רוסיה הודיעה היום (רביעי) ש-694 בני אדם נוספים שהתבצרו במפעל הפלדה במריופול נכנעו ונפלו בשבי הצבא הרוסי במקום. בסך הכול, מאז יום שני בערב, נכנעו 959 חיילים אוקראינים בפני הצבא הרוסי במקום.
מלחמת רוסיה אוקראינה - סיקור N12
- חשש לחיי הלוחמים ששוחררו ממריופול
- לאחר חודשים במצור: מאות לוחמים פונו ממריופול
- פרטים חדשים על השמדת הגדוד הרוסי בדונבאס
- "רוסיה לא מצליחה לגייס חיילים נוספים ללחימה"
עם שחרור הלוחמים הראשונים ביום שני בערב, הודיעה ממשלת אוקראינה כי הם נכנעו רק לאחר שהוסכם על מתווה לחילופי אסירים בתמורה לאסירים רוסים שבשבי רוסיה. הבוקר כבר הדברים נשמעים אחרת, כשגורמים המעורים בפרטי המשא ומתן שהוביל לכניעתם אומרים כי רוסיה לא הסכימה בשום שלב למתווה של חילופי אסירים. חלק מהגורמים מבהירים שאוקראינה כן קיבלה הבטחות, אבל מארגונים בין-לאומיים כמו הצלב האדום והאו"ם.
מעבר לעובדה שלא הוסכם על חילופי אסירים, ברוסיה נשמעים ביממות האחרונות קולות הקוראים שלא לשחרר את הלוחמים, מרביתם אנשי גדוד אזוב הנאו-נאצי, ויש אף מי שקורא להוציא אותם להורג. בין המשוחררים גם יותר מ-50 לוחמים שעל פי הדיווחים סובלים מפציעות חמורות, וכעת קיים החשש כי לא יזכו לטיפול רפואי הולם. נשיא רוסיה פוטין הבטיח כי הם יזכו ליחס הולם, בהתאם לדין הבין-לאומי.
מאות מהמשוחררים הועברו למחנה המעצר אולניבקה, מצפון למריופול ולא רחוק מהעיר דונייצק. אולניבקה, כמו מחנות ומתקנים נוספים באוקראינה וגם בשטח רוסיה הפכו לשם, הפך לשם נרדף לאחד מהמקומות הגרועים ביותר שאדם יכול להגיע אליו. בשבוע שעבר אמר פטר אנדריושנקו, יועץ בכיר לראש עיריית מריופול, כי כלא אולניבקה הוא "מחנה ריכוז אמיתי במאה ה-21, שנוצר בידי רוסיה במרכזה של אירופה".
לדבריו, בני אדם רבים מוחזקים שם בתנאים איומים, ולא זוכים לקבל מזון על בסיס יומי וכן סיוע רפואי הכרחי. "יש שם קרובים של אנשי צבא, משטרה וכוחות ביטחון נוספים, פעילי זכויות אדם, עיתונאים וכל מי שעורר את חשדם של הרוסים", אמר. לדבריו, כל אוקראיני שהרוסים מוצאים על גופו קעקועים בעלי סממן לאומני-פטריוטי – נשלח לשם אוטומטית.
יותר מ-3,000 בני אדם שפונו ממריופול כבר נמצאים בכלא באולנביקה, כך לטענת הנציבה לזכויות אדם באוקראינה, ליודמילה דניסובה. לדבריה, אזרחים נכלאים שם למשך תקופה של 30 יום לכל הפחות, לכאורה עבור תהליך של "סינון ומיון". במהלך התהליך מזהים הרוסים את האסירים שנחשבים ל"לא אמינים", כמו אנשי צבא לשעבר, והכליאה שלהם עשויה להימשך גם יותר מחודשיים.
דניסובה מאשימה את הכוחות הרוסיים בביצוע חקירות לאסירים תוך גרימת עינויים קשים וסבל רב. לדבריה, אחת השיטות המועדפות על הרוסים היא חשמול באמצעות שוקרים חשמליים חזקים במיוחד. במוסקווה דחו את כל הטענות שהם מפרים זכויות אדם.
פליטים אוקראינים שהצליחו להיחלץ ממחנות מעצר כאלה על חוויות דומות, כולל בקרב אלה שהועברו לרוסיה במהלך המלחמה. מאז החלה הפלישה הרוסית, יותר ממיליון אזרחים אוקראינים ברחו והועברו לשטח רוסיה. במקרים רבים, במיוחד של תושבי העיר מריופול, האזרחים הובאו לרוסיה בניגוד לרצונם, ללא שניתנה להם כל אפשרות לעזוב למדינה אחרת.
על פי העדויות, כל מי שהגיע לאחד ממתקני המעצר עבור תהליך "סינון ומיון" מופשט מיד מבגדיו ועובר חקירה מדוקדקת. כל מי שנחשד באהדה וסימפטיה לאוקראינה ולצבא האוקראיני עובר עינויים קשים ונכלא מיד. "הם מעלימים בני אדם שמעזים לחשוף את עמדותיהם הפרו-אוקראיניות", אמרה דניסובה.
מעבר לאסירים שכלואים במתקן אולניקובה ואחרים נוספים באוקראינה, רבים מועברים למתקני כליאה בעומק שטחה של רוסיה. הטענה הרשמית היא כי הם מועברים לכאורה "להקמה של יישובים חדשים לפליטים", אולם למעשה הם נזרקים במחנות בשטחים הפתוחים – שם נמשכים החקירות והעינויים.
"בעד מי אתה במלחמה?" נשאל בוגדן, תושב מריופול בן 26 שנמלט לרוסיה עם אשתו ובתו בת ה-7 במהלך חודש מרץ. בראיון לוושינגטון פוסט הוא ביקש לשמור על שם משפחתו חסוי, מחשש שמשהו רע יגרם לקרוביו. הוא סיפר כי החליט לברוח לרוסיה, מפני שהרגיש שזה המקום היחיד שהם יכולים להגיע אליו – ומבחינתו, כל מקום היה עדיף על מריופול.
לבסוף, הגיע עם משפחתו למחנה ל"סינון ומיון" ביאלטה שבחצי האי קרים, באתר סובייטי נטוש ששימש בעבר כמרכז החלמה פסיכיאטרי. לדבריו, מאז שהמקום ננטש לפני עשרות שנים, הוא לא שופץ או טופל. לדבריו, מיד עם הגיעם לשם התחילו הרוסים לחקור אותם על עמדותיהם השונות ובמי הם תומכים במלחמה.
"אמרתי להם: 'אתם אנשים מעניינים – מלחמה משתוללת במולדת שלי, חיילים רוסים תוקפים אותי וביתי חרב – ואתם רוצים שאצעק הצהרות פרו-רוסיות?'" הוא מספר על חקירתו. הוא סיפר כי אחד הדברים שהעסיקו יותר מהכול את חוקריו הרוסים הוא ידיעותיו בנוגע לפריסת הכוחות האוקראיניים בשטח הסמוך למריופול. בחודש אפריל, בעזרת הרבה מזל, הוא הצליח להיחלץ ממתקן המעצר בעזרתם של כמה עובדי סיוע זרים שהיו במקום.
גם מייקל קרפנטר, דיפלומט אמריקני בכיר, התייחס לדברים בשבוע שעבר במסגרת הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE). לדבריו, אלפי אוקראינים הועברו בכוח מבתיהם למחנות "סינון".
"החיילים הרוסים מגלים בכוח אזרחים, שבתיהם, עריהם ועיירותיהם נחרבו בצורה חסרת רחמים", אמר קרפנטר. "הם מועברים בכוח לרוסיה, דווקא רוסיה – המדינה שגרמה להם לכל הסבל הנורא". לדבריו "עשרות אלפי אוקראינים נחטפו ונשלחו למחנות ברוסיה ובשטחים בשליטה רוסית באוקראינה".
מאז תחילת המלחמה פתח הקרמלין הרבה "מסדרונות הומניטריים", תוך מתן אפשרות לאזרחים מערים מופגזות רבות להימלט למקומות בטוחים. במוסקווה התאמצו להציג אותם מסדרונות הומניטריים כראיה לכך שאין ברצונם לפגוע באוכלוסייה האזרחית, והם נלחמים רק נגד הצבא של אוקראינה.
למרות זאת, מומחים שונים, שמכירים את אופי העבודה הרוסית בכל הקשור ל"מסדרונות הומניטריים", שראו גם את אופי אותם מסדרונות באוקראינה, אמרו לאחרונה שהם נועדו להסתיר את מעשיהם הנוראיים של הרוסים. לטענת רבים, מוסקווה משתמשת בסיפור המסדרונות ההומניטריים רק במטרה להסתיר את הפגיעה הקשה והמכוונת שלה באוכלוסייה האזרחית באוקראינה.