סם אלטמן ומנהל התפעול הראשי של OpenAI, בראד לייטקאפ, הצליחו להביך את אנשי הפודקאסט של הניו יורק טיימס, הארד פורק (Hard Fork). מאות אנשים מילאו את מושבי התיאטרון ביום שלישי בערב, כדי לצפות בקווין רוס, כתב של הניו יורק טיימס, ובקייסי ניוטון, עיתונאי ובעל הניוזלטר Platformer, מקליטים פרק בשידור חי של הפודקאסט שלהם. אלטמן ולייטקאפ היו אורחי הכבוד - אך עלו לבמה מוקדם מדי. רוס הסביר שהוא וניוטון תכננו, לפני שהמנהלים של OpenAI יעלו, להקריא כותרות שהתפרסמו על החברה בשבועות שקדמו לאירוע. "יותר כיף שאנחנו כבר פה בשביל זה", אמר אלטמן. שניות לאחר מכן הוא שאל: "אתם הולכים לדבר על זה שאתם תובעים אותנו כי אתם לא אוהבים איך שאנחנו שומרים על פרטיות המשתמשים?"
כמה דקות מתחילת האירוע, אלטמן השתלט על השיחה כדי לשוחח על תביעת הניו יורק טיימס נגד OpenAI ומשקיעתה הגדולה ביותר, מיקרוסופט - תביעה שבה העיתון טוען כי החברה השתמשה שלא כחוק במאמריו כדי לאמן את מודלי הבינה המלאכותית שלה. אלטמן כעס במיוחד בעקבות ההתפתחות החדשה בתביעה, שבה עורכי הדין של הניו יורק טיימס דרשו מ-OpenAI לשמור את נתוני המשתמשים של ChatGPT וה-API - כולל במצב הפרטי.
"ניו יורק טיימס, אחד המוסדות החשובים באמת, טוען שעלינו לשמור את היסטוריית השימוש של המשתמשים, אפילו כשמדובר במצב פרטי ואפילו כשביקשו מאיתנו למחוק אותם", אמר אלטמן. "אני עדיין אוהב את הניו יורק טיימס, אבל בעניין הזה יש לנו עמדה נחרצת". במשך כמה דקות, אלטמן לחץ על המנחים להביע את דעתם האישית על התביעה - אך הם סירבו, וציינו שהם עיתונאים שהכתבות שלהם מתפרסמות בניו יורק טיימס, ולכן אינם מעורבים בתביעה עצמה.
ההתפרצות של אלטמן בנושא המחישה את נקודת המפנה שאליה מגיעה תעשיית הטק במערכת היחסים שלה עם עולם התקשורת. בשנים האחרונות מספר הוצאות לאור תבעו את OpenAI, Anthropic, גוגל ומטא בטענה שהשתמשו בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לאמן את המודלים שלהם. בגדול, התביעות טוענות שמודלים כאלה עלולים להוזיל ואף להחליף את התוכן המקורי של מוסדות תקשורת והוצאות לאור.
אבל נראה שבתי המשפט בארה"ב מתחילים לקבל את הצד של חברות הטכנולוגיה. מוקדם יותר השבוע, המתחרה של OpenAI, אנתרופיק, זכתה לניצחון משמעותי בתביעה נגדה: שופט פדרלי קבע כי שימוש בספרים לאימון מודלי בינה מותר במקרים מסוימים, כך גם אצל מטא, אשר הלילה שופט פדרלי קיבל החלטה דומה בתביעה דומה, החלטות שעשויות להשפיע גם על התביעות נגד OpenAI וגוגל.
לאחר כמה דקות הראיון חזר למסלול המתוכנן, בערך. מדי פעם היו עקיצות הדדיות בין הצדדים ולא מעט התעסקות ברכילות טק. אלטמן חשף בעבר בפודקאסט עם אחיו שמארק צוקרברג מנסה לגייס את מיטב הכישרונות מ-OpenAI, ומציע חבילות שכר של מעל 100 מיליון דולר למועמדים שיצטרפו למעבדת הבינה של מטא. כשנשאל האם צוקרברג באמת מאמין בסופר אינטלגציה, או שזה רק טקטיקת גיוס, לייטקאפ הגיב בהומור: "אני חושב שהוא מאמין שהוא עצמו סופר-אינטליגנטי".
למרות זאת, נראה שמטא כן הצליחה לנצח את אלטמן בנושא. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, מטא הצליחה לצרף לשורותיה את לוקאס בייר, אלכסנדר קולשניקוב ושיאוה ג'אי, השלושה שהקימו את סניף OpenAI בציריך, וכולם עברו לעבוד בצוות הסופר-אינטליגנציה של מטא.
בהמשך נשאל אלטמן על מערכת היחסים עם מיקרוסופט, מערכת שלפי השמועות מתוחה במיוחד לאחרונה, כאשר שתי החברות מנהלות משא ומתן על הסכם חדש. בעבר מיקרוסופט הייתה מנוע צמיחה עבור OpenAI, אך היום הן מתחרות בתחומים כמו תוכנה ארגונית. "בכל שותפות עמוקה יש נקודות של חיכוך, אנחנו שתי חברות שאפתניות, אז ברור שיש, אבל אני מאמין שיש ערך רב בשותפות הזו לשני הצדדים, לטווח זמן ארוך", סיפר אלטמן.
נראה כי הנהגת OpenAI עסוקה כיום בעיקר בהתמודדות עם תביעות ותחרות - מה שעלול להפריע לה להתמקד בשאלות העמוקות יותר, כמו איך לפרוס מערכות AI חזקות באופן בטוח. ניוטון שאל כיצד OpenAI מתמודדת עם מקרים של אנשים במצב נפשי לא יציב שמשתמשים ב-ChatGPT לשיחות מסוכנות על תאוריות קונספירציה או התאבדות. אלטמן ענה כי החברה נוקטת צעדים כדי למנוע שיחות כאלה, כמו עצירתן מוקדם או הפנייה לשירותי עזרה מקצועיים.
"אנחנו לא רוצים לחזור על הטעויות של הדור הקודם של חברות הטכנולוגיה, שלא הגיבו בזמן", אמר אלטמן. כשנשאל על משתמשים שנמצאים במצב נפשי שברירי במיוחד ענה: "עדיין לא הצלחנו להבין איך אזהרה יכולה לחדור אל מישהו שנמצא רגע לפני התמוטטות פסיכוטית".