כפרה על צוקרברג והלוק החדש. נזכר לחיות שוב את גיל 24, הפעם לא כחנון דחוי אלא כמגה-סטאר. והאמת, נראה עליו לא רע. נראה בריא, חזק, שליו.
אבל שהחברה שלו תעודד את חיסול מדינת ישראל?
ובכן, מועצת הפיקוח של מטא החליטה שהביטוי "מהנהר ועד הים" הוא בסדר גמור, ולא מפר את כללי הקהילה של פייסבוק. איכשהו, חברי הצוות הנכבדים מצליחים לראות ״מהנהר ועד הים״ קריאה לשיוויון וחירות, ולא קריאה לחיסול אלים של מדינה על עשרה מיליון אזרחיה.
מתוך הנוסח המלא של ההודעה: "רוב חברי המועצה מציינים כי לביטוי 'מהנהר עד לים' משמעויות רבות. אף על פי שניתן להבין אותו כקריאה אשר מעודדת אנטישמיות וחיסול אלים של ישראל ותושביה ומעניקה לגיטימציה לפעולות אלה, הוא משמש לעתים קרובות גם כקריאה פוליטית לסולידריות, לשוויון זכויות ולהגדרה עצמית של העם הפלסטיני, ולסיום המלחמה בעזה. בהתחשב בעובדה זו, לא ניתן לפרש את הביטוי בפני עצמו כקריאה לאלימות כלפי קבוצה על סמך מאפייניה, כקריאה להדרה של קבוצה מסוימת, או כתמיכה בישות ייעודית - חמאס״ (שמוכרת בפייסבוק כארגון מסוכן. באמת תודה).
"העובדה שקבוצת טרור זו עושה שימוש באותו ביטוי עם כוונה ופעולה מפורשות של חיסול אלים, אינה הופכת את הביטוי בפני עצמו לאלים או לדברי שטנה - בהתחשב במגוון האנשים המשתמשים בביטוי בדרכים שונות… לעומת זאת, קיים גם מיעוט במועצה שסבור כי על Meta להניח שהביטוי מהווה שבח כלפי ארגון ייעודי, אלא אם כן קיימים סימנים ברורים שהמשתמש אינו תומך בחמאס או במתקפות ה-7 באוקטובר".
הבנתם מה אומרים במטא? זה שבמקרה גם ארגון טרור משתמש בביטוי "מהנהר ועד הים" באופן אלים ומסוכן, לא אומר ש"מהנהר ועד הים" זו קריאה לאלימות. אז מה זה? תיאור מסלול לטיול חנוכה בצופים? התמחות במדידת משקעים? ויותר חשוב - איך זה משפיע על המיליונים שקוראים את זה?
שאלתי ב-X. נפתח שם דיון מעניין. אחד המגיבים אמר: אנחנו כפסע מזה ש"רבין מחפש חבר" יהפוך לפרסומת לפייסבוק.
אבל אני מקווה שלכולם ברור: הרעיון שחברות טכנולוגיות בינלאומיות יחליטו מה מותר לומר ומה אסור הוא מזעזע ומסוכן מאוד.
התבלבלנו
אחרי המעצר של מייסד טלגרם בצרפת והחסימה על X (טוויטר) בברזיל, הזכרתי שגם בחופש ביטוי יש דין ויש דיין, ולא קוראים לו פאבל דורוב. רבים גילו להפתעתם שלא רק שבדמוקרטיה קיימות מגבלות על חופש הביטוי, אלא שאנחנו אפילו זקוקים להן. מדהים. אז הזמנתי את ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון לדמוקרטיה לעשות סדר - מתי אנחנו רוצים שטלגרם, x, פייסבוק והאחרות יכתיבו את כללי חופש הביטוי, ומתי אנחנו רוצים שחוקי המדינה יקבעו. היתה לה תשובה די פשוטה.
בקיצור, בואו נניח עקרונות: חופש ביטוי צריך להיות נרחב כמה שיותר, אבל כזה שנעצר ברגע שבו אנשים אחרים נפגעים ללא הצדקה: קריאה לאלימות, ביזוי ופגיעה בפרטיות, לשון הרע ופגיעה קרובה לוודאות בבטחון המדינה. הדברים הרגילים שכתובים בחוק.
במדינות דמוקרטיות שגם ככה מסדירות את כל זה החוקים קובעים, והרשתות החברתיות צריכות לציית בדיוק כמו כמו כל אחד אחר. במדינות טוטאליטריות, שלא מאפשרות חופש ביטוי ושומרות על השליט, הרי שהפלטפורמות הן אלה שמאפשרות יותר חופש ולכן היינו רוצים שהן יעמדו לצד מתנגדי המשטר.
ועדיין, כשהעליתי את כל זה ב-X, הגיעו מלא תגובות גנאי כלפי הטענה שרשתות חברתיות צריכות לציית לחוק, ושיש גבולות לחופש הביטוי: "פאשיסטים!". רוב התגובות האלה הגיעו ממשתמשים בלי פרצוף, בלי זהות, ובלי אחריות לדברים. איכשהו, בוטים לא מודאגים מזה שמישהו יפיץ את תמונות העירום של הילדות שלהם בטלגרם.
אמור שלום
זה רגע דרמטי להיות בו ישראלי בעולם. רגע מעצים מצד אחד, ובודד מאוד מצד שני. ישראלים בחו"ל זקוקים עכשיו אחד לשני יותר מתמיד, ולכן גם אני מתרגש להגיע לועידה המרכזית של IAC, ארגון הישראלים בארה"ב, בעוד שבועיים. המטרה: לנסות לפזר תקווה. אראיין שם על הבמה את יסמין לוקאץ' ודובי פרנסס מהכרישים, את שלומי בן חיים מנכ"ל J-Frog ואת ספרא כ"ץ, המנכ״לית הישראלית למחצה של אורקל. ביחד נחפש את האור לא רק להייטק, אלא לישראלים כולם. אם אתם שם במקרה, בואו תגידו שלום.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן