ביום העצמאות האחרון, בזמן שעשרות מוקדי אש בערו בהרי ירושלים, נפוצו ברשתות החברתיות אינספור פוסטים, סרטונים וכותרות שקריות על הצתות, שחלקם הפכו לוויראלים - למרות שלא היו מבוססים על שום אמת. זו לא תופעה חדשה: הפייק ניוז כבר מזמן הפך לאיום ממשי על הדרך בה אנחנו מבינים את העולם סביבנו.

טל היגן (26) נמצא בדיוק שם - בחזית של המאבק נגד הפייק ניוז. כחוקר בארגון "פייק ריפורטר", הוא עושה בעקביות עבודה שלא תמיד זוכה למספיק הערכה: לנבור, לאמת, ולפרק את השקרים שמציפים את הרשת.

בניגוד לרבים בתעשיית החדשות, הוא לא בא כדי להכתיב לציבור מה לחשוב - אלא להציע כלים לבדיקה עצמאית של מידע. גישה שהיא בעיניו הכרחית יותר מתמיד בעידן שבו פוסטים, סרטונים ובינה מלאכותית עלולים לעוות מציאות בקנה מידה מסוכן.

בגיל 15, הרבה לפני שהפך למומחה בפענוח פייק ניוז, החל היגן את דרכו דווקא בעולם ההסברה הישראלית. בעיצומו של מבצע "צוק איתן" (2014) הוא הצטרף לתוכנית "שגרירים צעירים", מתוך רצון להבין מה קורה סביבו. במשך כמעט שלוש שנים לקח חלק פעיל בהעברת מסרי ההסברה של ישראל לחו"ל, אך בשלב מסוים הגיע למסקנה שהוא לא במקום הנכון. "מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי", הוא מספר בשיחה עם mako. "ההסברה, בסופו של דבר, נוטה להיות תעמולה. הרגשתי שאני מקדם נרטיב ולא תמיד בודק את הדברים לעומק. זה לא התאים לי".

המעבר מעולם ההסברה לבדיקה ביקורתית של מידע היה עבורו תהליך אישי. הוא מתאר כיצד החל להתעניין באמיתות של הדברים שהוא עצמו הפיץ, והבין שמה שבאמת מעניין אותו הוא לברר את המקור - לא להכתיב עמדה. לדבריו, התחיל להתעמק יותר ויותר בבדיקת עובדות, לא כדי לומר לאנשים מה נכון או לא נכון, אלא כדי לתת להם את הכלים לבדוק בעצמם. "אני לא רוצה להיות במקום הזה של להגיד לאנשים מה לחשוב", הוא מסביר. "אני אציב עובדות - והם יוכלו לבנות לעצמם את הדעה".

בשנים שלאחר מכן, המשיך לעסוק בתחום באופן עצמאי. הוא מספר שהתעניין בשיח רחב יותר, כולל מפגשים בחו"ל ולימוד של הנרטיבים השונים סביב הסכסוך. בתקופה זו החל להעלות תכנים ברשת, לפתח את הקול הייחודי שלו ולבנות לעצמו קהל. "התחלתי ממש להתחבר לכל העניין הזה של בדיקת עובדות", הוא אומר. "לא להגיד מה נכון ומה לא - אלא איך לעשות את זה בעצמך".

המפנה האישי המשמעותי התרחש באוקטובר 2023, לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר. לדבריו, מצא את עצמו נשאב עמוק לתוך שיח המידע והדיסאינפורמציה שהתפשט ברשתות - הן מישראל והן מעזה. הוא החל לבדוק באופן עצמאי פוסטים, סרטונים ונתונים, בלי לדעת שזה יהפוך לעיסוק מרכזי. "זה פשוט עף משם", הוא מתאר. "פשוט אני בודק כל דבר". בעקבות הפעילות שלו, קיבל פנייה מפייק ריפורטר, והצטרף לצוות.

אחת הדוגמאות הבולטות לעבודתו הייתה במהלך גל השריפות בערב יום העצמאות האחרון, אז נפוץ ברשת סרטון שלדברי רבים תיעד ערבים מציתים יערות בישראל. "אני אישית, אני החוקר שראיתי את זה ראשון", הוא נזכר. "ראיתי את הסרטון - לא אמרתי שהוא פייק, לא אמרתי שהוא אמיתי. פשוט ראיתי את הסרטון ואמרתי: טוב, בוא נאמת אותו".

לדבריו, הבדיקה ארכה פחות מדקה: "אם אתה בטלפון, אתה עושה צילום מסך, אם אתה במחשב, אתה לוחץ על קליק ימין וזה נותן לך Google Lens, ואז אתה מכניס את התמונה - וזה מוצא לך איפה היא מופיעה. לקח לי כמה שניות, בדקתי, ראיתי שזה הופיע בכל מיני מקומות, ופתאום ראיתי שזה הופיע בכלל ב־2021 - וזה מאיטליה".

סיפור נוסף שטלטל את דעת הקהל - וגם את היגן אישית - היה המקרה של פדוית השבי דניאלה גלבוע, חיילת שנפלה בשבי חמאס ושוחררה רק לאחר 477 יום. בנובמבר 2024 נפוצה שמועה כי נרצחה באכזריות, בעקבות הדלפה מקבוצות טלגרם שטענו שחמאס פרסם זאת. "עשיתי תחקיר והראיתי בדיוק איך השמועה הזאת הגיעה בכלל מערוצים ישראליים, לא מחמאס", הוא אומר. "חמאס אמרו שיש להם חיילת חיה וחיילת שנהרגה - אבל הם לא ציינו שמות. ההפצה שזו דניאלה התחילה כאן בישראל". הוא מוסיף כי כבר באותו יום הזהיר את הציבור לא להאמין, לא בגלל שמדובר בחמאס - אלא כי לא היו שום ראיות. בהמשך גם דובר צה"ל וראש הממשלה ביקשו מהמשפחות שלא להסתמך על הדיווחים הללו. בסופו של דבר, לאחר חזרתה של גלבוע מהשבי היא סיפרה כי חמאס אילץ אותה להצטלם כמתה בסרטון.

דוגמה נוספת לפעילות הארגון קיבלנו ביום רביעי האחרון, כשחוקרי"פייק ריפורטר" חשפו ביחד עם עמרי מניב בחדשות 12 את זהותו של אחד היוזרים המרעילים ברשת הישראלית - חשבון הטוויטר Judeoespanol, שנהג להפיץ לאלפי עוקביו פייקים, הסתה וקונספירציות נגד משפחות החטופים, פוליטיקאים ואנשי ציבור. מאחורי היוזר עומד מורה בשם נתי ייני מתיכון אהל שם ברמת גן, שלצד עיסוקו כמחנך הוא גם גיסו של מתאם הפעילות להשבת החטופים והנעדרים - גל הירש.

בארגון מדגישים כי "לא מדובר בעוד יוזר. זוהי דמות מובילה שבונה מסרים המעצבים את השיח הציבורי ומשותפת על ידי אנשי תקשורת ומשפיעני רשת - שמעון ריקלין, טליה איינהורן, גדי טאוב, ינון מגל ועוד. המסרים הללו מופצים בשיטתיות, מרעילים את השיח ויוצרים מציאות אלטרנטיבית הרסנית.

"כל אחד רשאי לשמור על אנונימיות ברשת, אבל מי שאי אפשר זה לנצל אותה כדי להסית ולהפיץ קונספירציות. זהו מהלך אנטי דמוקרטי שהורס את החברה הישראלית מבפנים, והגיע הזמן לדרוש אחריות על המעשים הללו. רוצים להרעיל את הרשת בקונספירציות זדוניות ולהפיץ שנאה? עשו זאת בשמכם המלא ושאו באחריות".

אבל לא כל פייק ניתן להפריך. דוגמה לכך היא סרטון של פיצוץ שפורסם כעדות לתקיפה ישראלית בתימן - שנראה להיגן מוכר מהעבר. הוא זיהה את הסרטון, זכר שהוא ראה אותו חודשים לפני כן, אך לא הצליח לאתר את המקור - ולכן לא פרסם. "אני לא עובד על בסיס תחושת בטן. אני לא מבקש שיאמינו לי. אם אני לא מצליח להוכיח - אני שותק".

לצד עבודתו המחקרית, מתמודד היגן גם עם אתגר הולך וגובר - השימוש בבינה מלאכותית כאמצעי להפצת מידע שגוי. לדבריו, לא מעט אנשים פונים אליו בטענה שמה שראו - כולל תמונות וסרטונים - אושר כאותנטי כביכול על ידי צ'אט GPT או כלים אחרים. "הוא פשוט אומר אומר מידע שגוי על מקור של סרטונים", הוא אומר. "אבל חשוב להבין שהבינה המלאכותית טועה לא מעט, ובטח לא יודעת לעשות בדיקת עובדות. אין מקורות, אין הצלבת מידע. זה מאוד מאוד מזיק". לטענתו, הבעיה הגדולה היא שיותר מדי אנשים סומכים על התשובות האלה מבלי להבין שמדובר בכלים טכנולוגיים, לא חוקרים. "זה לא תחקיר - זה לא מחליף חוקר".

התחום שבו זה מורגש במיוחד הוא אנטישמיות. טל מסביר שחלק ניכר מהחשבונות שמפיצים תוכן אנטישמי ברשת שייכים למשתמשים אנונימיים, שנרשמים בתשלום לתוכנית המנויים של פלטפורמת X (לשעבר טוויטר). "כל מה שאתה צריך לעשות זה לשלם שמונה דולר בחודש", הוא אומר. "ואז אתה יכול להתחיל להרוויח כסף לפי כמות המעורבות בציוצים שלך - גם אם אנשים מגיבים כדי להתווכח איתך". לדבריו, התוצאה היא גל של תכנים פרובוקטיביים, שכוללים שנאה כלפי יהודים ותיאוריות קונספירציה, שמופצים לא מתוך אידיאולוגיה - אלא מתוך אינטרס כלכלי. "הרוב עושים את זה בשביל כסף. זה פשוט עובד טוב באלגוריתם".

כל זה קרה בתקופה מורכבת במיוחד עבורו באופן אישי. בשיא עבודתו, אובחן היגן כחולה סרטן. במשך יותר משנה התמודד עם טיפולים, כימותרפיה וניתוחים - אך בחר לא לספר דבר, אפילו לא לעמיתיו. רק לאחר שהחלים לחלוטין, חשף את הסיפור. "לא רציתי להיות 'החוקר החולה'. לא רציתי רחמים, ולא רציתי הנחות. המשכתי לעבוד גם בבקרים של ניתוחים. גם באמצע הכימותרפיה הייתי בודק פייקים מהמיטה. זה מה שהחזיק אותי".

כיום הוא מרצה בארץ ובעולם - מתיכונים ועד כנסים בינלאומיים. בכנס האחרון בלונדון, ייצג את ישראל לצד חוקרים אחרים ונאם על ההשלכות של פייק ניוז על תודעה ציבורית ואלימות. "הרבה אנשים פשוט לא יודעים לשאול את השאלות הנכונות. המטרה שלי היא לא לומר להם מה לחשוב - אלא ללמד אותם איך לבדוק".

לקראת הבחירות הקרבות בישראל, היגן מתריע מפני מה שהוא מכנה "צונאמי של דיסאינפורמציה". לדבריו, "נראה מתקפות מבית ומחוץ. גם גורמים פוליטיים בישראל ישתמשו בבוטים, וגם שחקנים זרים כמו איראן ינסו לייצר פילוג כי פילוג פשוט משרת אותם. זו התקופה הכי רגישה - ולכן היא גם הזמן הכי קריטי לבדוק כל פוסט וכל סרטון".

אחרי הכול, הוא אומר, המאבק בפייקים לא מיועד לנצח את כולם - אלא להעניק לציבור את היכולת להבין את העולם טוב יותר. "אנחנו לא באים להגיד לאנשים מה האמת. אנחנו באים לעזור להם לזהות את האמת לבד. ואם נצליח בזה - כבר עשינו הרבה".