סטארטאפ הפינטק הישראלי Celery השלים גיוס סיד של 6.25 מיליון דולר בהובלת קרן Team8. סך הגיוסים של החברה עד כה עומד על 9 מיליון דולר. הפלטפורמה שפיתחה, המבוססת על בינה מלאכותית, נועדה לזהות ולמנוע טעויות פיננסיות יקרות – בעיקר בתחום השכר – עוד לפני שהן קורות. לדברי החברה, הפלטפורמה חסכה עד היום ללקוחותיה כ-2.3 מיליון דולר.
בסבב הגיוס השתתפו גם הקרנות Verissimo Ventures, Centre Street Partners, 97212 Ventures, וכן מספר משקיעי אנג'ל בולטים בהם אלעד קושניר, טל שהם וסימון לגזיאל.
Celery פועלת בעיקר מול תעשיות עתירות עובדים (labor-intensive), כמו בריאות, בנייה, מלונאות, מסעדנות, קמעונאות וייצור – שמהוות יחד כ־60% מהכלכלה האמריקאית. בתעשיות אלו, טעויות שכר ובקרות ידניות גורמות להפסדים של מיליארדי דולרים מדי שנה.
המערכת של Celery החלה ככלי פנימי שפותח מתוך צורך אישי של שני המייסדים, יובל ברוט והלל שלו – חברים מהתיכון. הרעיון נולד משיחת טלפון ביניהם: ברוט, אז מנכ"ל חברה טכנולוגית, ושלו, שכיהן כ-CFO בתחום הביומד, התמודדו שניהם עם בעיות בבקרות שכר ידניות. בשיחה חלק שלו את התסכול מהמרדף האינסופי אחרי טעויות בתלושי שכר, טבלאות אקסל לא מקושרות, השוואות בלתי נגמרות והרבה מאוד עבודה ידנית. השניים הבינו שהתחום הרגיש והמהותי הזה – שבו כל טעות עלולה לעלות מאות אלפי דולרים – נותר מאחור. הרעיון התגלגל למערכת אוטומטית לזיהוי ומניעת שגיאות בזמן אמת. בהמשך הצטרף אליהם נעם סלומיאנקו, והשלושה הקימו את החברה.
לדברי החברה, הפלטפורמה מפחיתה את הצורך בבדיקות ידניות בשיעור של עד 91%, מצמצמת את עלויות השכר בכ-0.6% בממוצע, ומספקת החזר השקעה (ROI) של פי שמונה. עד היום עיבדה Celery למעלה מ־430 אלף תלושי שכר וניתחה נתוני שכר בהיקף של יותר מ־550 מיליון דולר. בין לקוחותיה עשרות ארגוני בריאות בארצות הברית, בהם ספקית שירותי הבריאות Ultimate Care מניו יורק, שדיווחה על חיסכון של למעלה מ־200 אלף דולר בתוך שנה אחת בלבד. לדבריהם, ההערכות מדברות על הפסדים של 35 מיליארד דולר מדי שנה לעסקים – רק בגלל שגיאות שכר, ורק בשוק האמריקאי.
אחת הדוגמאות ליכולת של המערכת לאתר חריגות היא מקרה שבו עובדת לפי שעות קיבלה תלוש שכלל 20 שעות נוספות – נתון שעל פניו היה נראה תקין. עם זאת, המערכת סימנה את התלוש כחשוד על סמך ההיסטוריה האישית של העובדת, שהראתה כי מעולם לא ביצעה כמות כזו של שעות נוספות. בדיקה נוספת העלתה שהעובדת דיווחה ידנית 15 מתוך 20 השעות – למרות שלא ביצעה אותן בפועל – דבר שיצר נזק מידי של כ-7,200 דולר בשנה לארגון. בירור נוסף גילה שמדובר בתופעה רחבה יותר בקרב עוד כ-20 עובדים – מהלך שחסך לארגון כ-150 אלף דולר בשנה.
דוגמה אחרת, לדברי ברוט, מגיעה מחברה המעסיקה 3,200 עובדים ב־20 אתרים שונים בארה"ב, אשר מנפיקה 6,400 תלושי שכר מדי חודש. לאור המורכבות, המערכת זיהתה שבאחד המקרים רכיב הבונוס באחד התלושים תפח בטעות (או בזדון) מ־2,000 ל־20,000 דולר בעקבות תוספת של אפס אחד בלבד – טעות שעלולה הייתה לחמוק בקלות.
"חשוב להבין, זה נראה כמו משהו קטן ופשוט. אבל כשאחת לשבועיים מוציאים תלושים בסך מצטבר של כמה מיליוני דולרים, דברים כאלה חומקים מתחת לראדר, והם מצטברים למאות אלפי דולרים מידי שנה", אומר ברוט.
מעבר לעשייה הטכנולוגית, יובל ברוט המנכ"ל נקרא למילואים אחרי השבעה באוקטובר, כמו רבים בציבור הישראלי. הוא משרת בחיל הים (השתחרר בדרגת סרן ב 2012 ופיקד על סיירת ספינות), ושירת חודשים במקביל לניהול החברה. בנוסף, הוא מלווה חיילים משוחררים כמנטור בעמותת "קפה בחזית", ועדיין נקרא לסבבי מילואים, הקרוב יחל ביוני.