דרור גלוברמן (צילום: שלומי פרי )
צילום: שלומי פרי

בזק נזק

נו בסדר, אז בינה מלאכותית זה מסוכן, מטעה, נצלני, פוגע בפרטיות ומפלה לרעה. רשתות חברתיות זה ממכר, משקר ומסית. מה נעשה? 

נדמה לי זה בגדול מסכם את הגישה של ישראל והישראלים לסכנות הטכנולוגיה. מדינת עולם שלישי. 

אז שתהיו בעניינים, האיחוד האירופי וגם מדינות אחרות נותנות פייט רציני. ל-OpenAI, לפייסבוק, לאפל, לטוויטר, למיקרוסופט. חוק ה-AI שנכנס בשבועות האחרונים לתוקף באירופה מדרג רמות סיכון שונות למערכות AI. אז מה יותר מסוכן, ChatGPT או טיקטוק? 

הנה 90 שניות של הסבר לפי גל רינגל, מנכ"ל חברת מיין, שעוזרת לחברות מסחריות להתגונן מסכנות הבינה המלאכותית. 

חוקים, תביעות וקנסות כבדים - באירופה זה כבר קורה. האירופאים מתמודדים גם עם סכנות הרשתות החברתיות בעזרת חוקים חדשים שנכנסו עכשיו לתוקף. אז הופה הופה, פה זה לא אירופה, אבל בכל מה שקשור לדיגיטל זה ממש לא קשה. פשוט להעתיק את החוקים, להתאים אותם ולהעביר אותם גם בישראל. איך זה עובד? הנה השיחה שלי עם ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ מ"בזמן שעבדתם" בספוטיפיי ובאפל.

תעתועי ה-AI

תירגעו. 

ההשפעה של AI על העולם הולכת להיות הרבה יותר קטנה ואיטית. הבורסה משקפת ציפייה למהפכה מהירה וחובקת כל, או במילה אחת: אנחנו בבועה. 

כך טוען דו"ח חדש של בנק ההשקעות גולדמן סאקס, שמצביע על סקפטיות לגבי התועלת הכלכלית המיידית של הבינה המלאכותית היוצרת. 

הדוח יצא לפני כשבועיים תחת הכותרת "Gen AI: Too Much Spend, Too Little Benefit?", ושם מתריעים בגולדמן סאקס על השקעה עצומה של טריליון דולר בבינה מלאכותית עם תוצאות כלכליות מועטות. הבינה המלאכותית תבצע אוטומציה לפחות מ-5% מהמשימות בעשור הקרוב, ותתרום רק 0.9% לתמ"ג. הטכנולוגיה הנוכחית לא מתאימה לפתרון בעיות מורכבות באופן חסכוני, קובעים מחברי הדו"ח, והייפ סביב הבינה המלאכותית עשוי להימשך עוד 18 חודשים לפני שהמשקיעים יאבדו עניין עקב המחסור בהתקדמות משמעותית. הם לא היחידים שמזהירים מהפרזה בציפיות. 

יש גם קולות אופטימיים. דו"ח אחר של גולדמן סאקס, שיצא רק חודש קודם, חזה שהבינה המלאכותית תעלה את הפרודוקטיביות בארה"ב ב-9% ואת התמ"ג ב-6.1% בעשור הקרוב. הוא צפה שנראה השפעה משמעותית על הכלכלה כבר ב-2027.

אז מה אנחנו רואים כאן? אנשים מהחכמים והמוכשרים בעולם מנסים להעריך לאן כל זה הולך. גם אילון מאסק הבטיח כבר שנים שאוטוטו מגיעה המכונית שנוהגת את עצמה, ובחודש הבא הוא הולך להשיק אותה, שוב. מעולם לא פגשנו מכונה כל כך כיאוטית ולא צפויה שמצליחה לתעתע גם בחכמים שבאנשים. 

לכם אני ממליץ את מה שאני עושה: מתפרע עם הנסיונות, נותן צ'אנס מכל הלב, ונשאר ספקן לגבי התוצאות. 

אימון, כדורגל

בשבוע שעבר סיפרתי לכם פה בפינת הסיפור הלא ייאמן שהמצאתי הרגע על הבושם שפותח בעזרת AI. שבוע קודם על שימוש מפתיע ב-AI לטיפול בטראומה מה-7.10. ועכשיו, לכבוד סוף היורו, קבלו איזו מהפכה ה-AI כבר הביא בספורט בכלל ובכדורגל בפרט. 

אנחנו רגילים כבר לשטף הנתונים מהשידורים: כל מטר ריצה, מסירה, תיקול ובישול נספרים ומקוטלגים, לא רק קרנות, גולים ועבירות. תכף יספרו גם יריקות וצעקות על השופט. ומה מגלים כשמפעילים בינה מלאכותית על כל הדאטא הזה? 

סביליה הוא אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים של הליגה העליונה בספרד. מחלקת הדאטא בראשות המתמטיקאי ד"ר אליאס זמורה, סבילאי גאה, היא מהגדולות בכדורגל האירופי. לקבוצה כ-20 סקאוטרים שעוקבים אחר אלפי שחקנים מכל העולם, במטרה לאתר את אלה שכדאי להשקיע בהם - בין אם לטובת סגל סביליה, ובין אם כהשקעה כלכלית. כל סקאוטר מייצר עד 40 דוחות על כל שחקן שהוא עוקב אחריו לא רק בפרמטרים מדידים כמו מסירות ובעיטות לשער, אלא גם רמת כושר, הבנת משחק טקטית, יכולת קבלת החלטות והתאמה פילוסופית לקבוצה. הוא משוחח עם משפחות השחקנים הצעירים. יש פה 200-300 שעות של סקירה ועוד עשרות שעות של ניתוחי דאטא לכל שחקן. יש בסביליה 200 אלף דוחות כאלה. חתיכת פקק. 

סביליה התחברה ל-IBM ולבינה המלאכותית שלה, watsonx. הפקק של 200 אלף דוחות הפך לכלי אימון למודל. עכשיו המודל "מבין כדורגל" – לא רק כמה-כמה או סטטיסטיקות פשוטות כמו כמות גולים או עבירות, אלא גם נתונים שקשורים לכושר, ביצועים בעונות השנה, תפקוד מנטלי ועוד. הם לימדו את המודל להבין גם את המונחים המקצועיים של הסקאוטרים ויצרו כלי שמאפשר לסקאוטרים לאתר שחקנים פוטנציאליים על פי קריטריונים השונים ולהשוות ביניהם.

כשסקאוטר מחפש שחקן מסוג עם כישורים ספציפיים, הוא פשוט שואל את המערכת באופן הכי טבעי: בספרדית של סקאוטרים של כדורגל, עם כל המונחים והסלנג, ומקבל תובנות או זיהוי של שחקנים מתאימים. הבינה מבינה שהבקשה "מצא כנף מוכשר" היא בעצם "מצא שחקן שיודע לכדרר דרך מגינים ולהבקיע את הגנת היריב". 

הסקאוטרים יכולים להתרכז במשימות אנושיות: לאתר שחקנים חדשים, לצפות בהם ולקבל החלטות מגובות בנתונים. סביליה עצמה, שסיימה רק במקום ה-14 בלה-ליגה, משתמשת עכשיו בכלי לראשונה כדי לגייס שחקנים לסגל הקבוצה לקראת העונה הבאה. 

מה שעושה היום סביליה מתחילות גם קבוצות אחרות לעשות. כדורגל, שהיה תמיד לא רק משחק של רגליים אלא גם משחק מוחות, הופך עכשיו להיות גם קרב בין טכנולוגיות. 

זמורה מסביר על ההשפעה של המערכת על כדורגל 

טרנד של זקנים

ברגע שראיתי את הטרנד הזה מגיע, שלחתי אותו עם סימן שאלה לשיר הראל, בת הדודה הברוקלינאית שלי. שיר היא בשבילי סמכות לשונית: היא היתה הראשונה שהזהירה אותי שהיא שומעת את העברית המתורגמת בתוך הגירסה האנגלית שאני שולח ל-Skip Intro, וגרמה לי לשפר אותה. 

היא גם הורתה לי לא לקרוא לעצמי Lecturer באנגלית, כי באמריקאית אף אחד לא רוצה ש"ירצו" לו. הנה, אמרה לי, תראה איך משתמשים ב-Lecture - ושלחה לי את הכותרת "ג'ו ביידן הרצה לנתניהו על זה שהוא חייב להגיע להפסקת אש". לא מה שאני רוצה לעשות. 

אז השבוע נפלתי על ריל שמתרגם את הסלנג של דור האלפא. ילדה שמתרגמת "גיאט", "ריז" או "סיגמה" לאבא'לה. היא מיד הכירה: גם לה זה קפץ בפיד, מעבר לים. למחרת אני רואה כתבה שלמה בדה-מרקר סביב אותו סלנג האלפא. העילה: ים של רילסים וטיקטוקים דומים. 

מסקנות: 

  1. ככה העולם עובד, זה לא אומר כלום עליך. 
  2. אם אתה לא בגיל, אל תשתמש בזה. זה כמו ללבוש גופיה עם חורים גדולים בגיל 55. 
  3. יש לי חשד: כל העיסוק בסלנג של הצעירים דווקא עכשיו נולד כי האלגוריתמים של הרשתות גילו דרך להצמיד את המבוגרים יותר למסך: לגרום להם להרגיש נבוכים וזקנים מול סלנג שהם לא מכירים, ולהציע את עצמם כחבל הצלה: אם תצפה בטיקטוק הזה חמש פעמים, תקלוט את הסלנג ותהיה בעניינים. אז אני מהמר אם המלים האלה באמת יחדרו לתרבות, זה יהיה פחות בגלל כמה צעירים שבאמת משתמשים בהן בטבעיות, ויותר בגלל מילניאלס שנבהלים לראשונה מההזדקנות שלהם-עצמם וחושבים שלהגיד "סקיבידי" זה טיפול אנטיאייג'ינג. מגיע להם.

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן