כאשר ראש הממשלה בנט הוזנק למוסקווה לפגישה עם הנשיא פוטין, התעורר בקרב חלק מהישראלים תמהיל של תקווה וגאווה לאומית, בעוד אחרים גיחכו שפוטין עושה ממנו צחוק. יתכן שהכול נכון, אבל איש אינו מפקפק בחשיבות המשימה.
המלחמה באירופה - תמונת מצב מתעדכנת | המתחם המיוחד
ההצעה למו"מ בישראל והערים שנמחקו באוקראינה: היום ה-17 למלחמה
גם אם הדילוגים של בנט בין הצדדים אפילו לא יובילו לפחות להפסקת אש מיידית, בכל זאת הייתה בהם תועלת. בכל מקרה ראש ממשלת ישראל יירשם כמי שלקח חלק בתיווך היסטורי.
הפלונטר אליו נקלעו הצדדים גובה מרבבות בני אדם מחיר עצום של הרג וסבל שקשה להעלותם על הדעת. מה שמתסכל עוד יותר היא העובדה שתוצאת המלחמה ברורה: מצבה המדיני של אוקראינה לא ישוב לזה שהיה טרם פרצה המלחמה ופוטין לא ישיג בסיומה את מלוא מבוקשו.
כך או כך, הצדדים יאלצו לקבל נוסחת פשרה לפיה זלנסקי ומפלגתו ייאלצו להוריד מעל הפרק את צירוף אוקראינה לברית נאט"ו ואוקראינה תוגדר כמדינה ניטרלית. פוטין יאלץ לוותר על חילופי שלטון מיידיים במדינה, אם יתעקש ויעמוד על כך אז מקסימום יוסכם על קיום בחירות בתוך שנה עד שנתיים.
מדוע אם כן המו"מ תקוע? ראשית יש לזכור שלכול מו"מ יש שלבים שלא לא ניתן לפסוח עליהם. גם את קצב המו"מ לא ניתן להאט. כול צד חייב למצות עד למקסימום את המהלך שבו החל את העימות. לפוטין אין ברירה אלא להראות שיעדי הקרב הושגו במלואם וזלנסקי חייב להראות שאסטרטגיית ההגנה שלו הצליחה מעל המשוער. הראשון חייב להבטיח שתדמית העוצמה והנחישות יישמרו גם לאחר הלחימה והשני חייב לשמר את עצמאות אוקראינה תודות לעמידתו הנחושה והאיתנה.
היכן אם כן טמון הפתרון? לכאורה נראה שמתנהל כאן עימות ישיר בין פוטין לזלנסקי, אולם המציאות היא שזוהי מערכה בין פוטין לביידן. מי שלא זיהה זאת כבר בימיה הראשונים של המלחמה יכול היה להיווכח בימים האחרונים כיצד הנשיא ביידן מחמיר בצורה תלולה את הסנקציות על רוסיה, ומנגד להאזין להצהרותיו הבלתי משתמעות לשתי פנים של פוטין – "ארה"ב פתחה מולנו במלחמה" כך הוא אמר. פוטין מטיל פצצות וביידן מגיב בסנקציות.
זלנסקי נמצא במלכוד, הוא משלם את המחיר בחיי אדם, בעוד הוא מוכן לפשרות מרחיקות לכת אין לו את הסמכות והכוח לנהל עליהן מו"מ ישירות מול פוטין. ומן העבר השני לא מתקבל על הדעת שביידן ינהל מו"מ ישירות מול פוטין מעל ראשו של זלנסקי. הפתרון הבלתי נמנע הוא שנשיא ארה"ב ישלב זרועות עם זלנסקי ויחד הם יישבו לשולחן המו"מ ומולם בצידו השני של השולחן יישב פוטין. בשלב ראשון פוטין ינצור את האש וביידן יבלום את החמרת הסנקציות. מנקודה זו ואילך הדרך תהיה סלולה.
> האלוף במיל' איתן בן-אליהו, המפקד ה-13 של חיל האוויר