1.
ללאנג יינג יש 3.3 אלף צופים. לא ברור למה, אבל הם ככל הנראה מתעניינים בניתוח הפלסטי שעשתה באף. אני חושב שזה נורא לא טלוויזיוני, הקונסטרוקציה שבנו לה על הפנים. אני מעביר ערוץ לישראל. בחור בשם יואב יוצא במבצע נגד הבנקים ש"עושקים אותנו". "הכל תלוי בנו"! קורא יואב לארבעת צופיו. משם טסתי לניקוסיה - טרקטור חופר ביער. לא יודע אם הוא השמיע קול וזה בכל מקרה היה קצת יותר מענייין משיעור התורה שראיתי עם עוד 10 צופים כשחזרתי לישראל: דוד המלך לא היה בסדר לגבי בת שבע. נו שיט. עברתי לתאילנדי בסולו גיטרה והשידור פתאום נקטע.
2.
ברוכים הבאים לפייסבוק לייב, בו לכל משתמש יש אפשרות לשדר לכל חבריו ולתוכן אין משמעות. מזה כמה שבועות פייסבוק גם מעודדת צפייה בגולשים לא מהמילייה הקרוב באמצעות מפה אינטראקטיבית.
המעבר בתוך המפה (נסו) הוא ממש כמו צפייה בטלוויזיה. ויש אפילו הצלחה ראשונה וענקית - קנדיס פיין. שהשידור שלה במסכת צובאקה הגיע כבר ל-155 מיליון, והפך אותה לקצת מפורסמת וקצת עשירה עם מתנות שקיבלה בשווי חצי מיליון דולר. האם יהיו עוד כאלה? אולי. האם זה העתיד?
3.
טוב זה קודם כל הזכיר לי את העבר. כשהייתה לי טלוויזיה. כלומר עדיין יש לי טלוויזיה פיזית אבל התנתקתי לפני כמה שנים מהשידורים. הטריגר היה שידור חוזר יום יומי של חברים וסיינפלד בכל ערב במשך 20 שנה אבל הסיבה עמוקה יותר: התוכן לא היה מספיק טוב. מעין זמזום תמידי של בינוניות ובתוכה איים קטנים מאוד של עניין או ריגוש.
זה לא רק בחיבור אצלי אלא בכל העולם ועל הרקע הזה (ועוד סיבות) צומחת צפייה חדשה - לא לינארית, למשל VOD כמו בנטפליקס. הצופה גם אם הוא מול שידור אמיתי בטלוויזיה, לעתים נמצא במקביל בפייסבוק (או וואטאפ, סנאפצ'אט וכו'). לפעמים, הטלוויזיה הלא לינארית החליפה לחלוטין את השידורים ופיד הפייסבוק נותן תעסוקה תמידית.
4.
אז נחזור לשאלה, האם שידור בפייסבוק או רשת דומה יכול להיות העתיד של השידור במקום מה שיש עכשיו? אני חושב שכן.
5.
כלומר, בואו ניקח רגע אחורה ל-2007 - 2008. אף אחד בתקשורת הכתובה לא מרגיש מאוים מכותבי סטטוסים בפייסבוק: זה משהו שהצעירים עושים, זה משעמם, לא יחליף לעולם את העיתון. קפיצה קדימה ל- 2016: פייסבוק נוגס מאוד בתקשורת הכתובה, יש לסטטוס פוטנציאל להגיע להרבה יותר אנשים מכתבה - בטח ובטח אם מדובר בתקשורת מודפסת.
התקשורת הכתובה לומדת לעבוד יחד ובאמצעות פייסבוק, אחרת היא לא תהיה קיימת. עוד ב-2016: בטח יש בטלוויזיה כאלה שלא ממש מתרגשים מהשידור לייב בפייסבוק. זה משהו משעמם של צעירים ובטח לעולם לא יחליף את הטלוויזיה.
5.
בטלוויזיה יודעים שהם צריכים גם לשדר בפייסבוק. אוף סקרין למשל. כמו צמד המגישים הזה שראיתי. זה נחמד, לא מעונב, לא מחייב. ז'אנר חדש ומעניין. האם מה שיקרה הוא שהרשתות הגדולות פשוט יוסיפו עוד ערוץ?
6.
אצל הגולשים זה בטח עוד לא שם. וכן זה נראה שזה עוד לא שם. עוד זפזופ: למשל נעמה ברכה משתפת אותנו בנסיעה שלה באוטו. אני ועוד 4 מרגישים חלק. קליק. גיחה קטנה לניו יורק, אדם משופם, לבוש בגופיה ורודה מעשן ומספר כמה חם לו. קליק, בחוף המערבי זכיתי להצצה למשפחה ממוצא אסיאתי. האחות שרה מול הלפטופ ושני האחים צופים בה ושותים פטל מצנצנת. האמת שהיא שרה מדהים, אבל האחים יורדים עליה כל הזמן. ואז! תפנית בעלילה, אחד היושבים בשולחן האוכל הוציא גיטרה. אוקיי לא משהו.
7.
צריך להבין שעדיין יש שומרי סף. 11 שנים אחרי יוטיוב, מי שעדיין מוביל בטבלאות שם זה קליפים, הפקות של אולפנים, או כאלה שקידמו באמצעים של טלוויזיה ואנשי תקשורת. פייסבוק היא ארגון שיכול לתעדף שידורים מסוג מסויים, ליחידים קשה להתברג למעלה וצ'ארלי נשך אצבע (שהיה בעשיריה הפותחת והדרדר למקום ה-41) הוא יוצא מהכלל, כמו אישה במסיכת צ'ובאקה.
8.
מצד שני דמיינו אירוע מדיה כמו האוסקר. אני יכול לראות את השידור. אני יכול אולי גם לזפזפ בין אלף סמרטפונים ולראות את הוליווד האמיתית. הלא ערוכה. תחשבו על הפגנה מתועדת על ידי משדרי לייב רבים. האם יכול להיות מצב של אירוע מתועד שלם שלא על ידי טלוויזיה? מישהי העבירה השבוע הופעה מאמפי פארק יבנה. זה די מטושטש. אבל יש פוטנציאל.
10.
מה עוד ראיתי? ביום רביעי הייתי עם עוד 285 איש מול סתיו שפיר מדברת על חוק השכירות שלה בכנסת. ראיתי את יוסף אבו ליל נותן הופעה בקלידים מול 20 איש. שזה נשמע אולי מעט, אבל הייתי כבר בהופעות אמיתיות של עוד פחות. והנה עוד פעם התאילנדי שמנגן על גיטרה, זה כנראה קטע יומיומי. 2.7 אלף צופים. הוא בדיוק הפסיק לנגן ואמר "ביי ביי! להתראות מחר פאק יו". יפ, פאק יו גם לך!