משהו קורה בפייסבוק. האם הרשת החברתית הגדולה בעולם, שהפופולריות שלה נובעת בין היתר מהיכולת לתת ביטוי למגוון רחב של אנשים, דעות וקולות – מנצלת את כוחה והופכת לדיקטטורה שסותמת פיות למשתמשיה?
נתחיל בשאלה: האם פייסבוק פעם מחקה לכם תמונה או פוסט שפירסמתם וחסמה את חשבוכם לשעות או ימים ארוכים כעונש? אם התשובה היא "כן", בטח אתם עדיין יכולים לחוש בליבכם את ההפתעה, ההלם וחוסר ההוגנות שחוויתם כשזה קרה – ואתם ממש לא לבד.
"שיר אלמליח חשפה פטמה ואני נענשתי"
"את החשבון שלי הורידו פעמיים", מספר הרמיקסר ואושיית הרשת נוי אלוש, שהצליח די בקלות לחטוף עונשים ממארק צוקרברג. "בפעם הראשונה העליתי את הפטמה של פאולינה מהאח הגדול, בסך הכל שיתפתי וידאו שעלה ביוטיוב שבו רואים שהשמלה שלה נפלה וחשפה שד, זה היה נראה כל כך מבוים, אז שיתפתי. זמן קצר אחר כך, קיבלתי הודעה מפייסבוק עם אזהרה וחסימת החשבון ליום אחד, שבמהלכו יכולתי להיכנס לפייסבוק אבל לא להעלות פוסטים או לעשות לייקים. בהודעה נכתב שיש לי עוד שתי פסילות לפני שמורידים לי את החשבון".
אלוש ממשיך: "לפני חודשיים, מקרה דומה קרה לשיר אלמליח, זה הצחיק אותי מאוד וגם ברור היה לי שזה מביא רייטינג, זה באמת היה ככה. אלא שלמחרת בבוקר שוב פייסבוק השביתו אותי ל-24 שעות והודיעו לי שעוד פעם אחת כזו ויסגרו לי את החשבון. זה הלחיץ אותי ועכשיו אני נזהר חבל על הזמן, עם כל תמונה או וידאו שאני מעלה".
"ניסיתי לכתוב לפייסבוק, אבל אף אחד לא חרבן עלי"
דרור נובלמן הוא יוצר ותסריטאי שאת זמנו הפנוי הוא נוהג לבלות בפייסבוק ושם הוא מפרסם דברים שהמדיה המסורתית פחות סובלנית לגביהם. הסטטוסים שלו מלאים בהומור, עד כדי שביקור בעמוד שלו יותיר אתכם עם כאב בטן מרוב צחוק (לחובבי הז'אנר).
כמה חבל שלממשק האוטומטי שמסנן תכנים בפייסבוק, יש חוש הומור פחות מפותח. כבר חודש ימים שנובלמן נבצר מפייסבוק, אחרי שחטף את העונש המירבי – 30 יום ללא אפשרות להגיב, לעשות לייק או חלילה לפרסם משהו.
"עד היום אני לא בדיוק יודע מה גרם לעונש הזה", אומר נובלמן ל-NEXTER. "כנראה שאני עבריין סדרתי, קיבלתי כבר כמה השעיות של 24 שעות, וצברתי נקודות. אני חושב שזה בגלל שפתחתי עמוד 'גילה גולדשטין לנשיאות'. אני דווקא מקפיד לשמור על החוקים ומעלה תמונות מהוגנות יחסית. אולי זה בגלל שאני הכלאה של דפני ליף וספיר סבח. או שאולי רובי ריבלין וסילבן שלום לא רוצים שאריץ את גילה לנשיאות. חטפתי עונש ואפילו לא ניכו לי שליש על התנהגות טובה ולא נתנו לי זכות לערער. זה נפל עלי כרעם ביום בהיר, אתה מקבל הודעה שהרובוט של פייסבוק כותב לך, שאתה מושעה לחודש כי לא עמדת בכל מיני תנאים. כרגע האינסטגרם משמש כאדולן שלי, העברתי הרבה מהפעילות שלי לשם. פתאום הפייסבוק מרגיש לי כמו בהתחלה של הסרט שליחות קטלנית, שהרובוטים משתלטים על העולם ואתה צריך לשכנע אותם שהם טועים".
הוא ממשיך: "ניסיתי לכתוב לפייסבוק, אבל אף אחד לא חירבן עלי. בהתחלה זה היה דווקא נחמד, פיתחתי תחביבים חדשים, השקעתי בטוויטר, ראיתי שיש עולם שלם בחוץ, אבל הוא מגעיל אותי ואני רוצה לחזור לפייסבוק. אני מדבר עם אנשים ברחוב והם לא אומרים לי לייק, הם מתעקשים לענות לי. בפייסבוק אני יכול לדבר בצ'ט אבל לא להגיב לשום דבר, זה עושה לי כאבי פאנטום. אבל גיליתי שכך פחות אכפת לי, החדשות עברו ליידי, כאילו זה לא קרה. עכשיו אני כותב טוקבקים לכתבות בווינט ובחדרי חרדים. או שאני אחזור לחבר'ה או למקושרים".
פעילי הימין מארגנים עונשי השעיה לסמולנים – ולפייסבוק לא אכפת
תמונות חושפניות זו לא הדרך היחידה לחטוף עונש מהרשת החברתית – ואם הפוסטים שלכם יעצבנו מספיק אנשים שידווחו עליהם – אתם והפוסטים שלכם תוסרו ממנה בקלות.
זה בדיוק מה שקרה לעמיר שיבי, מוסיקאי בחיים האמיתיים וחיית ממים בפייסבוק. שיבי נמצא אי שם על הצד השמאלי של הסקאלה הפוליטית, והוא רגיל לעונשי ההשעיה שפעילי הימין מארגנים לו: "היו לי בערך ארבע השעיות עד עכשיו, קודם ל-24 שעות, אחר כך לשבוע ואז ל-30 יום. האחרונה הייתה לפני כמה חודשים, ועכשיו אני תחת איום שעוד פעם אחת כזו וסוגרים לי את החשבון לצמיתות", מספר שיבי. "זו מדיניות השעיות מגוחכת. בכל המקרים שלי פרסמתי סטטוס סמולני, ואז התחילה עלי מתקפת ריפורטים, אחרי 10 – 15 ריפורטים מורידים לך את הפרופיל. זה לא שיש מוח אנושי שיושב ובודק על מה הריפורטים. התמונות שבגללן הושעיתי היו תמונות תמימות לחלוטין, אחת אפילו הייתה סתם תמונה של הילדים שלי".
ואיך מערערים על העונש של פייסבוק? "הבעיה היא שאין לך עם מי לדבר", אומר שיבי, "כשהשעו לי את הפרופיל, שלחתי עשרות הודעות לפייסבוק ולא נעניתי. לאף אחד שם לא אכפת מהמשתמש הבודד. יש כמה קבוצות של פעילי ימין שמכילות עשרות אלפי חברים, והם מפילים פרופילים בקלות רבה על בסיס קבוע. ככה זה עובד. אין מה לעשות ואין שירות לקוחות".
שיבי מוסיף: "בגלל שיש לי יחסית הרבה עוקבים. ניסיתי למצוא בן אדם שאני יכול לדבר איתו בפייסבוק. אחרי מאמצים רבים הגעתי לנציגי פייסבוק שהסבירו לי שיש אנשים שכבר מסומנים על ידי המערכת, ורק אחרי שיש עליהם הרבה ריפורטים, מוח אנושי בודק על מה ולמה. לפייסבוק אין מספיק כוח אדם כדי לבדוק כל פוסט, זה מנגנון מכני, ואם יש לך מספיק ריפורטים מורידים לך את הפרופיל".
מה עושים אחרי שפייסבוק סוגרת את הפרופיל? "יש לי פרופילים אחרים, וברגע שנופל הפרופיל הראשי שלי, אני עובר לאחד אחר", אומר שיבי, "אם מפילים גם אותו, אני עובר לעוד פרופיל. כבר קרה שהפילו לי 24 פרופילים בתוך 24 שעות. יכולתי לפתוח בלוג או משהו, אבל אין לי סבלנות לזה. אני מקבל את המצב, זאת פייסבוק ועם זה צריך להתמודד.
יש פה כוח של המון ימני שמחליט איזה פרופיל נשאר ומה יורד. בשמאל פתחו כל מיני קבוצות שמנסות להילחם בחזרה, אבל הן לא הצליחו כי אין לנו את רוח הקרב שיש בצד השני. פעילים שמסוגלים לשבת יום שלם ולעשות ריפורטים לתמונה אחרי תמונה. הדרך שלי להתמודד עם זה הייתה לעשות המון בלוקים, ישבתי ימים שלמים וחסמתי אלפי אנשים כדי לצמצם את המגע שלי עם החבר'ה האלה. אחרי המון חיפושים של חברים שעובדים בפייסבוק, הוסבר לי שככל הנראה כבר סומנתי שם כפרופיל בעייתי שיש נגדו מתקפות וצריך שעין אנושית תבדוק לפני שהיא מפילה את הפרופיל. אני אמשיך לעשות את מה שאני עושה, כל אחד מפרסם בפייסבוק את הדברים שמטרידים אותו או שמעניינים אותו, זה הקטע שלי, בחרתי נישה שדי נופלת תחת המושג ממים, לפעמים הם קצת ציניים, או שוחטים פרות קדושות, זה נחמד וצבר אהדה, ואני לא מקדיש לזה יותר משעה וחצי ביום".
צביעות אמריקאית במיטבה – למה לא הורידו את הקליפ של מיילי סיירוס?
אלוש פחות סלחני כלפי היד הנוקשה של פייסבוק: "זו צביעות אמריקאית במיטבה", הוא מצהיר. "כשיוצא קליפ של ריהאנה ושאקירה והן הכי לסביות וחשופות שם, כולם רואים ואף אחד לא עושה כלום למי שמשתף את הקליפ. גם קליפ ה-Wrecking Ball של מיילי סיירוס. רואים את התחת שלה, רואים את הכל, מאות מיליוני אנשים צפו ושיתפו ולא עשו להם כלום, למה כי ההצדקה היא מוסיקה ואומנות?! זה חרטא".
ולא רק קליפים כמובן. "גם אם מדובר בתמונות חושפניות של מפרסם גדול, או של דוגמניות, או השער של ספורטס אילוסטרייטד, או אפילו דברים מאתרים רישמיים לא עושים לזה כלום", אומר אלוש, "אבל כשהגולש הרגיל מעלה משהו שלא מסתדר להם – הם מורידים אותו. נכון, אין דרך לפקח ואני מניח שזה אלגוריתם שמגיב למספר של ריפורטים". אלוש מציין: "נכון שהם נותנים אופציה לערער. אבל ערערתי, ולא קיבלתי שום התייחסות".
בטוויטר אגב, הוא מסכם, "אפשר להעלות כל דבר, יש שם עמודים מטורפים, אבל פייסבוק זה הסחיות המארק צוקרברגית הזו. אז בסדר, צריך להיזהר, ולעשות שיתוף דרך מישהו אחר, זו השיטה הכי טובה, כך מי שהעלה את הסרטון יאכל אותה ולא אתה".
*תגובת נציגת פייסבוק בישראל טרם התקבלה