פייסבוק מהווה זה מכבר חלק בלתי נפרד מהחיים של רובנו. עבור רבים מדובר בקשר יומיומי הדוק; אחרים "מפלרטטים" עם הפרופיל שלהם ושל חבריהם בתדירות נמוכה יותר, אבל עבור מרבית בעלי הפרופיל ברשת החברתית "הקשר" עם המעצמה הזאת לא מתחיל ונגמר בכניסה לפרופיל שלנו, בהעלאת סטטוסים ובקריאת פוסטים. לא פעם מגלים הגולשים גם הודעות ותזכורות למייל או לטלפון הנייד והצעות לבדוק את הפרופיל של גולש כזה או אחר ו/או להציע חברות למישהו שאולי אתה מכיר.
מול "הגולשים מרצון" בפייסבוק, יש גם כאלה שבכלל לא מעוניינים בקשר עם פייסבוק ובחרו שלא לפתוח פרופיל באתר - אך משום מה קיבלו למיילים ולניידים שלהם הודעות מהחברה, המציעות להם להצטרף לרשת החברתית. הם לא נתנו את הסכמתם לקבל מפייסבוק את "מכתבי האהבה" הללו, ולא מעוניינים בקשר עם פייסבוק - אבל פייסבוק מעוניינת בקשר איתם והרשתה לעצמה לפנות אליהם.
כעת, מתברר, נדרשת פייסבוק לשלם על החיזור הבלתי רצוי הזה. במסגרת הסדר פשרה שאושר בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הסכימה פייסבוק לשלם פיצוי בסך 9 מיליון שקל למשתמשיה בישראל, לאחר שנתבעה, במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית, על שליחת מסרונים והודעות דואר אלקטרוני, לרבות תזכורות המהוות הזמנה להצטרף לרשת החברתית, לגולשים שלא נתנו את הסכמתם לקבל ממנה דברי פרסומת.
הפיצוי לא יינתן ישירות לגולשים, כי אם לטובת הציבור, בדרך של תרומה לגופים ישראליים הפועלים שלא למטרות רווח.
"הצטרף אל amos בפייסבוק"
תשלום פיצוי של 9 מיליון שקל מהווה מכה קטנה בכנף של פייסבוק ישראל ואירלנד, אשר מהוות חלק מקבוצת ענק שרשמה ברבעון הרביעי של 2015 צמיחה בהכנסות ל-5.8 מיליארד דולר ועלייה ברווח הנקי (Non-GAAP) ל-2.2 מיליארד דולר. לרשת פייסבוק 1.6 מיליארד משתמשים פעילים מדי חודש, מעל מחציתם באמצעות מכשירים ניידים, כשהמובייל אחראי ל-80% מהכנסותיה.
עם נתונים כאלה, ברור שהתרומה שעליה הסכימה פייסבוק במסגרת התביעה לא נחשבת לאירוע דרמטי בחברה. אך האם עבור התובעים הייצוגיים ובאי-כוחם מדובר באירוע משמעותי כלכלית? התשובה חיובית. גם הפעם, בדומה לתביעות ייצוגיות אחרות שהסתיימו בפשרות הכוללות פיצוי, המרוויחים העיקריים הם עורכי הדין.
במסגרת ההסדר המליצו הצדדים כי פייסבוק תישא בשכר-הטרחה של באי-כוח המבקשים הייצוגיים, בסך 2.3 מיליון שקל בתוספת מע"מ, כאשר 30% מהם ישולמו עם מתן פסק הדין; 40% עם אישור בית המשפט בדבר קיום ההסדרה העתידית של שליחת הודעות מפייסבוק; ו-30% נוספים עם אישור בית המשפט בדבר קיום העברת מלוא הפיצוי הכספי לעמותות. המבקשים הייצוגיים מתוגמלים פחות, לאחר שהומלץ כי פייסבוק תשלם להם 169,000 שקל לכל אחד, וכן 48,000 שקל בגין תרגום כתבי בית דין ושכר המגשר.
מדובר בפיצוי שעליו הוסכם במסגרת פשרה, שהושגה בהליך גישור שהתקיים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד פייסבוק, ובה נטען כי פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד שולחות מסרונים והודעות דוא"ל, ובהן הזמנה להצטרף לרשת החברתית פייסבוק, מבלי שנמעני ההזמנות נתנו את הסכמתם לדבר.
כך, למשל, טענה אחת המבקשות, רונית כהן, כי קיבלה לטלפון הנייד שלה מסרון בנוסח: "לחץ/י כדי לראות את התמונות של galia בפייסבוק", ובו קישור לפייסבוק. בתחתית ההודעה נכתב: "השב/השיבי 'stop' כדי להפסיק לקבל הודעות טקסט מפייסבוק".
מבקשת נוספת, מיכל בן-יוסף, טענה כי קיבלה לכתובת הדוא"ל שלה הודעה בנוסח: "עיין בתמונות של Amos בפייסבוק. אם תירשם/י לפייסבוק, תוכל/י לשמור על קשר עם חברים על-ידי צפייה בתמונות ובסרטונים שלהם, מעקב אחר עדכוני הסטטוס שלהם, החלפת הודעות ועוד. הצטרף אל amos בפייסבוק". גם בהודעה זו צוין לבסוף: "אם אינך מעוניין/ת לקבל הודעות דוא"ל אלה מפייסבוק בעתיד, אנא unsubscribe".
לטענת המבקשים הייצוגיים, באמצעות עורכי הדין גלעד מרקמן ודוד שוורצבאום, פייסבוק ישראל ואירלנד הגיעו אל פרטי הקשר של הנמענים באמצעות מחשביהם של משתמשי פייסבוק, ו/או מכשירי טלפון סלולרי שלהם, בהם הותקנה אפליקציית פייסבוק, וזאת ללא רשות או הסכמה.
עוד הם טענו כי פייסבוק יצרה כלפי מקבלי ההזמנות מצג-שווא, שלפיו מי שלוחץ על קישור שצורף להן יזכה לצפות בתמונות של האדם שממנו כביכול נשלחו ההזמנות, וזאת אף שלחיצה על הקישור לא הובילה ישירות לצפייה בתמונות, כי אם לדף שמציע לאותו אדם להירשם לפייסבוק או לקשר את מספר הטלפון או כתובת הדוא"ל שלו לחשבון פייסבוק קיים שלו.
עוד נטען כי פייסבוק ישראל ואירלנד הטעו את מקבלי ההזמנות לחשוב כי ההודעות שהגיעו אליהם נשלחו על-ידי האדם ששמו מופיע בגוף ההזמנה, וכי לא מדובר ב"דבר פרסומת".
פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד דחו תחילה את הטענות. באמצעות עורכי הדין יעקב שרביט ושי כגן הן טענו, בין היתר, כי הן לא שלפו נתונים על אנשים מטלפונים סלולריים של משתמשי פייסבוק, ולא שלחו מסרונים והודעות דוא"ל, לא "באופן אוטומטי" כנטען ולא בכלל.
לטענת החברות מקבוצת פייסבוק, ההודעות לא נשלחו כלל על-ידן, כי אם על-ידי משתמשי פייסבוק עצמם, ששלחו אותן למכריהם כדי להזמינם להצטרף אליהם כ"חברים" ברשת החברתית פייסבוק, וזאת באמצעות כלי "מאתר החברים" שבאפליקציה.
עוד נטען כי גם אם ייקבע כי הן אלה ששולחות את ההזמנות הנטענות, הואיל והן חברות זרות וההזמנות נשלחו מחוץ לישראל, הסעיף האוסר שליחת פרסומת ללא הסכמה לא חל עליהן.
אין אפשרות לאתר את המוטרדים
אולם, לאחר דיון מקדמי קצר בבקשה לאישור הייצוגית, קיימו הצדדים הליך גישור בפני השופט (בדימוס) ד"ר עמירם בנימיני, וחתמו על הסדר פשרה הכולל הן הסדרה עתידית של התחום והן פיצוי כספי ביחס לעבר.
במסגרת ההסדר התחייבו החברות מקבוצת פייסבוק כי ימשיכו ויאפשרו למשתמשים לערוך את רשימת אנשי הקשר מתוך האפליקציה לטלפונים ניידים, לרבות מחיקה או הוספה של אנשי קשר או מחיקת הרשימה כולה כליל, וזאת במענה לטענה שעלתה כי האפליקציה לא איפשרה זאת.
כן התחייבו החברות כי בתוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין, יהיה פתרון הנדסי למשתמשי הפייסבוק הישראלים (כל מי שכתובת ה-IP שלו בישראל), שבאמצעותו יוכלו לבחור באופן פרטני למי מבין רשימת אנשי הקשר שלהם ברצונם לשלוח את ההזמנות, וזאת הן בעת משלוח מאתר אינטרנט והן בעת משלוח מהאפליקציה.
הוסכם כי פייסבוק תהיה רשאית להעמיד למשתמש גם אפשרות לשלוח את ההזמנות לכל רשימת אנשי הקשר, אולם החברה התחייבה כי מספר התזכורות להזמנה של משתמש בודד לא יעלה על 3, בנוסף להזמנה הנשלחת מיידית.
כן התחייבה פייסבוק כי למשתמש השולח את ההזמנה באמצעות דוא"ל, תישמר אפשרות להוסיף מלל חופשי להזמנה, כי נוסח ההזמנות שיישלחו על-ידי משתמשי פייסבוק ישראלים לאנשי קשר בישראל - מי שמספר הנייד שלהם מתחיל ב-972 ומי שכתובת הדוא"ל שלהם מסתיימת ב-"il" - ישונה כך שיובהר כי מדובר בהזמנה להצטרף כחבר של המשתמש ברשת החברתית, ולצד זה יופיעו יתרונות ההצטרפות לפייסבוק.
בנוסף, כאמור, פייסבוק התחייבה לשלם סך של 9 מיליון שקל כפיצוי למשתמשים הישראלים, בדרך של תרומה לגופים שהיא אינה נוהגות לתרום להם במהלך העסקים הרגיל. דרך פיצוי זו נבחרה מאחר שלא נמצאה אפשרות מעשית לאתר את נמעני ההזמנות ולבצע הבחנה בין מי שנגרם לו נזק בלתי ממוני, בדמות עוגמת-נפש ומטרד לבין מי שלא, והיעדר אפשרות לכמת את הנזקים הללו.
נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט יצחק ענבר, אישר את הסדר הפשרה, תוך שהוא מציין כי "הסדר הפשרה הנו ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של כל חברי הקבוצה", וכי "סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".
הגם שהפיצוי לא ניתן ישירות לישראלים שקיבלו את ההודעה, השופט ציין כי חברי הקבוצה הייצוגית לצורך הפשרה יוגדרו כ"כל איש ואישה בישראל, אשר במהלך 7 השנים שקדמו למועד מתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה זה, קיבלו הזמנות".
עוד ציין השופט כי הסדר הפשרה יהווה פסק דין בנוגע לכל השאלות המהותיות שעלו בתביעה, וביניהן השאלה האם פייסבוק ישראל ואירלנד הן "מפרסם" השולח את ההזמנות באמצעות שימוש ברשימת אנשי הקשר של משתמשי פייסבוק או באמצעות מאגר מידע שברשותן; האם ההזמנות מהוות "דבר פרסומת"; האם ההזמנות נשלחו על-ידי פייסבוק ללא הסכמת המשתמשים והנמענים; והאם נוסח ההזמנות הנשלח לנמענים מטעה.