ג', נשוי ואב לשני ילדים קטנים, אחד בן שנה וחצי שנולד קצת לפני פרוץ המלחמה, עובד מאז שנת 2022 בסטארטאפ הפינטק PayEm (פייאם), שפיתח פלטפורמה לניהול הוצאות ארגוניות, המאפשרת לארגונים לנהל את כל מחזור ההוצאות שלהם. הוא משרת במילואים, כמעט ברצף, מדצמבר 2023, בתפקיד טכנולוגי עורפי ביחידות מבצעיות. בין היתר, הוא לקח חלק במבצעי החילוץ ההירואיים של החטופים לואיס הר ופרננדו מרמן, וכן של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו (מבצע ארנון).
ג', אשר היה בצו 8 עד ה-28.2.25, קיבל עוד בחודש ינואר זימון לשימוע לפני פיטורים, שנערך ב-3.2. הוא חזר לעבודה באופן רשמי ב-1.3, והגיע למשרד ב-4.3. ב-12.3, כחודש וחצי לאחר השימוע, הוא קיבל מכתב פיטורים שהיה צריך להיכנס לתוקף החל מה-1.5.
אבל שירות המילואים לא הסתיים - עם תום הפסקת האש וחידוש הלחימה בעזה, ב-16.3 חזר ג' לשירות מילואים פעיל, שהוא אינו יודע מתי יגיע סופו. לאחר מכתב שנשלח ע"י עורך דינו לפייאם ב-25.3, החברה הודיעה כי מכתב הפיטורים שלו מבוטל.
בשבוע שעבר ג' הגיש כאמור מכתב התראה לפני תביעה לפייאם באמצעות עורך דינו לירון גרידיש על "התראה טרם נקיטת הליכים והרעת תנאים חמורה" לדבריו.
בזימון לישיבת השימוע טענה החברה נגדו מספר טענות עיקריות – החברה עברה תהליכי התייעלות פנימית וכתוצאה מכך קיצוצים ועל כן תפקידו התייתר; ג' לא יצר קשר עם החברה במהלך תקופת המילואים הארוכה ועוד קודם לכן בזמן חופשת הלידה; וכן לחברה נודע כי הוא עובד על סטארטאפ משלו, שלא באישור החברה. על פי החברה מדובר "בהפרת אמון חמורה ובחוסר תום לב והפרה בוטה של התחייבותיו".
ג' הכחיש את הטענות כי הוא עובד על סטארטאפ, ואומר כי החברה עצמה לא יצרה איתו קשר במשך מספר חודשים, מאז חודש ספטמבר 2024 להודיע על ביטול כרטיס האוכל שלו. הוא מציין כי טרום השימוע ביקש אסמכתאות לטענות החברה, ולא קיבל. לדבריו, גם במהלך ישיבת השימוע לא הוצג בפניו שום מידע או הוכחה לטענות החברה.
במכתב ההתראה לפני תביעה, טוען עורך דינו של ג' כי מכתב הפיטורים שקיבל הוא פסול ומהווה הפרה של חוק חיילים משוחררים של פיטורים בתקופה המוגנת של 60 יום. בנוסף, הוא טוען כי הפיטורים היו "אך ורק בשל שירות המילואים שלו". לדבריו, אם ג' היה נותר בעבודתו ולא יוצא למילואים, משרתו לא הייתה מתייתרת.
הפיצוי שהם דורשים עומד בסך הכול על 430 אלף שקל, וכן ביטול מכתב הפיטורים. לדברי ג', המכתב בוטל "ברמה הטכנית אך לא מהותית", שכן הוא דרש שהחברה תיתן לו הגדרת תפקיד ותחומי אחריות, ומתן גישה מלאה לכל מערכות החברה, והחזרה של המייל שלו בעבודה, שאליו נחסמה לו הגישה בעקבות טענות של החברה כי ג' העתיק וגנב את קבצי החברה, שאותן הוא מכחיש.
ג' מציין שבשנתיים הראשונות שלו בחברה הוא קיבל מענקי אופציות בזכות ביצועים, כך שהיו בעבר מרוצים ממנו. "התחושה העיקרית שלי שפשוט כל פעם משהו לא עובד, אז ממציאים עוד משהו. התחושה העיקרית, כשאני כל כך הרבה זמן במילואים, היא שמנסים לפגוע בשם שלי כדי לגרום לי ללכת הביתה, אחרי שהמשרה שלי התייתרה", הוא אומר ל-mako. "בשורה התחתונה מסלפים וממציאים דברים, שאפשר להוכיח בצורה קלה שהם לא נכונים. מספר ימים לפני השימוע, חסמו לי את הגישה למייל וסלאק, ולא הצלחתי להוציא משם עדויות לעבודה טובה שלי. אני חסום מהמערכות שלהם".
אתה מתחרט באיזשהו מקום שיצאת למילואים?
ג': "לא משנה מה קורה איתם, אני לא חושב שיצאתי פראייר, פעלתי כמו שאני חייב לעשות, אני מחויב להגן על המשפחה שלי ועל הבית, ואם הייתה לי הזדמנות להשפיע, להיכנס מתחת לאלונקה, הייתי עושה אותו דבר שוב ושוב. זה מרגיש שזה אישי, הולכים לי על הראש, פוגעים לי בשם הטוב. בכנות אני חש שזה בשל שירות המילואים וחוסר הכרת הטוב של החברה".
בא כוחו של ג', עו"ד לירון גרידיש המתמחה בתחום דיני העבודה, מסר כי "מדובר בהתנהלות שלצערו הרב הפכה להיות חזון נפרץ, מעסיקים רבים מנסים להיפטר מעובדים המבצעים שירות מילואים במקום לדאוג לזכויות של אותם עובדים ונדמה כי הסולדריות שהייתה עם תחילת המלחמה הולכת ופוחתת, וחיילים אלו שבזכותם אנו כאן נפגעים ועלינו לשמור עליהם כמו שהם שומרים עלינו".
בחברת פייאם הגיבו: "חברת פייאם מוקירה, תומכת ומעודדות את משרתי המילואים ואנו גאים בעובדה כי 40% מעובדי החברה שירתו במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל, חלקם קודמו לאחר שחזרו משירות משמעותי או תוך כדי שירות שכזה.
אנו דוחים בתוקף כל ניסיון לקשור את טענות החברה כלפי העובד לשירות המילואים שלו.
במהלך עבודתו בחברה הועלו טענות על התנהלותו לרבות עדויות כי הוא פועל להקים חברה משלו במקביל לעבודתו בחברה ותוך ניצול משאביה. עוד נוסיף כי במפגש עם כמה מעובדי החברה לשעבר בחלל עבודה שיתופי בזמן שהוא משרת במילואים, התרברב כי הוא מקים סטארטאפ בזמן שהוא מקבל משכורת מלאה מפייאם ובכך מנצל את החברה ואת הסיטואציה.
צר לנו על הניסיון הציני לנצל את שירות המילואים ואת יחס החברה למשרתים על מנת להצדיק את התנהלותו זו.
העובד לא פוטר ונמנה עם צוות החברה ומקבל את כל המגיע לו כרגיל".
בחברה הביאו לדוגמה את נ', שעובד בפייאם כ-4 שנים, התחיל בתור מפתח וקודם לראש צוות פיתוח. בתקופה האחרונה הוא קודם לנהל את כל מחלקת הפיתוח, על אף שהיה בשני סבבי מילואים בעזה ובלבנון.
ב-7.10 גויס נ' למילואים כלוחם ושירת בעזה כמעט חמישה חודשים. "במהלך הזמן הזה פייאם היו איתי בקשר רציף ודאגו לי, שלחו דברים הביתה. נולד לי גם תינוק, ומאוד דאגו לאשתי, לא יכולתי לבקש יותר", הוא אומר ל-mako.
"נתנו לי להבין שאני יכול להיות רגוע, כשאני אחזור אשתלב מחדש בקצב שלי בחברה, מחכים לי. כמו הרבה אנשים ב-7.10, עברתי דברים לא קלים כלוחם בעזה. חזרתי באמצע ינואר 2024, נתנו לי להשתלב בחזרה בקצב שלי, לקחתי את הזמן, בסך הכול זה סטארטאפ, ודברים זזים פה מאוד מהר. היה לי הרבה ממה ללמוד בזמן שלא הייתי. קיבלתי את כל מה שאני צריך. אחרי כמה חודשים יצאתי לעוד סבב בלבנון, בסביבות מאי. ההתנהלות הייתה אותו דבר.
"לאחרונה קודמתי לנהל את כל הפיתוח בחברה. בשנה וחצי האחרונות נעדרתי די הרבה מהעבודה, גם שני סבבי מילואים וגם נולד לי ילד, ועדיין ראו אותי ואת היכולות שלי ובגלל זה קודמתי פה לנהל את כל המחלקה של הפיתוח", הוא מסכם.
סקר שערך שירות התעסוקה בקרב 841 משרתי ומשרתות מילואים במלחמת חרבות ברזל שפורסם בתחילת השבוע מצא כי 41% מהמשרתים פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם. על פי החוק, אסור לפטר עובד או לפגוע בתנאי העסקתו בשל שירותו במילואים או בשל קריאתו לשירות מילואים. בנוסף, אם העובד שירת במילואים לפחות 60 יום בתקופה שבין 07.10.2023 -31.12.2024 או במהלך שנת 2025, אסור לפטר אותו במשך 60 ימים מתום השירות, אלא באישור ועדת תעסוקה ב-30 הימים הראשונים לאחר השירות ולאחר מכן באישור ועדת פיקוח.