ב-4 במאי, באמצע הלילה, פיצוץ אדיר החריד את שמי קייב. תחילה לא ידעו להגיד באוקראינה ובמערב מה גרם לו ואז התברר שמדובר ביירוט ראשון אי פעם של טיל היפר סוני ששיגרו הרוסים. להפלת הטיל הרוסי, שאותו פוטין עצמו הגדיר ככזה שלא ניתן ליירט, עשויות להיות משמעויות דרמטיות על מרוץ החימוש של המעצמות בכלי הנשק האלה ועל האופן שבו המערב יתמודד עם הארסנל שמפתחות רוסיה וסין.
מערך ההגנה האווירית האוקראיני הצליח ליירט את הטיל, טיל אוויר-קרקע מדגם KH-47 קינז'אל, באמצעות סוללת פטריוט שקיבל מהאמריקנים והפכה מבצעית רק בשבועות האחרונים.
מומחים במערב שניתחו את התמונות והשברים של הטיל הרוסי אומרים שעובי הדופן של הטיל באמת תואם את זה של הקינז'אל, ומעיד על כך שהטיל צריך לתפקד ב טמפרטורות מאוד מאוד גבוהות בגלל מהירות המעוף שלו.
הקינז'אל, שאותו חשפה רוסיה ב-2018, יכול להגיע למהירות גבוהה עד פי 9-6 ממהירות הקול, והוא מגיע לטווח של 2,000 קילומטר. ניתן לשגר אותו ממטוס ובזכות המהירות האדירה שלו, מערכות ההגנה מטילים הקיימות מתקשות מאוד ליירטו.
כשהוא משוגר, הטיל מאיץ למהירות הגבוהה שאליה הוא יכול להגיע ומאותו רגע עף לעבר המטרה עדיין במהירות מאוד גבוהה. אבל לקראת הפגיעה במטרה המהירות מעט יורדת, וזו נקודת התורפה שבה מערכת ההגנה האוקראינית הצליחה ליירט אותו באמצעות טיל הפטריוט.
הרוסים פיתחו שתי גרסאות של הטיל - אחת עם ראש נפץ גרעיני ואחת עם ראש קונבנציונלי, שמהווה בין היתר איום משמעותי על נושאות מטוסים. הם עשו בטיל שימוש כמה פעמים במהלך המלחמה באוקראינה וזאת פעם ראשונה שהוא הופל.
היכולת לשגר נשק בעל יכולת תמרון גבוהה במהירויות היפר-סוניות מעניקה לכל מדינה יתרון ניכר, מכיוון שנשק כזה יכול לחמוק כמעט מכל מערכת הגנה שבשימוש כיום. קיים קושי בגילוי ובחיזוי ההמשך של המסלול, המאפשרים את היירוט בהמשך: זמן ההתרעה קצר, והשטח המאוים נותר גדול יחסית.
הטיל למעשה "מדלג" על פני שכבות האוויר בחדירה לאטמוספרה, לא ניתן לחזות את מסלול הטיל התוקף ונוסף על כך – עקב המעוף השטוח, המערכים הקרקעיים מתקשים לגלותו בזמן ולבצע תהליכי יירוט יעילים.
ולכן, החשיבות של היירוט כל כך גדולה כי זה עשוי להעיד על נקודות תורפה שבכל זאת יש לטילים היפר-סוניים, כאלו שעשויות לאפשר להתמודד איתם.