בפייסבוק מתמודדים בכל העולם מול טענות על עבודה לא טובה של סינון תכנים. לקראת דיון שיתקיים מחר בוועדת המדע של כנסת ישראל, אומרים בפייסבוק לוועדה כי "קשה לזהות תוכן מזיק".
בתגובה לשאלת הוועדה, האם פייסבוק מבצעת ניטור שיטתי ויזום - כלומר האם פייסבוק מחפשת בעצמה תוכן בעייתי ומוחקת, אומרים ברשת החברתית כי עובדים "על בסיס דיווחים" וכי נעזרים בכלים אוטומטיים בשביל לסייע לדיווח הידני. הדברים מתפרסמים במסמך שהגה מרכז המחקר של הכנסת ונחשף כאן.
ועדת המדע תתכנס מחר (ב') בבוקר, בשביל לדון באופן שבו פייסבוק מטפלת בדיווחים. כאן ב-NEXTER דיווחנו לא אחת על חוסר העקביות של פייסבוק בנוגע לטיפול בתוכן. פוסטים לגטימיים ובהם מתכון לעוגה הוסרו מהרשת, בזמן שעמודים שמביעים תמיכה בטרור או הכחשת שואה נשארו ללא מפריע.
סקירת חומרים מקוונים ברמה עולמית היא מורכבת
באחרונה נחשפו בגרדיאן המסמכים שמדריכים את אנשי פייסבוק, אשר תפקידם לסנן תוכן. בין השאר נחשף כי תוכן שקשור בהכחשת שואה נחסם רק ב-4 מתוך 14 מדינות שבהן הוא לא חוקי (ובהן ישראל). הסיבה לכך, לפי המסמכים, היא שב-10 המדינות האחרות האכיפה פחות מחמירה. כך או כך, תוכן כזה רק יוסתר בישראל, אך לא יוסר מהרשת, ואפשר לצפות בו במדינות אחרות.
"הדיווח של עיתון הגרדיאן על האופן בו פייסבוק מתמודדת עם בעיות קשות/תמונות קשות הוא נכון בהיבטים שונים", מודים בפייסבוק. "סקירת חומרים מקוונים ברמה עולמית היא מורכבת, מאתגרת והכרחית. המאמרים וחומרי ההכשרה המתפרסמים לצד זאת מראים כמה קשה לזהות תוכן מזיק ומה נדרש כדי לאפשר לאנשים לשתף תכנים בחופשיות. ביום ממוצע, יותר ממיליארד אנשים משתמשים בפייסבוק. הם משתפים פוסטים בעשרות שפות: החל מתמונות ועדכון סטטוסים וכלה בסרטונים חיים. אחוז קטן מאוד מאלה ידווחו לנו וייחקרו על ידי הצוותים שלנו".
"למרות שיש לנו כללי קהילה גלובליים, אנו מכירים בכך שתכנים מסוימים, כגון הכחשת השואה, אינם חוקיים בישראל, ולכן אנו חוסמים תוכן זה מלהופיע בישראל בכל פעם שאנו מודעים לכך. אנו עושים זאת גם במדינות האחרות שבהן תוכן זה אינו חוקי", אומרים ברשת.
"חשוב לדעת מה הכללים"
"ככל שהשימוש ברשתות החברתיות מתרחב יש לכך השלכות אישיות וציבוריות. חשוב לדעת מהם הכללים של החברה, שקיפותם נגישותם וחשיפת הכללים לציבור", אומר ח"כ אורי מקלב, יושב ראש הוועדה, "נוכחנו לדעת שיש משמעויות רבות לשיח ברשת שלעתים משפיע על חייהם ומעמד של המשתמשים. גם כאשר הכל פתוח צריך לפעול בתוך מסגרות ברורות וידועת לציבור, הגיע הזמן להסדרה גם בתחום הזה".
"תכנים של התעללות בבעלי חיים, ניסיונות לפגיעה עצמית של גולשים, איומים באלימות ועוד אינם מוסרים", כותבת . חברת הכנסת רויטל סווייד שיזמה את הדיון, "לפייסבוק חובת אחריות לביטחון משתמשיה ואת מדיניות הצנזורה עליה ליישם באופן שוויוני ושקוף לעיני ציבור המשתמשים בארץ".
בדיון צפויה להשתתף ג'ורדנה קוטלר, מנהלת המדיניות הציבורית של פייסבוק בישראל. מצד שני, מי שיגיע לדיון הוא דורי בן ישראל קריו, שמנהל מאבק תקשורתי נגד פייסבוק ופירסם אתר ובו פרטי קשר של בכירים בחברה, כדי שגולשים יהיה מענה אנושי, לדבריו. הבלוג שקריו עורך, המזבלה, וקריו עצמו נחסמו לחלוטין מפייסבוק. בימים אלה קריו מנהל נגד החברה תביעה בעקבות החסימה. קריו יגיע לדיון על תקן שתדלן נגד פייסבוק.
יש מסנני תוכן מלאום ישראלי
לקראת הדיון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה במספר שאלות לפייסבוק בנוגע לאופן הסינון. באופן לא שגרתי - פייסבוק השיבה בפירוט על השאלות (המסמך זמין כאן). באופן קצת יותר שגרתי, התשובות של פייסבוק לא סיפקו מידע חדש לגבי האופן שבו החברה מסננת תוכן, ואיך היא מחליטה מה ראוי ומה לא.
"אנו משתמשים בתכנה להתאמת תמונות כדי לעצור באופן יזום את הופעת התמונות כניצול של תמונות ילדים בפייסבוק", אומרים בפייסבוק, "אנו משתמשים בטכנולוגיות של התאמת תמונות כדי למנוע העלאה של תמונות אינטימיות שאינן בהסכמה". כך גם לגבי תמונת וסרטונים שקשורים לטרור, מבטיחים ברשת, "אם הסרנו בעבר
סרטון תעמולה של דאעש, אנו יכולים למנוע מחשבונות אחרים להעלות את אותו סרטון לאתר"
בתשובה לשאלה האם יש אנשים שעובדים בישראל על סינון, פייסבוק השיבה כרגיל, שיש כאלה בארבע מוקדים בעולם וכי "אנשי צוות התפעול הקהילתי שלנו 'בודקים' הם דוברי שפת אם של יותר מ- 40 שפות ומגיעים לפייסבוק עם ידע תרבותי ומקומי מקיף, כולל אנשים מלאום ישראלי".
בכנסת ביקשו לדעת האם פייסבוק תפרסם את העקרונות שלפיהם היא מסירה תכנים. התשובה הקבועה לשאלה הזאת, שלא מסבירה למה נמחק הפסוק מספר ירמיהו "היהפוך כושי עורו", היא שאפשר לראות את הכללי הקהילה המתפרסמים באתר.
"לאחרונה השקנו בלוג חדש בשם 'שאלות קשות' שבו נדון בכל השאלות החדשות המאתגרות המועלות על ידי טכנולוגיות חדשות וכיצד אנו מטפלים בהן, כולל הדרך הטובה ביותר להגן על הפרטיות האישית באינטרנט ומשמעות של ביטוי חופשי לעתיד של העיתונות בעולם. אנחנו גם מבקשים לקבל משוב על נושאים אחרים אליהם אנחנו צריכים להתייחס ומה אנחנו יכולים לעשות טוב יותר".
