מה שקורה עם עידן כהן אטיאס (21), או יותר נכון "דה כהן", כמו שהילדים שלכם מכירים אותו - הוא תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. ילד מטבריה שהתחיל לצלם את עצמו משחק פורטנייט כשהיה בן 15, והיום עומד בראש מעצמת תוכן עם לייבים יומיים לעשרות אלפי צופים, הופעות באולמות ענק, והובלה ברורה של סצנת הגיימינג בארץ.
"התחלתי בתור גיימר שמשחק במחשב כשפורטנייט רק יצא, וזה היה הרגע של הטירוף הראשוני של המשחק. שיחקתי כל היום, וגיליתי שיש אופציה לעשות שידור חי - לגרום לאנשים לצפות בך תוך כדי המשחק ביוטיוב, ומשם התחלתי", הוא מספר ל-mako.
"עוד לפני זה שיחקתי בשביל הכיף, כמו כל ילד. NBA, פיפ"א. לא הייתי גיימר מצטיין, לא הצלחתי בגלל שאני שחקן מטורף או פרו פלייר. מה שגרם לי לבלוט זה שלקחתי את העולם הזה של גיימינג ויצרתי בו תוכן שונה, מקורי. המצאתי פורמטים בתוך המשחקים, הייתי מעביר לייבים של 4-5 שעות כל יום והגעתי לעשרות אלפי צופים ביום".
איך אתה מסביר את זה שלמרות שמדובר בתעשייה שמגלגלת מיליארדים בעולם, בארץ זה עדיין לא נתפס כתרבות?
"בחו"ל זה כבר מזמן שם, בישראל זה עוד מתפתח ולאט לאט זה קורה. אני גאה להיות בין החלוצים. בקיץ האחרון עשיתי משהו שהרגשתי שגרם לתעשייה לפרוס כנפיים. מנורה סטארס - אירוע הגיימינג הכי גדול שהיה כאן עד כה, עם מעל 40 אלף איש שהגיעו. כל החופש הגדול עבדנו על זה, וזה הרגיש כמו פרויקט לאומי".
בראייה לאחור, דה כהן מזהה שני רגעים מכוננים שהשפיעו באופן דרמטי על הדרך שלו: תקופת הקורונה והמלחמה המתמשכת בעזה. "בתקופת הסגר - כולם היו בבית, וכולם שיחקו. שם הייתה עלייה חדה. אחרי הקורונה התחלנו לחוות ירידה רצינית, ואני אפילו התחלתי לעשות דברים אחרים. אבל אז הגיעה המלחמה, והרגשתי שאני צריך לחזור לקהל שלי. ילדים, בני נוער - הם צריכים מקום מפלט. אתה יודע, אחרי 7 באוקטובר היו מראות קשים מאוד. ילדים בני 8-10-11 נחשפים לדברים לא פשוטים, וחשבתי שהם צריכים מקום לברוח אליו. חזרתי ליוטיוב, התחלתי לשדר לייבים כל יום, 5-6 שעות ביום. המקום הזה, של גיימינג, הפך שוב לבית".
אם בבית עסקינן, דה כהן הכי מרגיש בבית במשחק בראול סטארס, שחזר להיות מאוד פופולרי בישראל - והרבה בזכותו. "ברולסטארס נהיה מטורף שוב. אני ומאסטר שיחקנו לראשונה בדיוק בפסח שעבר, וזה התחיל טרנד חדש. אני לא שיחקתי בזה ב-2017 כשהיה את הטרנד המקורי, אבל כשנחשפתי לזה - ילדים בכל המדינה נדלקו. זה יצר דור חדש של שחקנים, ויחד איתי הם נכנסו לעולם הזה".
בחול המועד הקרוב, ב-15 באפריל, דה כהן חוזר להיכל מנורה למופע חדש, בו יתחרה ראש בראש עם חברו הטוב וגיימר פופולרי אחר - מאסטר אוהד. "זה מופע יחיד מסוגו עם במת 360 מעלות, מופע ענק".
למה דווקא עכשיו?
"זה קורה אחרי הקיץ האחרון, ואחרי הפסטיגל שעשינו יחד - פסטיגל שהיה חוויה מטורפת. אני חייב לציין שזה מגיע גם אחרי יריבות בינינו - ביני לבין אוהד. היה בינינו ויכוח ברשת, דיבור חברי שיצא החוצה. היינו אמורים לטוס לברזיל יחד, אבל הוא לא קיבל אישור אז החלטתי לטוס לבד - מה שיצר פילוג. חלק חשבו שפעלתי נכון וחלק צידדו בו. הבנו שצריך לפתור את זה בדרך שאנחנו מכירים - קרב גיימינג, ספורטיבי, תחרותי, כמו שאנחנו אוהבים. המופע הזה הוא התשובה לזה".
ההשתתפות של דה כהן בפסטיגל היא הוכחה למי שהיה צריך שמדובר באחד מכוכבי הנוער הגדולים בישראל. "עשינו 106 הופעות. אני ואוהד נכנסנו שבועיים לפני שהתחיל. היינו הפעלת הקהל בהפסקה", הוא מסביר. "בדרך כלל אנשים יוצאים להפסקה, קונים אוכל, מטיילים. אצלנו - אף אחד לא יצא. כל הקהל נשאר באולם. עשינו שם פעילות בשיתוף עם פייבוקס יאנג - והיה לזה הד ציבורי מטורף. הורדות מטורפות של האפליקציה. וגם - עשינו לייבים מתוך הפסטיגל, עם נועה קירל, עומר אדם, יעל שלביה. ביקשתי חדר גיימינג - ובנו לי אחד. זה היה החלום".
אפשר להתפרנס בארץ מתוכן גיימינג ביוטיוב?
"המונטיזציה בארץ פחות משתלמת מבחו"ל, אז קשה להתפרנס רק מהיוטיוב. אבל אם אתה יצירתי, אתה לוקח את החשיפה שלך ומנצל אותה. אנחנו עושים הופעות בעיריות, קמפיינים עם חברות ועוד כל מיני דברים שנותנים לקהל ערך. זה לא רק תוכן - זו חוויה".
דה כהן מעיד על עצמו כי בצעירותו היה ילד מופנם. "לא הייתי פופולרי. הייתי שחקן ספסל, קצת שמנמן, גר אצל אבא בטבריה, ההורים שלי גרושים. הייתי יושב בבית, עושה לייבים לעצמי. לפעמים הייתי אומר לעצמי שיש לי חמישה צופים - אבל כולם הייתי אני. בקורונה הכול השתנה - פתאום כולם היו בבית, כולם היו ביוטיוב".
כמה הילדות הזו שעברת השפיעה על התוכן שאתה יוצר?
"יש לי קמפיין שהקמתי נגד בריונות בגיימינג שנקרא 'צייד הסקאמרים'. בגדול, יש במשחקי רשת תופעה של ילדים שלוקחים להם את כל הנשקים והדברים שעשו במשחק במרמה. הילדים היו בוכים, ההורים התלוננו, ולא היה ממש איך לטפל בזה. אני הייתי מתחזה לילד קטן, עושה לייבים, תופס את הסקאמרים (גנבים) על חם, ומראה להם את הלקח. אחד המקרים הכי זכורים לי היה של ילד שעבר חרם ברשת והחברים שלו לקחו לו את כל הנשקים. העליתי אותו ללייב, הבאתי לו פריטים בשווי פי עשרה ממה שהיה לו, וביקשתי מהקהל להציף אותו באהבה. למחרת - כל הילדים חזרו לדבר איתו. זה שינה לו את כל החוויה בבית הספר. לדעת שיש לי את הכוח לעשות את זה - זה מטורף".
את הדרך למקום שבו הוא נמצא, הוא עשה יחד עם אבא שלו, שגם מנהל אותו כיום. "בהתחלה לא הבינו מה אני עושה. אמא שלי אפילו הייתה מכבה לי את החשמל באמצע לייבים כדי שאלך לישון. אבל כשהם ראו מה זה, הם האמינו בי. אמא שלי עורכת דין, אבא יזם נדל"ן - והוא זה שליווה אותי. בשנה האחרונה, במיוחד עם האירוע בהיכל מנורה, הוא פשוט הצטרף לעסק. היום הוא המנהל שלי ושל אוהד. הוא שומר עלינו, נמצא איתנו בכל רגע - וזה הכי כיף בעולם, שהאבא שלך איתך".
בחודש שעבר העלה יוטיובר פופולרי אחר, עידן תלם ("אינדה גיים"), טענות קשות נגד דה כהן ומאסטר אוהד, וטען כי הם מעתיקים ממנו תוכן באופן קבוע. "יש הרבה קנאה בתחום, הרבה תחרות. עשיתי הכול כדי לנסות לאחד - מסיבות גיוס, ימי הולדת, הזמנתי את כולם. אבל יש הרבה שלא מפרגנים", הוא אומר כשנשאל על טענותיו של תלם ועל פרגון בתעשייה בכלל.
"אני מצידי לא מדבר רע על אף אחד. גדלתי בבית דתי, אני אדם מאמין, שומר שבת. אני יודע שהכול לטובה. אני לוקח השראה מיוטיוברים כמו מיסטר ביסט - אבל אני לא מעתיק. אני מביא את עצמי, הכי אמיתי שאני יכול. אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים, ומי כמוך יודע שבעולם הבידור מדברים אחד על השני בלי סוף. בסוף אני מאמין בדרך שלי. אני לא רוצה להפיץ או להשתתף בשיח של שנאה ברשת".
ומה המטרה הגדולה שלו?
"להפוך את עולם הגיימינג למיינסטרים אמיתי. לקדם את זה, לשים את זה בקדמת הבמה. ואולי הכי חשוב - להפיץ טוב, לעשות טוב, להמשיך להוביל. ולא לשכוח - אהבת חינם. זה הכול".