לא הרבה זוכרים, אבל לפני כמה שנים היה לנו מאוד קשה להתרגל לסמארטפונים הגדולים, בעלי מסכי ה-6 אינץ' ומעלה. הימים היו ימי אייפון 6, ואז הגיעו הנוט של סמסונג, הפרו והפרו מקס של אייפון והמציאו את קטגוריית ה"פאבלט", של הטלפונים הגדולים, שמאז הפכו לסטנדרט.
אם אתם עדיין מתקשים להתאים את הטלפון שלכם לכיס, לסמסונג יש בשורה מעולה בשבילכם – שגם היא קצת מזכירה לנו טלפון רטרו. ה"סטאר-טק" של מוטורולה, זוכרים? הטלפון עם הפומית? אז הפליפ לרגעים נראה כמו המשכו הישיר. אבל ברמה אחרת לגמרי כמובן. בואו נצלול אל הפרטים.
העיצוב
אמרנו סטאר-טק? המכשיר ההוא מסוף שנות ה-90' היה מכשיר פלסטיק גרוטסקי, וכאן יש לנו מכשיר צדפה יפהפה. הגב מצופה בכיסוי מתכת מבריק בשני צבעים (שטביעות האצבעות ניכרות עליו) וכולל גם מסך קטן, הצדדים עשויים ממתכת בגוון מט והחלק הקדמי הוא כולו המסך המתקפל הגדול.
כיף ממש להכניס את הפליפ לכיס במצבו הסגור, כי הוא תופס חצי מהמקום של הסמארטפון הרגיל שלכם, וכשפותחים אותו – מקבלים סמארטפון בגודל רגיל, אפילו גדול.
מה לגבי מנגנון הקיפול, אתם שואלים? כמו בפולד הוא עבר שיפור אדיר וכיף מאוד לקפל שוב ושוב את המכשיר, הוא נתפס באיזו זווית שתרצו להעמיד בה את הטלפון ומרגיש טוב ואיכותי ביד.
המסך
כמו בפולד, גם כאן מסך ה-6.7 אינץ', בקצב ריענון של 120 הרץ, מכוסה בגורילה גלאס ויקטוס, כך שהמסך נראה ומרגיש ברמה הגבוהה ביותר שיש. כל העבודה עם המסך מצוינת, המעבר בין התפריטים חלק ומרגיש טוב וכמובן שגם המשחקים.
פס הקיפול של המסך כמעט ולא מורגש בזמן העבודה עם המכשיר, לא מבחינת מגע ולא מבחינת מה שמופיע על המסך.
מתחת למכסה המנוע
סמסונג ציידו את הפליפ במעבד הדגל של קוואלקום, הסנאפדרגון 888, יחד עם 8 ג"ב זיכרון עבודה חלשים יחסית ובחירה בין 128 ג"ב ל-256 ג"ב של אחסון פנימי, ללא אפשרות לחריץ הרחבת זיכרון.
הסנאפדרגון מעבד מצוין, אבל 8 ג"ב הזיכרון קצת מסרסים אותו ולמרות שברוב השימושים העבודה טובה וחלקה, כשמאמצים את הפליפ המכשיר מתחיל קצת לגמגם. בכל מקרה לרוב המוחלט של האנשים הפליפ יעשה את העבודה גם מבחינת החומרה.
המצלמה
לפליפ מצלמה אחורית בעלת שני חיישנים בני 12 מגה פיקסל, האחד רחב והשני אולטרה-רחב. חסר לנו כאן חיישן הטלפוטו שהגיע עם הפליפ, מה שיוצר מצלמה טובה ואיכותית אבל פחות טובה בצילומים למרחוק. ללא קשר, גם הצילומים בתנאי תאורה נמוכה לא משביעי רצון.
מצלמת הסלפי בת ה-10 מגה פיקסל סבירה בהחלט ונותנת תוצאות טובות, על אף שהן יחסית נטולות צבע.
השימושיות
במובן מסוים, הפולד (לא הפליפ) מנסה להמציא מחדש את עולם הסמארטפונים, ולאפשר לנו שימושים חדשים בטלפון באמצעות המסך המתקפל (אפליקציות בשני מסכים, לדוגמא). הפליפ לא מתיימר לעשות את זה, אלא הוא פשוט סמארטפון רגיל שאפשר לקפל אותו לשניים ולשים בכיס.
אחד השימושים הפונקציונליים היחידים שיש לקיפול בפליפ הוא האפשרות להעמיד אותו כדי לצלם, וכך ניתן לראות במסך אחד את המצלמה ובמסך השני את אפשרויות הצילום. זה נחמד ומגניב אבל זה לא מהפכני ולא ישנה את אופן השימוש שלכם בטלפון.
הסוללה של המכשיר היא אולי עקב האכילס שלו – סוללת 3,300 מיליאמפר בלבד שמספיקה לכיום עבודה בשימוש בינוני.
לסיכום
הפליפ הוא מכשיר מגניב מאוד, שקודם כל – ימשוך אליכם עיניים ומבטים. טלפון עם מסך מתקפל זה תמיד דבר מעניין וכיפי. אך כשבוחנים מכשיר בוחנים גם את החבילה המלאה, ולא רק את המגניבות שלו.
במבחן התוצאה הדור השלישי של הפליפ מספק לנו קודם כל טלפון טוב, כזה שבניקוי הגימיקים יכול באמת לשמש כטלפון יומיומי. חומרה איכותית, מצלמה לא רעה ומסך טוב מאוד הן שלוש תכונות חשובות שהפליפ עומד בהן בגבורה.
חוץ מזה, יש לנו כאן תמיכה בדור חמישי, חיישן טביעות אצבעות ומסך חיצוני שמאפשר לנו לראות שעה והתראות מבלי לפתוח את הטלפון, שזה חשוב ונוח מאוד.
והדבר שעוד יותר מסקרן בפליפ הוא המחיר שלו – שעומד כרגע על 3,600 שקלים, מחיר שכבר משווה אותו למחירי סמארטפוני הדגל בשוק של החברות המתחרות והופך אותו למתחרה לגיטימי מולן.
מהצד השני – אפשר בהחלט לציין את הסוללה החלשה, ואת העובדה שהמכשיר הזה עדין מאוד ולא ניתן לרכוש עבורו מגן מסך או אפילו כיסוי – כך שתצטרכו להחזיק אותו חזק חזק ולא להפיל, לתקן אותו זה עסק יקר מאוד.
אז האם שווה לכם לקנות אותו? אם התקציב שלכם עומד בערך על 4,000 שקלים, השימושים שלכם בינוניים ואתם מחפשים מכשיר שיוציא לחברים שלכם את העיניים – כנראה שהפליפ הוא הבחירה הטובה ביותר שלכם.