תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן|צילום: קשת 12

יש לי ילדה בת חודש. ומה שאני שואל את עצמי עכשיו, זה אילו כישורים ללמד אותה כי שתשרוד? תיכנות בינה מלאכותית - או איך הופכים פיפי למי שתייה בתנאי שטח? איזה עולם מחכה לה? 

השאלה הזו באמת מטרידה אותי. חלק גדול מהתשובה נמצא בטכנולוגיה. ולדעתי, זו הסיבה שאנשים מתעניינים בחדשנות ובטכנולוגיה היום יותר מאי פעם. זה כבר לא רק האנשים שממש מתעסקים ומתעניינים ב"איך זה עובד". אפילו לא המעגל הרחב יותר של אנשים שרוצים שמסתקרנים מרעיונות יצירתיים ורוצים להבין את העולם היום. יש מעגל אפילו רחב יותר: זה שמוטרד מחוסר הוודאות הקיצוני שאנחנו חיים בו בכל תחום: בפוליטיקה, בכלכלה, באקלים, בבריאות ובתרבות. כולם שלובים באופן הדוק בטכנולוגיה. אנחנו לא יודעים מה יקרה עם הווירוס, או עם טראמפ - אבל את הטכנולוגיה דווקא אפשר לנסות לצפות. ונדמה לי שזה מה שמביא אנשים להאזין לדני פלד ולי בפודקאסט "בזמן שעבדתם". אמנם נבחרנו ל"פודקאסט השנה בטכנולוגיה" בתחרות של גיקטיים - ותודה על זה; אבל נדמה לי שזה לא רק טכנולוגיה. שאנחנו משרתים הרבה אנשים שלצד סקרנות, רוצים להבין לאן העולם הולך ולהרגיע מעט את החרדה הקיומית מהלא-נודע. ואולי זה נכון רק בגוף ראשון.

ראש הממשלה מבקש

החברה הישראלית נכנסת לניסוי הכי גדול מאז תחילת הקורונה. זה באמת ניסוי בבני אדם. הממשלה שינתה את המדיניות, ועכשיו זה לא רק איכונים ותווים ירוקים. כדי להישאר בריאים אנחנו מתבקשים לא רק לקחת אחריות על עצמנו עם מסכות ובידודים. לראש הממשלה הייתה השבוע בקשה נוספת: "אני מבקש מכולכם שימרו על עצמכם ועל הילדים. צריך סבלנות ערבות הדדית ויחד נצלח גם את הגל זה". 

סבלנות וערבות הדדית? שאני אהיה אחראי על הבריאות של מישהו אחר? סליחה על השאלה הלא פופולרית, אבל על כמה ערבות הדדית אפשר לבנות כרגע בעם ישראל? 

טכנולוגיה יש: חיסונים. בוסטרים. אפילו קנינו תרופה. גם שינוי המדיניות התכופים ביחס לקורונה לא מבהילים אותי. כן, הווריאנטים והנתונים המדעיים משתנים ומתעדכנים, וצריך להגיב בהתאם. אבל לבקש מאיתנו סולידריות? שאני אשאר בבית בבידוד למרות שאני מרגיש בסדר, כי אכפת לי מהשכן שאני לא באמת מכיר?

הצהרת ראש הממשלה נפתלי בנט (צילום: לע
הצהרת ראש הממשלה נפתלי בנט|צילום: לע"מ

הרחובות מספרים את זה בבירור: הסולידריות בישראל צונחת. גם מדד הדמוקרטיה של המכון לדמוקרטיה מראה שהסולידריות בירידה. הקורונה, סבבי הבחירות המתישים, אי השוויון הכלכלי וכמובן הרשתות החברתיות - כולם מצליחים להפריד בינינו. המערכת החיסונית שלנו כאומה מעולם לא הייתה חלשה יותר. אדוני ראש הממשלה, לא בטוח שאפשר לבנות עליה כתוכנית פעולה נגד הקורונה. גם לזה צריך בוסטר. 

לוי יצחק צוחק 

מכונית יד שנייה עולה היום יותר ממכונית חדשה. זה המצב כבר חודשים עבור לא מעט דגמים של מכוניות בארה"ב. יד שניה יקר יותר מחדש, כי חדש - אין להשיג. מסירות של מאות אלפי מכוניות חדשות נדחות. לכן עלה מחירן של המשומשות ביותר מ-50%. בכל העולם נדחה ייצורן של כ-12 מיליון מכוניות. 

למה? בגלל משבר השבבים. כל מכונית הרי כוללת, חוץ ממנוע, גלגלים והעיגול הזה שמחזיק את כוס הקפה, 25 עד 50 שבבים. בכל אוטו! אלא שהעולם כבר נתון חודשים במחסור אדיר בשבבים, שמעכב לא רק ייצור מכוניות, אלא גם מקררים ומכונות כביסה, מכשור רפואי, כל מוצר שיש בו שבב. רוצים סמארטפון חדש? חכו חודש. 

אבל למה משבר השבבים? 

כי חסרים חומרי גלם שנכרים בסין. כי משבר האקלים, סופות משתוללות, שריפות ונתיבי ספנות פקוקים. גם הקורונה מצד אחד מעלה את הביקושים למוצרי חשמל לבית ומוצרים טכנולוגיים, ומצד שני - כבר סגרה כמה מפעלים בעולם שעובדיהם חלו. לאינטל יש תור הזמנות של חצי שנה קדימה. 

גם אפל מתמהמהת באספקת מוצרים. יודע כל רוכש של אייפון 13 חדש. אם אין שבבים, אין אייפון, אין אייפד, אין מק. המחירים עולים, ואיתם גואה האינפלציה ומתגברים החששות מבועה. ועוד דבר גואה: החשש מעימות חריף בין ארה"ב וסין. ארה"ב הבינה באיחור שנתנה לסין לקחת אליה את המפעלים לייצור שבבים - שהפכו למשאב שמזיז את העולם הקדימה. למי ששולט בהם יש כוח עצום על הכלכלה, על הטכנולוגיה ועל הפוליטיקה. לפני 30 שנה, יוצרו שליש מהשבבים בעולם בארה"ב, ואפס בסין. היום, זה הפוך. רבע מהשבבים בעולם מיוצרים בסין. בארה"ב - חצי מזה.

אינטל (צילום: StockStudio, Shutterstock)
אינטל|צילום: StockStudio, Shutterstock
 

בחזרה למלחמת המפרץ

רבים בארה"ב מודאגים מהאפשרות שסין תשתלט צבאית על טאיוואן, שבשטחה פועל אחד ממפעלי השבבים הגדולים בעולם, TSMC שמו. לפני 30 שנה, כשעיראק השתלטה על מאגרי הנפט של כווית, ארה"ב התערבה צבאית. האם אנחנו לקראת סיבוב חוזר? 

ומה האינטרס הישראלי? ישראל היא מעצמה בתחום תכנון וייצור השבבים - בעיקר בזכות חברת אינטל, שהיא גם המעסיק הפרטי הגדול ביותר במדינת ישראל והיצואן הגדול במדינה. אלא שדווקא אינטל מסיימת את שנת 2021 במצב מעורר דאגה. סמסונג עקפה אותה בהיקף מכירות השבבים והפכה למובילה בעולם. היא היחידה מבין ענקיות השבבים שלא הגדילה דרמטית את המכירות שלה במהלך המשבר, אלא אפילו ירדה קצת. לקוחות גדולים, כמו אפל ואמזון, עזבו אותה והחלו לייצר שבבים בעצמן. ואפילו בטכנולוגיה היא דור שלם מאחור יחסית למתחרותיה. 

במהלך 2021 מינתה אינטל מנכ"ל חדש, פט גלסינגר, ששינה לחלוטין את הכיוון של החברה. האם זה יספיק? כישראלי, אני חייב לקוות שכן. אינטל היא לא עסק פרטי. היא לא רק מקום העבודה של 14 אלף ישראלים. כשאנחנו מבינים על מה מתקוטטות סין וארה"ב, מתברר שאינטל, השבבים שלה והמפעלים שלה הם חלק מהעוצמה האסטרטגית של מדינת ישראל.