התפתחות לא טובה ביחסים שבין אוקראינה לבין ישראל: הערב (שבת) פרסמנו כי שגריר אוקראינה בישראל, יבגן קורניצ'וק, החליט על עתירה לבג"ץ נגד מדיניות ממשלת ישראל ומדיניות שרת הפנים איילת שקד. העתירה שנחשפה ב"חדשות סוף השבוע" עוסקת במדיניות בנושא קליטת הפליטים מאוקראינה.

עורך הדין תומר ורשה עתר לבקשת השגרירות: הוא טוען שתחת המילה "מכסות" יוצרת שרת הפנים מסך עשן שבעצם מסתיר מאחוריו הפרה של האמנות הבין-לאומיות והחוק הבין-לאומי. 

וכך כתב השגריר בהודעה שנחשפת לראשונה: "המדיניות החדשה של משרד הפנים מפירה הסכמים בין אוקראינה לבין ישראל בנוגע לפטור מאשרה לאזרחים אוקראיניים. לאור מיצוי כל האפשרויות הדיפלומטיות, לא נותרה לשגרירות ברירה אלא לבקש שמשרד עורכי הדין ורשה יגיש עתירה לבג"ץ נגד המתווה החדש בכדי להגן על זכויותיהם של האזרחים האוקראינים".

בעתירה נכתב: "בית המשפט הנכבד מתבקש לשמר את המצב הקיים ולהקפיא את כניסת המתווה, המונע את כניסתם של אזרחי אוקראינה לישראל, לתוקף, עד להכרעה בעתירה זו, כך שצו הכניסה לישראל – המעניק פטור מאשרות לאזרחי אוקראינה – ימשיך לעמוד בתוקפו".

עו
עו"ד תומר ורשה|צילום: חדשות 12

"הערב הגשתי עתירה לבג"ץ נגד החלטת איילת שקד למנוע כניסתם של פליטים אוקראינים החל מהיום בלילה, כולל בקשה לצו שיאסור על כניסת ההחלטה לתוקף", אמר ל-N12 עו"ד תומר ורשה. "מצאנו שלא רק שמדובר בהפרה של התחייבויות בין-לאומיות אלא שהשרה לא הייתה מוסמכת להחליט כמו שהחליטה – זו הייתה צריכה להיות החלטת ממשלה או לפחות בהתייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת. הגשנו את העתירה לבקשתה של שגרירות אוקראינה בישראל, ואנחנו בטוחים שבית המשפט העליון יעשה סדר".

מדובר בהתפתחות מעניינת, בעיקר מכיוון שהיו לא מעט דינאמיקות של השגריר מול ממשלת ישראל: בסוגיה של שליחת ציוד הגנתי ובנושא סגירת אמצעי תקשורת רוסיים. כעת הוא עותר נגד מדיניות הממשלה בנושא הפליטים האוקראינים - אלו שסורבו ואלו שלא יוכלו בכלל להגיע בשל המתווה החדש שנקבע על ידי שרת הפנים.

הפגנות נגד שקד וביקורת בתוך הממשלה

וגם מבית, שקד סופגת ביקורת: הערב הפגינו עשרות מפגינים ליד ביתה עם קריאות "יהודים לא מגרשים פליטים". לאחר מכן מאות הפגינו בצומת עזריאלי בתל אביב ליד משרדי הממשלה. במהלך הפגנת הסולידריות עם אוקראינה מול קרית הממשלה נשמעו קריאות "בושה" נגד שרת הפנים איילת שקד. בנוסף הם קראו "ליברמן תתפטר" ו-"בנט בושה".

מפגינים נגד מדיניות הממשלה בת
מפגינים נגד מדיניות הממשלה בת"א, הערב|צילום: n12

גם בתוך הממשלה נמשכה הביקורת: "מול המלחמה המחרידה באוקראינה, הדיון כאן על כמה מכסות לפליטים, הוא קטנוני עד כדי מביש", טען הערב שר הבריאות ניצן הורוביץ. לדבריו, "ישראל חייבת, מעצם הווייתה וכחלק מהמאמץ הגדול של מדינות המערב, להושיט יד לפליטים ונרדפים שעולמם חרב עליהם. מרצ תעמוד על כך".

גם שר התפוצות נחמן שי מתח ביקורת על התנהלות שקד באולפן "פגוש את העיתונות" ואמר: "אני אדרוש בישיבת הממשלה הקרובה שתהיה ועדת שרים שמחליטה מהי מדיניות קליטת הפליטים של ישראל". לדברי שי, "זה לא יכול להישאר בידיו של שר או שרה אחת. על סדר היום עומד פרצופה של מדינת ישראל". שקד, שרק השבוע האשימה את נחמן שי ב"הוצאת דיבה", השיבה: "מוטב שנחמן שי כשר התפוצות של ישראל יבצע את תפקידו ולא יטיף לאחרים. אלפי זכאי חוק השבות ממתינים להגיע לישראל ולא מקבלים מענה מהיר. רצוי שימלא את תפקידו בעזרה ליהדות התפוצות".

המתווה שעורר את הזעם - והעתירה

שרת הפנים איילת שקד הודיעה מוקדם יותר השבוע כי ישראל תארח 25 אלף אזרחי אוקראינה שאינם יהודים "באופן זמני ועד יעבור זעם". 20 אלף מהם, לדברי שקד, כבר היו בישראל לפני המלחמה באופן לא חוקי. בנוסף, הערבויות לפליטים יבוטלו ובמקום זאת - ישראלים יידרשו למלא טופס שבו הם מתחייבים שהאורח ייצא ברגע שמצב החירום יסתיים.

"מדינת ישראל תארח באופן זמני כ-20 אלף אזרחי אוקראינה ששהו בישראל לפני פרוץ הקרבות, לרוב בניגוד לחוק. בנוסף, אם חלילה האלימות לא תיפסק תוך זמן סביר, נאפשר להם לעבוד בישראל", הסבירה שקד. "מעבר לכך, הוסכם על קביעת מכסת אירוח נוספת של 5,000 אזרחי אוקראינה שהגיעו או יגיעו לאחר פרוץ הקרבות".

שגריר אוקראינה תקף אמש בריאיון לאולפן שישי את המתווה של שקד:  "זה לא מקובל עלינו כלל וכלל. כמובן. שוב, לפי האמנות הקיימות, שישראל שותפה להן, ולפי החוקים בישראל, אתם לא רשאים לאכוף שום הגבלות. ואני מקווה מאוד שנגיע לפתרון חיובי שיהיה מקובל על שני הצדדים".

על הטענות לכך שרבים מהפליטים שהגיעו לישראל עושים זאת מסיבות כלכליות, השיב: "אל תטפחו לעצמכם על השכם! לא קל להגיע לישראל, והיא אינה המקום הכי נוח לשהות בו. המדינה שלכם היא מהיקרות בעולם. ובהנחה שרוב מדינות אירופה יספקו מחסה, אוכל, היתרי עבודה זמניים, מסגרות חינוך לילדים – הפליטים יעברו לשם אחרי המלחמה".