"אף אחד לא ירצה לסכן את חייו": ולריה ובעלה איגור עלו לישראל בשנת 2014 בעקבות סיפוח חצי האי קרים. השניים, ילידי מריופול, עלו יחד עם שני ילדיהם, דניאל בן ה-17 וארטיום בן ה-10, ו-4 שנים אחר כך הביאו לעולם את ויקטוריה, היום בת 6. בזמן האומיקרון, ולריה נסעה עם ילדיה למריופול, וחודשיים אחר כך, בזמן שביקרה בישראל, פרצה המלחמה. ילדיה הקטנים נותרו אצל משפחתה וכבר כמעט שלושה שבועות עברו מאז הפעם האחרונה שבה שוחחה איתם. בשיחה עם N12 היא סיפרה היום (שני) על החשש לחיי ילדיה שנמצאים בעיר הנצורה: "עלולים לגייס את האחיינים לצבא, זה מפחיד".
היום ה-26 למלחמת רוסיה אוקראינה - עדכונים שוטפים
"מי ירצה לסכן את החיים שלו בשביל ויקטוריה ובשביל ארטיום?", שאלה ולריה שמאז 2 במרץ נותק הקשר עם ילדיה הקטנים שנמצאים אצל משפחתה במריופול. בשיחה עם N12 היא סיפרה כי עלתה לארץ יחד עם בעלה איגור עוד בשנת 2014, לאחר הסיפוח הרוסי של חצי האי קרים. השניים עלו יחד עם שני ילדיהם, דניאל, היום בן 17, וארטיום, היום בן 10. בתחילה חיו בעכו ולאחר מכן עברו לבת ים, שם נולדה ויקטוריה, היום בת 6.
"בסוף שנת 2021 חשבתי שאסע למריופול לכמה חודשים, כי אני עובדת בתור מטפלת, ובגלל הקורונה, הגנים ובתי הספר נפתחו ונסגרו", תיארה. "החלטנו לנסוע למריופול כי חמותי והאחיינים שלי שם". באמצע פברואר היא הגיעה לבקר את בעלה ובנה הבכור שנשארו בישראל, ואז תפסה אותה המלחמה: "חברה שלי התקשרה אליי ב-25 בפברואר ואמרה שהתחילה המלחמה. זה נשמע יותר כמו מדע בדיוני מאשר חדשות. כשנסעתי, הילדים שלי הלכו לבית הספר ולחוגים, היו להם חיים רגילים. הכול היה בסדר, ב-28 בפברואר היה לי כרטיס חזור. מי יכול היה לתאר לעצמו שדבר כזה עלול לקרות?".
כך למעשה המלחמה קרעה את המשפחה. בעוד בישראל נמצאים ולריה, איגור ודניאל, במריופול הנצורה נשארו הילדים הקטנים. "ויקטוריה נשארה עם חמותי, וארטיום נשאר עם האחיין שלי, איוואן", הסבירה. עם זאת, ולריה מספרת כי היא חוששת שהצבא האוקראיני יגייס את בני המשפחה ששומרים על ילדיה: "הצבא עלול לקרוא לאחיינים שלי, איוואן בן 19 וניקיטה בן 21, כי הם בגיל גיוס. זה מאוד מפחיד".
הקשר עם מריופול הוא מאוד חלקי. הכוחות הרוסים כיתרו את העיר והיא נמצאת במצור. ארגונים בין-לאומיים שונים, בהם UNICEF, דיווחו כי אין יכולת להעביר סיוע למריופול, וכי יש חשש כבד מאסון הומניטארי שעלול להתרחש בעיר. בימים האחרונים אף התגברו ההתקפות עליה: בית היולדות בעיר הופגז, תיאטרון הדרמה ובית הספר לאמנות ששימשו מקלט עבור התושבים – התמוטטו על יושביהם בגלל התקפות מהאוויר, ואתמול 4 ספינות מלחמה מחיל הים הרוסי תקפו את העיר מכיוון הים.
בפעם האחרונה שבה ולריה יצרה קשר עם ילדיה, התאריך היה 2 במרץ, אז האחיין איוואן שלח לה הודעה קולית שבה הוא מספר על המצב בעיר. "הכול מלא עשן", תיאר האחיין. "לא רואים כלום – גם מטר קדימה לא רואים שום דבר. מחר אלך לחנות, רציתי ללכת היום אבל יש תור לכל מקום. הגענו הביתה ולקחנו עוד גנרטור. הכול בסדר, ומחר נמשיך במאמצים שלנו". איוואן גם שיתף את ולריה בפחדים ובחששות שלו לגבי המלחמה: "אלוהים ישמור, אף פעם לא הרגשתי פחד כל כך גדול בעיר שלי. אני מפחד לעשות אפילו צעד אחד קדימה, הכול מלא בחוסר ודאות".
גם קטעי הווידאו שאיוון העביר, מעלים דאגות רבות אצל ולריה. בסרטונים ובתמונות ששלח נראה הבניין שבו התגורר כשהוא הרוס לחלוטין. אתמול שוחחה ולריה עם איש שבתו הצליחה לברוח ממריופול, והיא העבירה מידע שלפיו הילדים מסתתרים במרתף הבניין, יחד עם עוד כ-200 בני אדם.
על רקע הדיווחים לגבי האולטימטום שהרוסים הציבו בפני מריופול והדרישה שתיכנע ותעבור לרוסיה, החששות של ולריה גוברים: "אני צריכה שהילדים שלי יגיעו לבלארוס. אחותי והדוד שלי שם. אבל אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה, כי הכוחות הרוסים מגיעים מכל מקום – לנסוע ברחבי אוקראינה זה מאוד מסוכן, בכל מקום יורים". היא סיפרה כי על הפרק עומדת גם האפשרות לפנות את הילדים לישראל, אך היא לא מצליחה לחשוב על דרך שבה תכנית כזו יכולה לצאת לפועל: "עם מי לדבר? עם הרב? אנחנו לא יודעים למי לפנות. אף אחד לא ירצה לסכן את חייו כדי להוציא משם את הילדים שלי. לכולנו יש משפחות ואנחנו מבינים את המצב".
בתוך כך, משרד הביטחון הרוסי הציב הלילה אולטימטום לאוקראינה: היכנעו ומסרו את השליטה במריופול ונאפשר לכל מי שהניח את נשקו להימלט מהעיר דרך מסדרונות הומניטריים. הרוסים דורשים תשובה בכתב עד השעה 5 בבוקר. מאוחר יותר סגנית ראש ממשלת אוקראינה הגיבה על כך: "לא ניכנע ונניח את נשקנו. הודענו לרוסים על החלטתנו".