בהכרח בחוקה. במקביל, יינתנו לאוקראינה ערבויות בין-לאומיות לביטחונה, אפשר כחלק מהחלטת מועצת הביטחון שתסיים את המשבר, על ידי המערב בלבד או באופן אחר.
- הסכמה בין-לאומית בשתיקה (ללא הכרה פורמלית) בריבונותה של רוסיה בחצי האי-קרים, שהשבתה לאוקראינה ממילא איננה ריאלית.
- נוסחה יצירתית ועמומה שמשמעותה סוג של אוטונומיה דה-פקטו לאזור דונבאס, בדמות ערבויות שתציג אוקראינה לביטחונם ושימור זהותם של דוברי הרוסית בשני החבלים הבדלניים.
- הבנות אמריקניות-רוסיות רחבות על הסדרי ביטחון באירופה וברמה הגלובלית.
- הסרת סנקציות מרוסיה וחבילת סיוע בין-לאומיות לשיקום אוקראינה. ייתכנו גם הסדרי צד, אולי במעורבות סין, לחיבור מחדש של כלכלת רוסיה לשווקים הגלובליים.
מלחמת רוסיה אוקראינה - מגזין N12:
- המפגינים הרוסים שמעזים לצאת נגד פוטין
- יומן מסע | עיר הבירה שהפכה לזירת מלחמה
- עמוס ידלין | ההימור הכושל של פוטין והאקדח הגרעיני שמונח שעל השולחן
- למה פוטין כבר הפסיד: פרופ' יובל נח הררי מדבר
- הצ'צ'נים ה"ברברים" שנשלחו לחזית למען פוטין
- אוהד חמו: ראיתי לא מעט בחיי, אבל דבר כזה לא ראיתי מעולם
- "Russia Goodbye": כשחזית רוסיה-אוקראינה הגיעה לאירוויזיון
לסיכום, חודש מפרוץ המלחמה, נראה שכל הצדדים עדיין מחופרים, תרתי משמע, בבונקרים הפיזיים והמחשבתיים ובעמדות הפתיחה שלהם. אלפי הרוגים, הרס תשתיות ומרקם החיים באוקראינה, מעל לשלושה מיליון פליטים ואפשרות שהרע מכל עדיין לפנינו – כל אלה מחייבים להגביר את המאמצים והניסיונות להגיע להפסקת אש ולהסכם, שאת המתווה הכללי שלו ניתן לשרטט כבר היום, ולהחזיר מעט יציבות למזרח אירופה ולעולם.
מרחב ההסכמה שאפשרי היום עלול להפוך לבלתי רלוונטי אם נידרדר לתרחיש של פריצת גבולות המערכה ולעימות ישיר בין נאט"ו לרוסיה. בתרחיש כזה, הסכסוך באוקראינה והנוסחאות לפתרונו יהפכו לעניין שולי, כשהמעצמות והעולם ייכנסו למאבק חדש חסר תקדים שקשה להגזים בחומרת תוצאותיו.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין - ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד
>>> אל"מ (מיל') אודי אבנטל - מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות