תעשיית הגיימינג הישראלית הפכה בשנים האחרונות לאחת הבולטות בתעשיית הטק הישראלית, עם כמה חברות בולטות בשוק העולמי, אך למרות ההצלחה, ייצוג הנשים בתעשייה, במיוחד בתפקידי ניהול ופיתוח עדיין נמוך. כנס נשים בגיימינג 2025, שהתקיים בפעם השלישית בתחילת החודש בתל אביב, הפגיש מאות נשים מהתעשייה כדי ליצור רשת תמיכה מקצועית ולדון במגמות העתידיות של הענף.
נגה הלפרין, CRO של חברת הגיימינג SciPlay, אשר העניקה חסות לכנס, היא מנטורית שמלווה נשים שמבקשות להתקדם בתחום. לדבריה, "כנסים לנשים הם הזדמנות - הם יוצרים מרחב בטוח שבו נשים יכולות לשתף, ללמוד ולהעצים זו את זו. בתעשיית הגיימינג, שבה נשים עדיין נתקלות באתגרים כמו קידום לתפקידי ניהול ושבירת תקרות זכוכית, כנסים כאלה הם קריטיים. הם מאפשרים לנשים להציג את ההצלחות שלהן, לשאוב השראה מנשים אחרות, ולבנות רשת קשרים שתעזור להן לצמוח ולהוביל את התחום קדימה".
"תעשיית הגיימינג באופן מסורתי הייתה גברית יותר, אבל זה משהו שמשתנה. יותר ויותר נשים נכנסות לתפקידי מפתח ומשפיעות על הדרך שבה התעשייה נראית ומתפתחת", אומרת הלפרין. "אחד האתגרים המרכזיים הוא שלפעמים מגייסים אנשים על סמך ניסיון בלבד, ולא נותנים מספיק מקום לזיהוי פוטנציאל. אני מאמינה שכשמגייסים, צריך לזהות את היכולות, הגישה וההתלהבות של האדם – לא רק את הרזומה שלו. אני בעצמי הגעתי לגיימינג ללא רקע בתחום, ומה שהוביל אותי להצלחה היה היכולת שלי ללמוד, להבין נתונים, ולהביא את היצירתיות שלי לשיווק. לכן אני משתדלת, כשאני מראיינת מועמדים, להבין מה מניע אותם, מה באמת מלהיב אותם, ואיך הם יכולים לצמוח בתוך החברה".
הלפרין מבהירה שככל שיש יותר נשים בתפקידי מפתח, "כך רואים שינוי בתרבות הארגונית, בתהליכי קבלת ההחלטות ובגישה לניהול. כשיש נשים בתפקידים בכירים, זה יוצר דינמיקה אחרת – שוויונית יותר, מכילה יותר, וכזו שנותנת מקום למגוון קולות ודעות".
תמי מזאל שחר, מנכ"לית חברת אינקרדיבילד (Incredibuild), שפועלת בעיקר בעולמות משחקי הקונסולה והמחשב, מסכימה כי בשנים האחרונות יש שינויים חיוביים בכל הנוגע לייצוג נשים בתעשיית הגיימינג, "אך עדיין יש דרך ארוכה לשוויון מלא".
"בעבר התעשייה נתפסה כגברית מאוד, מה שהתבטא בייצוג הדל של נשים בתפקידי פיתוח וניהול, ובאופן בו נשים הוצגו בתוך המשחקים – לרוב באופן סטריאוטיפי ומוגבל", היא מוסיפה. "בעולם כולו נעשים מאמצים לעודד שילוב של נשים בתעשיית הגיימינג – הן כעובדות וכמפתחות והן בייצוג שלהן במשחקים עצמם. כנס ייעודי לנשים בגיימינג מאפשר להעלות אתגרים ייחודיים, ליצור קהילה תומכת, לייצר השראה ולבנות רשת קשרים שתסייע לנשים לקדם זו את זו".
רונית בלייר, GM Bingo בחברת PAPAYA מסכימה כי בשנים האחרונות נוכחות נשים בצמרת תעשיית הגיימינג הולכת וגדלה. "לאורך 15 השנים שלי בתעשיית הגיימינג אני רואה יותר ויותר נשים בתפקידי ניהול בכירים, וזה בא לידי ביטוי באופן שבו הסטודיואים מתנהלים בתרבות הארגונית של החברות. השפעתן מורגשת, וזה בהחלט משהו שאנחנו דואגים לטפח גם בפאפאיה, שם נשים ממלאות תפקידים משמעותיים בהובלת פרויקטים וצמיחת החברה", היא אומרת.
מור בירן-ירון היא מנהלת בכירה בחברת הגיימינג Playtika, המשמשת כ-General Manager של משחק המובייל "House of Fun". בתפקידה, היא מובילה סטודיו של למעלה מ-200 עובדים ועובדות בשלוש מדינות שונות.
"פלייטיקה היא חלוצה ישראלית בעולם משחקי המובייל, שהביאה לפני 14 שנים בשורה חדשנית, תוצרת כחול-לבן לתעשיית הגיימינג", היא אומרת. "אני זוכרת שלפני כעשור, כשעבדתי בחברת משחקים קטנה, עיניי היו נשואות לעבר פלייטיקה הנוצצת כדי ללמוד את הקסם שמאחורי המשחק שלה, סלוטומניה. פלייטיקה לא רק שינתה את כללי המשחק בישראל כשהפכה למובילה עולמית בתחומה, אלא גם פתחה את הדלת לעשרות חברות נוספות להצטרף לעולם המובייל גיימינג".
תעשיית הגיימינג הישראלית מתפתחת בקצב מהיר. אילו מגמות או שינויים צפויים לדעתך בשנים הקרובות?
בירן: "הקסם של תעשיית הגיימינג הוא שכל שנתיים התעשייה משתנה. תחום ה-AI תופס מקום מרכזי גם בעולם הגיימינג. אנחנו עושים שימוש בבינה המלאכותית לשדרוג המשחקים ולשיפור חוויית המשתמש, והשפעתה ניכרת בכל תחום – מהארט והדיזיין ועד לניהול המוצר, כלכלה, נתונים, ואפילו סיגמנטציה (התאמה אישית של חווית המשתמש). הקצב הוא כל כך מהיר שהתעשייה תשתנה ללא היכר וזה ממש מעבר לפינה".
מה הטיפ הכי חשוב שאת יכולה לתת לנשים שרוצות להשתלב ולהתקדם בעולם הגיימינג?
בירן: "הראשון, לחקור וללמוד, לשאוף להתפתח, זה דורש עבודה יומיומית קשה והכי חשוב לקום על הרגליים כשדברים פחות עובדים. השני, ידע הוא כוח. צריך להכיר את הדברים לעומק, לשחק בהמון משחקים, להבין מתודולוגיית משחק, כך מביאים ערך גבוה וגם מתפתחים אישית. לא מספיק להיות אנליסטית טובה או אשת פרודקט טובה, צריך לחיות את התעשייה. ודבר אחרון, לקום בבוקר עם תשוקה לעשייה, עם אנרגיה ומוטיבציה להיות פרואקטיבי, לנסות ולהתנסות. זה ההבדל בין להיות טוב ללהיות מצוין".
"לראות בנשים חלק טבעי מעולם הגיימינג"
נשים בגיימינג הן "מצרך נדיר" יותר גם כאשר מדובר בשחקניות, ולא פעם גיימריות דיברו על כך שהן מקבלות תגובות שליליות ברשתות. הלפרין מתייחסת לתופעה: "יצא לי לשמוע על זה דרך הילדים שלי, אבל שמעתי מהם שזה לא מאוד נפוץ. כן ברור לי שיש משחקים שאחוז גבוה יותר של בנים משחקים ויש משחקים שאחוז גבוה יותר של בנות משחק בהן. באופן כללי רואים שמשחקים היום מהווים ערוץ תקשורת בין ילדים, ובגילאים צעירים יותר יש נטייה לבלות את עיקר הזמן עם המגדר שלך. אני מאמינה שכמו שבנות לפעמים ישמעו הערות אם הן ישחקו כדורגל, כך הן גם ישמעו הערות כשישחקו פורטנייט.
"האחריות פה למניעת התופעה היא על חברות המשחקים, כמו גם על ההורים, שצריכים לפעול כדי להפוך את המרחב לילדות לבטוח יותר. זה אומר לשים דגש על מנגנוני דיווח טובים יותר, לפעול באופן אקטיבי נגד הטרדות וליצור קהילה שמעודדת התנהגות חיובית".
אינקרדיבילד אף הוציאה לאחרונה ספר ילדים בשם Sophie the Game Changer, בשיתוף עם חברות מובילות מעולם הגיימינג, נשים בגיימינג ועוד, "שמטרתו לעצב את תודעתם של ילדות וילדים מגיל קטן כך שיראו בנשים חלק טבעי מעולם הגיימינג – הן כיוצרות תוכן ומשחקים והן כדמויות מורכבות ומגוונות בתוך המשחקים עצמם".