בין עשרות סרטונים שצצים מדי יום בפיד של אינסטגרם וטיקטוק, קשה לפספס את אלה של שיר טרן ואלעד תורג'מן - זוג כובש, מצחיק ומעורר מחלוקת, שהפך לאחד השמות הכי חמים ברשתות החברתיות. הם לא רק זוג בחיים האמיתיים, אלא גם שני מותגי רשת שמייצרים תוכן שוטף, שבעיקר מצליח לגעת במאות אלפים בזכות הדינימיקה, ההומור והכנות שלהם, שקשה להישאר אליהם אדישים.
הרומן ביניהם נולד על סט של סדרת הנוער "המתחם ה-25", בה גילמו זוג חרדי שמכיר על הסט. על המסך - זה לא צלח. בחיים - ניצת ניצוץ שהפך לזוגיות. "לא הייתה שם כוונה רומנטית מהצד שלו בהתחלה, אבל אצלי כן", אומרת שיר בשיחה עם mako. "בהתחלה היינו רק חברים. נפגשנו לחזרות, לטקסטים, ואז התחלנו גם לראות סרטים ביחד. הוא לא ממש הבין את הרמז עד שיום אחד פשוט אמרתי לו: 'אלעד, תקשיב - אני רוצה אותך'".
אלעד, כך מתברר, לא בדיוק קלט את הרמזים בהתחלה. "אני תמים", הוא צוחק. "לא חשבתי שזה הולך לשם בכלל". אבל מהרגע שזה קרה - הם הפכו לבלתי נפרדים. מהחיים האישיים - הם גלשו לתוך החיים הדיגיטליים, והפכו את זה לעסק של ממש.
שיר, שהייתה מהראשונות לזהות את הפוטנציאל של הרשת עוד מימי הפייסבוק וכיכבה בפוסטים בעמודים ויראלים כמו "סטטוסים מצייצים", לא הבינה איך אלעד, כשחקן וסטנדאפיסט, לא נמצא בכלל בזירה. "אמרתי לו, תקשיב, אתה סטנדאפיסט בלי אינסטגרם? בלי טיקטוק? אתה קולט כמה אנשים מפספסים אותך?", היא נזכרת.
אלעד מודה שזו בכלל לא הייתה אופציה מבחינתו אז: "זה נראה לי מביך. לא הבנתי מה עושים שם, איך בכלל מתחילים". היא אמרה "תעצום עיניים, תן לי להוביל ואנחנו עולים על זה ביחד". שיר הרכיבה לו אסטרטגיה, הציעה רעיונות, הפיקה לו את הסרטונים הראשונים ולימדה אותו כל מה שצריך לדעת.
"אני ממש ביימתי אותו בסרטונים הראשונים", היא צוחקת. "תגיד את זה ככה, תעמוד ככה, תעשה פרצוף - יאללה, קאט". ואז הגיע הסרטון הראשון שתפס - סוגי ערסים במסיבות. "צילמנו את זה בבית, עם מצלמה פשוטה", נזכר אלעד. "ופתאום בום - אלפי צפיות, תגובות, אנשים שתייגו חברים. הבנתי שיש פה משהו". מאז, כמו שהוא מנסח את זה, "הראש התחיל להתאמן לחשוב כמו יוצר רשת".
@eladturgeman תייגו חבר מהתחום #foryou #פוריוישראל #פוריוישראל #פוריו #ערסים ♬ צליל מקורי - Elad Turgeman
כיום מדובר בעסק לכל דבר. לאלעד מעל 110 אלף עוקבים בטיקטוק, 94 אלף באינסטגרם ו-40 אלף ביוטיוב. לשיר 116 אלף עוקבים בטיקטוק, 71 אלף באינטגרם ו-33 אלף ביוטיוב. הקהל שלהם מגוון - מבני נוער שמחפשים מערכונים זוגיים, דרך נשים צעירות ומבוגרות שמזדהות עם שיר ועם הדרך שהיא מדברת על הגוף שלה, ועד זוגות שחיים את אותם קונפליקטים - רק בלי מצלמה.
אבל ההצלחה הזאת לא תמיד התקדמה בקו מקביל לשניהם, ושיר לא מהססת לדבר על זה. "אני גם חייבת להגיד ולהודות שגם היום, הגדילה שלי ברשת לעומת אלעד היא איטית יותר", היא אומרת בכנות. "גם אחרי ש’פרצנו’ כזוג, אני עדיין קצת כזה, מה שנקרא - מפגרת מאחור. וזה יותר קשה. אני גם מודה שיש קצת קנאה".
הם לא ניסו להסתיר את זה - להפך. "קיבלנו החלטה לפני משהו כמו שנה וחצי שאנחנו עסק משותף", אלעד מסביר. "ההצלחה שלה היא ההצלחה שלי, וההצלחה שלי היא ההצלחה שלה. הקנאה היא דבר אישי ופרטי - אבל העסק, צריך להסתכל עליו רחב יותר. אם שיר צריכה בוסט, משקיעים יותר בעמוד שלה. אם לי יש הופעה - מתגייסים אליה". שיר מוסיפה: "הקנאה היא לאו דווקא דבר רע. אני ואלעד מאוד מאוד כנים אחד עם השני. וכשאני אומרת קנאה - זה לא קנאה כזאת רעה שמסתכלת הצידה, זה דווקא קנאה ממקום של מוטיבציה. וואלה, בא לי גם להגיע לזה. איזה יופי, איך הוא הצליח - בוא נצליח יחד. זה נותן מוטיבציה".
אבל להצלחה יש מחיר - בטח ברשת. התגובות לא תמיד מפרגנות, ולפעמים הן גולשות למחוזות אישיים קשים, כשבלא מעטים מהסרטונים גולשים כותבים להם שהזוגיות שלהם רעילה. "אין לנו זוגיות רעילה", עונה אלעד בביטחון. "זה קצת תמוה בעיניי לצייר תמונה על זוגיות לפי כמה שניות של סרטון ערוך. הזוגיות שלנו היא דבר כל כך עמוק ורחב - היא מתפרסת על שלוש שנים של לגור ביחד, מעברי דירות, חו"ל, אינספור עשייה וימים שלמים שאנחנו ביחד. אז כשמישהו רואה אפילו לא אחוז - הוא לא יכול לראות את התמונה המלאה".
ובכל זאת, זה לא פוגע? "אני לא נפגע מזה", הוא ממשיך. "אני יודע שזו לא האמת. אני יודע מה יש לנו בידיים, אני יודע שיש לנו זוגיות מדהימה. אני יודע מה אני בשבילה ומה היא בשבילי. ודווקא כל השנים שבהן הוצאנו את זה החוצה לרשת - זה מה שמחזק אותנו ועוזר לנו להתמודד עם זה יחד".
שיר מצטרפת: "אני לא נפגעת מזה, כי אני יודעת שזאת לא האמת. אני יודעת מה יש לנו בידיים, מה הוא בשבילי ומה אני בשבילו. מי שיושב איתנו או יוצא לו לפגוש אותנו בחיים האמיתיים - מתאהב בנו. יודע שאנחנו הכי הכי חמודים בעולם, הכי אוהבים, הכי רק רוצים לתת אהבה ולקבל אהבה. וזה ממש בסדר מבחינתנו".
שיר מתמודדת עם סוג אחר לגמרי של ביקורת - אישית ולעיתים אכזרית, על הגוף שלה - אבל היא בוחרת להסתכל על חצי הכוס המלאה. "אני יכולה להגיד לך באופן אישי שכמות ההודעות שאני מקבלת מנשים - אגב, לא רק צעירות, גם מבוגרות - שמתעסקות סביב עניין דימוי הגוף שלהן, זה כמות הודעות מטורפת", היא אומרת. "נשים מודות לי על עצם העשייה, עצם ההתעסקות, עצם ההעלאה למודעות, עצם ההתמודדות עם התגובה - ככה, מה שנקרא בפרהסיה".
עבור שיר, זו בדיוק הסיבה שהיא ממשיכה להעלות את הנושא שוב ושוב - גם כשהתגובות מתחילות לכלול את המשפט "שוב את עם זה". "הרבה פעמים אומרים לי - 'הנושא של דימוי גוף כבר מאוס, יאללה, תעברי הלאה'. אבל אני אומרת - קודם כל, עדיין יש עיסוק סביב העניין הזה כחברה. עדיין יש שמנופוביה, עדיין יש בעיה של מידות, עדיין לא פתרנו את הבעיה". היא עוצרת רגע, ואז מוסיפה: "נכון, התחילו הרבה לדבר על זה, וזה באמת נהיה בכל מקום. אבל מעולה - טוב שמדברים על זה. אז זו סיבה אחת שאני ממשיכה".
מה הסיבה השנייה?
"הסיבה השנייה היא התגובות - באמת, הכל כך טובות - שזה בסוף עושה לנשים טוב בלב. והמטרה שלי, כמו שאלעד רוצה להצחיק - אני רוצה לעשות טוב. אם אני יכולה לשנות למישהי את מצב הרוח בזה שהיא תראה איך הגבתי לתגובה או תראה סרטון מעודד - מבחינתי זה עולם ומלואו".
שיר ואלעד מודים שלשמור על שגרה זוגית שהיא לא רק עסק זה אתגר לא פשוט בכלל. "זה מאוד קשה", שיר מודה. "אנחנו צריכים לפעמים להכריח את עצמנו לשים את הטלפונים בצד, ממש לנעול אותם בחדר אחר. כי כל הזמן אנחנו ביחד. אפילו החברים שלנו נהיו חברים משותפים". לפעמים הם אפילו יוזמים הפרדות יזומות: היא הולכת להיפגש עם חברה, והוא עם חבר. "אנחנו כל כך קרובים, שכמעט הפכנו לאדם אחד", היא מחייכת, "וזה דורש תחזוקה".
הצורך להחזיק את שניהם גם רגשית וגם מקצועית מקבל משנה תוקף כששיר מדברת על הדרך שעשתה - מפרמדיקית טראומה במשך עשור לכוכבת ברשת. "אין לי תחושת החמצה, בדיוק ההפך".
מה הכוונה?
"לפעמים אני אפילו מרגישה שבזבזתי זמן. הייתי פרמדיקית כמעט עשור - זה המון. ויכול להיות שאם הייתי מתפנה לעיסוק שלי היום קודם, הייתי היום במקום אחר. עם זאת אלעד אמר לי משהו יפה - שלא הייתי יודעת שאני לא רוצה את זה, אם לא הייתי שם. אז אולי יכולה לעשות את הכל מהר יותר, אבל לא מתחרטת".
הוריו של אלעד, השחקנים ענת עצמון ודן תורג'מן, הם נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. אלעד מרגיש שהייחוס המשפחתי לא ממש עזר לו, אבל כן לימוד אותו שיעור חשוב - אין קיצורי קיצורי דרך. "הפריצה שלי הייתה דרך הרשת, וזה עולם שההורים שלי פחות מבינים", הוא אומר. "עד היום אמא שלי לא סגורה מה ההבדל בין טיקטוק לאינסטגרם".
עם זאת הוא ממהר להוסיף: "הם השראה בשבילי. מגיל צעיר הייתי בהצגות, סרטים, ספגתי תרבות מהבית. זה לא שהם סללו לי את הדרך - אבל הם בהחלט הדליקו לי את האור. היום, בגיל יותר בוגר, אני מרגיש שזה יוצא החוצה - כל הידע הזה, כל האהבה לבמה. זה מתבטא בי, רק בדרך שלי".
בימים אלו הוא מתכונן להופעת סטנדאפ ב־29 במאי בבית ציוני אמריקה, ובמקביל הוא מוציא בקרוב שיר פופ-קומי חדש בשם "אלי אקספרס". "אני ממשיך ליצור, לשמח, לעשות את מה שאני אוהב", הוא אומר.
אז מה השלב הבא? מבחינתם, ההווה הוא רק ההתחלה. "אני חושבת שהשלב הבא אצלנו זה לכתוב לעצמנו סדרה", שיר אומרת. "עוד לא ברור באיזו מתכונת, עם מי ואיך - אבל זה לגמרי על הפרק". מעבר לכך, יש להם גם רעיון לסרט, מופע רץ לאלעד, והמון סרטונים שכבר כתובים ומחכים לצאת לפועל. "יש לנו ימים שלמים שמוקדשים לצילומים", הם אומרים. "גם אם זה לא קמפיין בתשלום - אנחנו משקיעים כאילו זה פרסומת של מותג ענק. כי המטרה שלנו היא קודם כול לשמח. להצחיק. והתגובות שאנחנו מקבלים? זה דלק. אנשים ברחוב אומרים לנו 'אתם עושים לי את השבוע' מבחינתנו זה שווה הכל".
ולצד כל זה, יש גם חלומות אחרים. "הלוואי שעוד חמש שנים נהיה בדיוק כמו היום - רק יותר", אומר אלעד. שיר מהנהנת ומוסיפה: "יותר אהבה, יותר עשייה, יותר קהל - ובשאיפה, גם דירה משלנו. איזו פינה שקטה עם הרבה אור, שנוכל לקרוא לה בית - וליצור ממנה את כל הדבר הזה שאנחנו בונים יחד".