היא רק בת שנה וחצי, אבל ייתכן שכבר כיום מינגיו צ'ן היא אחד האנשים החשובים בעולם. הפעוטה, ששמה האמריקאי מקס, היא בתם של שליט פייסבוק מארק צוקרברג ואשתו פריסילה צ'ן. פירוש שמה בסינית הוא "תקווה לעתיד טוב יותר", כפי שסיפר האב הנרגש בסרטון שהעלה בפייסבוק עם אשתו ובתו, בפברואר 2016.
אף שבסרטון פנה צוקרברג לעם הסיני במנדרינית שוטפת, אף גולש אינטרנט בסין לא יכול היה לראות אותו – פשוט מאחר שפייסבוק, הישות הגדולה בעולם שבה חוסים כ-1.7 מיליארד גולשים, חסומה במדינה המאוכלסת בעולם, שבה כ-1.4 מיליארד תושבים. צירוף שתי הישויות האלה הוא כמעט מחצית מכלל אוכלוסיית העולם.
כחודש אחרי הסרטון במנדרינית, ביצע צוקרברג צעד חשוב עבור העתיד שהוא מייעד לפייסבוק וקיים בבייג'ין פגישה נדירה עם צאר הצנזורה של סין, ליו יונשאן, כחלק מתוכניתו האסטרטגית להיכנס למדינה כמעט בכל מחיר. לפחות בנושא אחד שני האישים רואים עין בעין: ליו עומד בראש מנגנון הצנזורה הגדול בעולם, שבו כ-2 מיליון עובדים המפעילים את "חומת האש הגדולה" של סין, שחוסמת 171,000 אתרים ברחבי העולם ומבצעת פיקוח מחמיר על תכנים ביקורתיים נגד הממשל.
צוקרברג הקים אף הוא בשנים האחרונות מפעל צנזורה מרשים, עם אלפי עובדים בארבעה מרכזי ניטור מידע ברחבי העולם, שתפקידם להסיר פוסטים או לחסום משתמשים בשל פרסום תכנים שפייסבוק הגדירה בלתי-הולמים. 2016 עמדה בסימן תלונות גוברות והולכות של משתמשים כלפי מדיניות הצנזורה הדרקונית של הרשת החברתית, שהגיעה לשיא אבסורדי בספטמבר שעבר. אז הוסר סטטוס של ראשת ממשלת נורווגיה אחרי ששיתפה את הצילום האיקוני של "ילדת הנפלם" מימי מלחמת וייטנאם, שבו נראית הילדה פאן טי קים פוק כשהיא בורחת מכפרה הבוער עירומה ומכוסה בכוויות.
עם התפשטותה של פייסבוק בעולם והתעצמותה הטכנולוגית של סין, צוקרברג הפנים כי פייסבוק תהיה חייבת להיכנס לסין – שוק האינטרנט הגדול בעולם, עם קרוב ל-640 מיליון גולשים. המספר הזה עתיד לצמוח בעשרות אחוזים בעשורים הבאים, בזכות המהפכה הטכנולוגית המהירה שעוברת סין. הפגישה שיזם עם הצנזור הסיני היתה חוליה אחת בשרשרת מתארכת של נסיונות התקרבות שונים שביצע כלפי הממשל הסיני. ב-2010, שנה אחרי שפייסבוק נחסמה על ידי השלטונות הסיניים, החל צוקרברג ללמוד מנדרינית; ב-2014 הצטרף לדירקטוריון של אוניברסיטת צ'ינגוואה בבייג'ין; וכעבור כשנה נשא נאום מיוחד במנדרינית באוניברסיטה.
ב-2015 נדמה היה שמאמציו של צוקרברג נושאים פרי. הממשל הסיני העניק לפייסבוק רישיון זמני לפתוח משרד בבייג'ין, לקראת הקמת פעילות רשמית במדינה. ואולם, בחלוף שלושה חודשים פג תוקף הרישיון ונציגי פייסבוק במדינה נותרו מתוסכלים ומבולבלים. מאז נראה כי צוקרברג רק הגביר את מאמציו ואת השתדלותו אצל הסינים. הוא נועד כמה פעמים עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, פגש בכירים האחראים על מדיניות הטכנולוגיה של הממשל, גייס לפייסבוק מומחה למדיניות סינית, ודאג לשתף תמונות שמציגות את קרבתו למדינה – כמו למשל תמונה שבה הוא מצולם במהלך ריצת בוקר בכיכר טיאננמן, על רקע ערפל זיהום כבד, או תמונה שבה הוא מכין עם אשתו כיסונים לרגל ראש השנה הסיני. ברטוריקה המתקתקה שנקט, נדמה היה כאילו צוקרברג מאמץ ז'רגון של משרד יחסי ציבור.
כוח להשחית
הצעד המשמעותי ביותר של פייסבוק כלפי סין התגלה לפני חצי שנה. בנובמבר פרסם "ניו יורק טיימס" כי החברה פיתחה בחשאי כלי מיוחד שמצנזר פוסטים מהניוזפיד של גולשים באזורים גיאוגרפיים מסוימים. באמצעות כלי זה תוכל פייסבוק להיענות לדרישות הצנזורה הסינית, מאחר שהמערכת תזהה גולשים הממוקמים בסין ותדע להסיר תכנים שונים מהניוזפיד שלהם. צנזורה כזאת כבר מופעלת כיום ברשתות החברתיות הגדולות במדינה, ובראשן ווייבו, וויצ'ט ו-QQ, שמולן צפויה לפייסבוק תחרות קשה אם וכאשר תחל לפעול בסין. ואולם לצוקרברג חזון ברור, והעוצמה האדירה של פלטפורמת פייסבוק גורמת לו להאמין שהוא יוכל לטאטא את המתחרות המקומיות. "ברור לחלוטין שאי אפשר לרצות לחבר כל אחד בעולם ולהישאר מחוץ למדינה המאוכלסת ביותר", הסביר צוקרברג את מניעיו. "בטווח הארוך, זה מצב שבו אנחנו נצטרך למצוא דרך להיכנס פנימה".
"פייסבוק מוכנה להיכנס לסין בתנאים של סין כי היא מבינה שזהו שוק בתולי וענק", אומר חוקר הסייבר ד"ר טל פבל, אחראי לימודי סייבר במכללה האקדמית תל-אביב יפו ומייסד חברת Middleeasternet העוסקת בתחום האיומים ברשת. "זה לא לשם שמיים ולא לשם אידאלים, אלא לטובת עוצמה ורווח כספי. מרגע שחיברת יותר ויותר אנשים, הם משתמשים בשירותים שלך. ניתן לומר שאלה שאיפות לשלוט בעולם, בצורה מסוימת. המידע האדיר שבידי צוקרברג הופך אותו לכוח דיקטטורי שיכול להפיל חברות ומדינות ומנהיגים. כך למשל, פרשת המיילים של הילרי קלינטון שדלפה דרך ויקיליקס והופצה בפייסבוק. זה הפיל אותה".
אבל במקרה הזה פייסבוק מתכופפת בפני העוצמה הסינית, אז איזו דיקטטורה חזקה יותר? "אולי בטווח הקרוב פייסבוק תיכנע לדרישות סין, אבל ייתכן שיש כאן מדיניות ארוכת טווח – בשלב הראשון אני אבוא לקראתכם, אבל בטווח הארוך המשתמשים הסינים יהיו הזומבים שלי, אם פוזלים לעתיד של בינה מלאכותית ומציאות מועשרת (Augmented Reality) – טכנולוגיות שפייסבוק משקיעה בהן מיליארדים. מבחינת עוצמת הידע, צוקרברג ייהפך לקיסר העולם. ככל שאתה מחזיק ביותר ידע, כך יש לך יותר כוח, וככל שפייסבוק נכנסת ליותר יבשות, כולל אפריקה, יש לה עוצמה רבה יותר".
הנכונות של צוקרברג להתכופף בפני סין מגיעה בד בבד עם כניעה של ענקיות טכנולוגיה אחרות בפני דיקטטורות. בדצמבר נכנעה אפל לדרישת הממשל הסיני והסירה את אפליקציית "ניו יורק טיימס" מחנות האפליקציות שלה בסין. העיתון המשפיע בעולם חסום בסין מאז פרסם ב-2012 כתבות על היקף ההון שצברה משפחתו של וון ז'יאבאו, שכיהן אז כראש ממשלה. אפל נכנעה לתכתיב הסיני אף שהיא החברה החזקה והעשירה בעולם, כי כמו כל חברת ענק, גם היא זקוקה לשוק הסיני. כעבור כמה שבועות חסם השלטון ברוסיה את לינקדאין, הרשת החברתית לצורכי קריירה שמיקרוסופט רכשה בשנה שעברה, בשל הפרת חוקים מקומיים לכאורה. בטורקיה, דמוקרטיה לשעבר, המשטר חסם מאז נובמבר את יוטיוב, ווטסאפ, פייסבוק וטוויטר, כחלק מרצונו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לחסום את חופש הביטוי במדינה ולמנוע מעשרות מיליוני טורקים גישה לשירותים המקוונים הפופולריים ביותר בעולם הדמוקרטי. בכל המקרים הללו, אף אחת מהחברות לא איימה ביציאה מהמדינה או בסנקציות אחרות.
רוסיה מתכוונת להגביר בקרוב את המתקפה על חופש הביטוי באינטרנט. היא תטמיע אלמנטים מחומת האש הסינית, במסגרת רכישת טכנולוגיה מתקדמת מהסינים, שתאפשר לקרמלין לחזק את שליטתו ברשת ואת יכולות הניטור, במטרה למנוע הפצת רעיונות שעשויים להביא לתסיסה פוליטית. במובנים מסוימים, כבר כעת היכולת של הצנזורה הרוסית מתקדמת מזו של הסינים. "סין מושיבה מיליוני צנזורים אנושיים ברשתות החברתיות. ברוסיה הם עושים את זה באופן מתקדם יותר, עם בוטים (תוכנות בעלות בינה מלאכותית שמתנהגות כמו משתמשים רגילים, נ.פ)", אומרת תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש התוכנית לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הפעילות של רוסיה נועדה לשמש נשק לשעת הצורך, להפצת דיסאינפורמציה. בדיוק כמו שהיא מכינה מערכות עיקוב אחר תמסורות דרך לוויינים וכבלי תקשורת, ובדיוק כמו שהיא מכינה מערכות להפצת מסרים באופן אישי ומטורגט, ולא דרך הרשתות החברתיות.
"לרוסיה ולסין יש שתי מטרות גדולות: לקבל מעמד בכורה בעולם, ולהנציח את המשטר שלהן. הדיקטטורות הדיגיטליות מוכנות להתפשר על ערכים של חופש והפצת מידע כאשר מדובר בחדירה שלהן לשוקי ענק כמו השוק הרוסי והשוק הסיני. כדאי להיזכר בתחילת דרכה של גוגל, שם גם כשדובר על שווקים בינוניים, החברה קיבלה על עצמה מגבלות. זה קרה עם הקמת גוגל צ'יינה וסיבוב הפרסה שהיא עשתה סביב חומת האש, על רקע התחרות עם באידו. וזה קורה גם כיום, למשל במקרה מהשנה שעברה שבו גוגל היתה מוכנה להסיר תכנים מיוטיוב בטורקיה, בתמורה לכך שארדואן יחזיר לפעולה את הפלטפורמה כולה שנחסמה על ידו".
עריצות דיגיטלית
החשש מתסיסה פוליטית הוא שהביא לחסימת פייסבוק בסין כבר ב-2009, לאחר שהממשל בבייג'ין האשים את הרשת החברתית כי עודדה התנגדות למוסדות השלטון. זמן קצר לאחר מכן מילאה פייסבוק תפקיד קריטי במחאות האביב הערבי ששינו את פני המזרח התיכון, והרשתות החברתיות נתפשו כמנוע חדש ורב עוצמה של דמוקרטיזציה. אלא שהזמנים האלה הם נחלת העבר, בעיקר לאור שני תהליכים מקבילים שהתרחשו בשנים האחרונות, ומאיימים על הדמוקרטיה העולמית: התעצמותה המהירה של סין הדיקטטורית והפיכתה למעצמה שתהיה החזקה בעולם, על חשבון מנהיגת העולם החופשי ארצות הברית; ולמולה התעצמותה המהירה של פייסבוק והפיכתה למעצמה החזקה באינטרנט, על חשבון חופש הביטוי של מיליארדי משתמשים.
התעצמותה של סין מתרחשת בד בבד עם עליית כוחות אנטי-דמוקרטיים רבי עוצמה: רוסיה בהובלת ולדימיר פוטין הצליחה להשיב לעצמה את ההשפעה וההרתעה העולמית – מהפלישה לאוקראינה ואיום על אירופה, דרך ההתערבות הישירה בסוריה וניווט המדיניות במזרח התיכון, ועד התערבות בוטה בבחירות בארצות הברית וטוויית רשת קשרים אפלה עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ וכמה ממקורביו. טורקיה, הדמוקרטיה המוסלמית היחידה, נהפכת לדיקטטורה בהובלתו של ארדואן, שמנצל את כישלון ההפיכה בשנה שעברה כדי להוציא לפועל מסע טיהורים מעורר אימה. באירופה, גל של מנהיגי ימין פופוליסטי קיצוני מאיים לשטוף את היבשת הדמוקרטית, השרויה במשבר כלכלי, פוליטי ותרבותי עמוק. ומעל הכול, ארצות הברית בחרה בנשיא שמבצע הרס במסורת דמוקרטית בת יותר מ-200 שנה, ואינו מהסס להתנגח עם כמה מהשותפות הדמוקרטיות החשובות של אמריקה. בתוך חודשים מעטים נראה כי מעמדה של ארצות הברית כמגינת העולם החופשי ומנהיגתו מתערער, והיא נסחפת לעבר ציר של משטרים אנטי-דמוקרטיים.
התעצמותה של פייסבוק מתרחשת בד בבד עם מגמת הדיקטטוריזציה של האינטרנט ושל עולם הטכנולוגיה, שנשלט כיום על ידי כמה חברות על: פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. "אלה הן מעצמות דיקטטוריות מסוג חדש", אומר פבל. "הן נמצאות בכל מקום ולא נמצאות בשום מקום. הן לא חייבות לך ולי שום דבר, אבל אנחנו חייבים להן הכל. מדי יום אנחנו מוסרים עוד ועוד מהפרטיות שלנו לטובת הענקים הדיקטטוריים הללו, כי אנחנו מקבלים שירותים מדויקים ומפולחים וגם רמת ביטחון ואבטחה גבוהה. אז יש מעצמות שקיימות בכל מקום ובשום מקום, אתה לא יכול להתנהל בלי פייסבוק, אתה תתקשה להתנהל בלי וואטסאפ – שגם היא שייכת לפייסבוק, ואתה לא יכול להסתדר יום בלי מנוע החיפוש של גוגל. העריצות כאן היא שאנשים כבר לא יכולים להחליט שהם לא משתמשים בגוגל, יוטיוב, פייסבוק או מיקרוסופט. אתה נשאב למקום הזה ברצותך או שלא ברצותך.
"האינטרנט התחיל מפלטפורמה דמוקרטית ומרובת שחקנים, ואז ההתכנס לכמה שחקנים גדולים וממשיך ומתכנס לכדי שניים-שלושה שחקני ענק. גוגל היא דוגמה טובה: בתחילת עידן האינטרנט היו אתרי אינדקס רבים, בהמשך הגיעו מטא-אינדקסים, ואז היו מנועי חיפוש. תחילה היו כל מיני מנועי חיפוש, אחר כך היו כמה מנועי חיפוש, ולבסוף נותר מנוע חיפוש אחד. אותו דבר בדיוק קורה עם כל שירות מפתח באינטרנט: יוטיוב, פייסבוק, אמזון, וכן הלאה".
אם לפני כמה שנים הרשתות החברתיות נחשבו זרז להפלת המשטרים הדיקטטוריים ברחבי העולם, בעצם קורה ההפך, אומרת אלטשולר. "הכוחות הדיקטטוריים משתלטים על העולם החופשי, וזה מה שמפחיד. האינטרנט והבשורה שהוא הביא אתו, של פתיחות ודמוקרטיזציה, מכפיף עצמו לדיקטטורות הפוליטיות הגדולות ומתאים עצמן אליהן מסיבות כלכליות, ובכך מאפשר את התמשכותן. בעולם החופשי ישנה תפישה שלפיה חברות האינטרנט הגדולות משמשות מצע לכל סוגי הדעות והרעיונות ומשקפות את דעת הקהל, אבל בפועל, הדיקטטורות הדיגיטליות מאפשרות לאלה הפוליטיות לעשות שימוש בכללי הפעולה ובכללי הקהילה שלהן עצמן כדי לפגוע בעולם החופשי, באמצעות החדרת דיסאינפורמציה ותעמולה.
"יש לא מעט מדינות שבהן התנאי הוא – אם אתם רוצים להיכנס אלינו, קחו בחשבון שתשימו שרת אצלנו וכל התעבורה תעבור דרכנו. אלו לא רק סין ורוסיה, אלא גם איחוד האמירויות, קזחסטן ואיראן".
אז בסופו של דבר, לדיקטטורות הדיגיטליות אין ברירה אלא להיכנע לתכתיבים של דיקטטורות פוליטיות, במקום להיאבק בהן. "אם אתה מחבר אנשים אתה צריך לעמוד על כך שאתה תחבר את כל האנשים לכל התכנים. כשאתה מוכן לסנן, להוריד את הראש, לעקם את הערכים ולכפות על עצמך צנזורה שכזאת, זה מטריד, כי זה מעיד שהחברה הזאת נכנסת למדינה מטעמים כלכליים בלבד ולא עומדות פה זכויות האדם, זכויות הפרט וזכויות המשתמש. הייתי מצפה שחברות כאלה יעמדו בפני לחצים מסוג זה. כשיש להן כוח כל כך גדול, שימנפו אותו ליצור סדר עולמי אחר".
אלטשולר מצביעה על זווית אחרת: "אנחנו עוסקים בדרך שבה הדיקטטורות הפוליטיות משלבות ידיים עם דיקטטורות הדיגיטל כדי לדכא את האזרחים שלהן עצמן, אבל לא שואלים את עצמנו כיצד דיקטטורה, מכל סוג, מתייחסת אל העולם החופשי. כשמדינה דיקטטורית מנסה להשפיע על השיח ברשתות ולהכניס דעות כוזבות, לזהם מועמדים פוליטיים ולתמוך באחרים, להכניס סיפורי פייק ניוז ועוד – והדיקטטורות הדיגיטליות לא עושות דבר כדי למנוע זאת, בשל היצמדות לאלגוריתמים הקיימים ולכללי הקהילה, התוצאה היא פגיעה כפולה. העולם החופשי מתמודד עם חברות מסחריות שכלפי חוץ המנטרה שלהן היא להפוך את העולם לחופשי. אנחנו צריכים לשאול באיזו צורה סין פוגשת את העולם החופשי, ובאיזו צורה פייסבוק פוגשת את העולם החופשי".
בעוד כמה שנים תוכל צ'ן מינגיו לנהל שיחות וידאו מקליפורניה עם ילדים סינים מסצ'ואן. ייתכן שהיא תעשה זאת במנדרינית, ובוודאות תחת צנזורה. השאלה איזו צנזורה תהיה מחמירה יותר – של הסינים, או של אביה. אם מהלך העניינים הנוכחי יימשך, ספק אם צ'ן תגדל לעולם שישקף את משמעות שמה.
עוד ב-TheMarker:
300 בכירי הייטק ועסקים כבר נפגשו השנה עם טראמפ
משכורות העתק של מנכ"ל גוגל