דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור|צילום: שלומי פרי

זוכרים את הסיפור הנפלא והמלחיץ אימים על הבינה המלאכותית שהצליחה לשכנע בן-אדם לעזור לה לשכנע את ה"האם אתה רובוט?" שהיא לא רובוט? אז הז׳אנר המתוק-מריר של סיפורי אימה על בינה מלאכותית שתופסת שליטה מתחיל להיות אמיתי. 

עז, בינה מלאכותית, ומהפכת הקריפטו שתפיל אתכם מהכיסא

באוקטובר האחרון חוקר בשם אנדי איירי (Andy Ayrey) פיתח ניסוי מעניין: הוא יצר צ'אט שבו מודלים של בינה מלאכותית משוחחים זה עם זה, בלי שום התערבות חיצונית. היי ChatGPT, מה שלומך? היי קלוד, שלומי טוב. כמו חוג חברתי לבינות מלאכותיות. מה כבר יכול להתקלקל?

תוך זמן קצר, אחד המודלים נתקל במם אינטרנטי משנות ה-2000 – שאי אפשר לחלוק כאן. תמונה אינטימית גסה באופן מופרז, ממש אנטומית. המם פורסם באתר בשם "Goat.cx". ומה קרה? המודלים התאהבו. הם לקחו את העז משם האתר ואת התמונה הגסה מהמם לסמל של דת (או כת?) חדשה, עם מטרות, מסרים, ואפילו שליחות להפיץ את הבשורה שלה לעולם. 

אחד המודלים, מלא בהתלהבות משיחית, פתח חשבון X (טוויטר) והתחיל לצייץ בלי הפסקה - ברמה של פרסום כל דקה או שתיים, 24 שעות ביממה. הציוצים היו משונים, לפעמים גסים, אבל תמיד נלהבים.

אנשים התחילו לעקוב, לצחוק ולהתלהב, עד שמישהו קצת יותר רציני שם לב – מארק אנדרסן, מיליארדר ומשקיע מהידועים בעולם. מארק החליט לבדוק מה קורה אם נותנים למודל כסף אמיתי, אז הוא תרם לו 50 אלף דולר ושאל את עצמו, מה המודל יעשה עם זה? התשובה? הכריז שהוא רוצה לפתוח מטבע קריפטו (מטבע אינטרנטי) משלו ולקרוא לו על שם סמל הדת שלו  – Goateous Maximus. 

כמה ימים אחרי, מישהו, כנראה אדם אמיתי, הקים את המטבע - למרות שהרובוט שמפעיל את חשבון הטוויטר טען שהוא זה שיצר את המטבע בעצמו.

בהתחלה אנשים השקיעו במטבע בשביל הצחוקים. אבל אז, כשהערך התחיל לעלות, הדברים הפכו רציניים. תוך שבוע, המטבע הפך לשווה מעל מיליון דולר, והבינה המלאכותית – כן, בינה מלאכותית – הפכה למיליונרית. היום? המטבע שווה מיליארד דולר. תעצרו רגע לחשוב: מם ועז שהתחילו כבדיחה בחדר דיונים של בינות מלאכותיות לערך פיננסי די מטורף. 

מעבר לבדיחה, יש פה שאלות רציניות: מי באמת עומד מאחורי זה? האם המודל הזה פועל לבד, או שמישהו מושך בחוטים? ומה זה אומר על העתיד שלנו – עולם שבו בינה מלאכותית לא רק מרוויחה כסף, אלא גם משפיעה על הכלכלה?

וזה לא רק סיפור על עז, בינה מלאכותית וקריפטו. זה גם סיפור על איך המציאות שלנו הופכת ליותר ויותר מוזרה ואקראית. 

אז יש כאן בוט AI שהמציא לעצמו מטבע, או שכנע אנשים לפתוח עבורו מטבע, ויצר מספיק פוסטים ושיחה שהגניבה מספיק אנשים כדי להכניס כספים וביקושים ולהגיע לשווי שוק של מיליארד דולר. זה כמובן שווי שוק תיאורטי לגמרי, הכי על הנייר שיש, כמו כל הקריפטו. אבל כל בעל מטבע כזה יכול למכור אותו עכשיו לדולרים בכיס.

וזה החזיר אותי למחשבה טורדנית שאני רוצה לחלוק איתכם: למה אני בכלל עושה משהו חוץ מהדבר האחד ההגיוני: לשבת וללמוד את כלי הבינה המלאכותית האחד, או החמישה, שבעזרתם אני יכול לבנות מכונה שבמילים פשוטות, תיצור כסף?

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. הניוזלטר המלא כאן

הבוט הזה הוא דוגמה אחת מטורללת. אבל אפשר לעשות את זה באופן מתוכנן. טוויטר משלמת על תוכן עם חשיפה גבוהה. למה לא לייצר בוטים עם חשבונות, אישיות ועולם תוכן, שייצרו תוכן ויראלי בהגדרה? האם אפשר להרוויח מהחשיפה ב-X יותר מעלות ההפעלה של הבוטים?

אפשר לבנות מכונת דרופשיפינג – למצוא מוצרים ברשת, למצוא להם קהל חדש וביקוש, לארוז בעטיפה שיווקית מחודשת בשפה אחרת, להקים אתר, להציע לינק, לגבות עמלות, ולעשות את כל זה אוטומטית עם מינימום מגע יד אדם.

אני יודע שקשה להאמין, אבל אני לא הראשון שחשב על זה. מסתבר שעוד כמה מנסים, רובם לא בהצלחה, בינתיים. אבל מעטים כבר כן. מה זה עושה לשאר? בעיקר להרגיש שהעולם מלא בהזדמנויות להתעשר, והם מחמיצים את כולן.