פסיקה של בית משפט מקומי בצפון אירלנד עשויה להוביל לגל תביעות חדש נגד פייסבוק וחברות אחרות מצד מי שסבלו מהביורוקרטיה הדרושה להסרת תכנים פוגעניים מסוגים שונים.
פרופסור רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, התארח היום (ה') בתוכנית "הבוקר של קשת", והסביר לחיים אתגר וגלית גוטמן את משמעות הפסיקה.
התביעה הוגשה על ידי נערה בת 14, שתמונות עירום שלה הועלו לפייסבוק שוב ושוב, ובכל פעם היא נאלצה לדווח עליהן ולהמתין לבדיקת החברה. הנערה טוענת שבמקום שהיא תצטרך לדווח מחדש בכל פעם שתמונה שלה עולה לרשת החברתית, על פייסבוק לתחזק מנגנון שיידע לזהות תכנים שכבר נבדקו ונמצאו פוגעניים ויסיר אותם אוטומטית, ללא צורך בדיווח חוזר. כל עוד אין מנגנון כזה, היא אומרת, פייסבוק נושאת באחריות על תכנים כאלה שעולים שוב ושוב ועליה לפצות על כך את הנפגעים.
שפירא ציין שמנגנון כזה יכול להשפיע לא רק על שיימינג, אלא גם על הפרת זכויות יוצרים (יוטיוב כבר מפעילה מנגנון כזה לצורך הסרה אוטומטית של תכנים קולנועיים, טלוויזיוניים ומוזיקליים שמועלים באופן לא חוקי) ותחומים נוספים.
פייסבוק מתנגדת לדרישה להפעיל מנגנון כזה, שכן מלבד העובדה שמדובר במנגנון מסובך ויקר, לא ברור מה יהיו הציפיות ממנו: האם היא תסיר רק של תכנים פורנוגרפיים פרטיים או גם סטטוסים כמו "פלסטינים מטומטמים" שזכה לאחרונה להפוך לסיבה לחסימה של ישראלים רבים מפייסבוק, באיזו מהירות היא תצטרך להוריד אותר (כיום, אפילו מחשבי-העל של פייסבוק לא יכולים לחפש את כל סוגי התכנים ה"אסורים" בכל רגע בכל מקום) וכולי.
שפירא הדגיש כי פסיקת בית המשפט באירלנד עדיין אינה פותחת את הדלת לגל תביעות ודרישות מפייסבוק להפוך את מנגנוני הצנזורה שלה ממבוססי דיווח לתוכנות שמסירות תכנים מיוזמתן עוד לפני הדיווח. זאת מכיוון שבית המשפט לא קיבל את התביעה, אלא רק סירב לבקשתה של פייסבוק לדחות את התביעה על הסף בטענה כי אין לה שום בסיס.