יוקר המחיה הוא אחת הבעיות הכואבות והמדוברות בישראל, שמעסיקה את הציבור מאז המחאה החברתית של 2011. למרות עיסוק מתמשך בנושא, ישראל עדיין נמצאת בין המדינות היקרות בעולם, ובשנת 2022 אף זכתה בתואר המפוקפק – המדינה היקרה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
דוח חדש שגובש על ידי Deloitte Monitor, במימון Google ישראל, בוחן כיצד טכנולוגיות דיגיטליות – ובראשן בינה מלאכותית – עשויות לסייע בצמצום יוקר המחיה בישראל, וכיצד ניתן לקדם מדיניות שתעודד את הטמעתן.
על פי הדוח, ישנם מספר גורמים מובילים ליוקר המחיה בישראל: אף שישראל ידועה כמדינה חדשנית, טכנולוגיות רבות אינן מנוצלות על ידי הממשלה, המגזר העסקי והצרכנים, ובהתאם לכך הפריון נמוך. בנוסף, הנטל הבירוקרטי בישראל כבד – גם בהשוואה עולמית – והמשק מאופיין בריכוזיות בייצור ובייבוא, לצד מכסים גבוהים וחסמים נוספים, כמו הליכי אישור יבוא ארוכים ומסורבלים.
בנוסף, ענפי תשתית מרכזיים כמו נמלים, תחבורה, חשמל ומים מנוהלים על ידי מונופולים ממשלתיים, וכ-92% מקרקעות המדינה נמצאות בבעלות רשות מקרקעי ישראל – דבר שמגביל את ההיצע ומקפיץ את מחירי הדיור. גם דרישות הכשרות גורמות לעלייה ביוקר המחיה, כמו גם קצב גידול האוכלוסייה שעומד על כ-2% בשנה – לעומת ממוצע של 0.5% בלבד במדינות ה-OECD. ישראל היא גם כלכלת אי המנותקת מרוב שכנותיה בשל אילוצים גיאו-פוליטיים, והוצאות הביטחון שלה הן הגבוהות ביותר בקרב מדינות הארגון.
על פי המחקר של דלויט, לטכנולוגיות דיגיטליות יש פוטנציאל השפעה על כ-80% מהגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל. הגברת השימוש בהן יכולה להוביל לחיסכון של בין 3.5% ל-9.5% מהוצאות הצרכן. בין היתר, נמצא כי ניתן לשפר את תזרים המזומנים החודשי של משקי בית בשיעור של 10% עד 30%, לקצר בכ-50% את זמן הוצאת היתר הבנייה, לחסוך בין 2.5% ל־6% מעלות דירה, להפחית כ־70% מעמלות באמצעות בנקאות דיגיטלית ועוד.
הטכנולוגיות הדיגיטליות עשויות לחזק צרכנות נבונה, על ידי מתן מידע מקיף ומותאם אישית שיאפשר להשוות בין מוצרים, שימוש בפלטפורמות לניהול משק הבית, ותמיכה של קהילות דיגיטליות המעודדות צרכנות אחראית. הן גם יכולות לשפר את הפריון והיעילות בשוק – באמצעות התגברות על חסמי כניסה גיאוגרפיים, אופטימיזציה של תהליכי ייצור, שיתוף וניתוח נתונים ובניית תחזיות מדויקות, שיאפשרו תמחור מדויק יותר.
מעבר לכך, הטכנולוגיות הדיגיטליות עשויות להפחית את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי - על ידי אוטומציה של תהליכים ממשלתיים, מעקב אחר נתונים בזמן אמת ושיתוף נתונים בין גופים רגולטוריים לצורך הגברת השקיפות והיעילות.
מהם החסמים שמונעים את אימוץ הטכנולוגיות האלה בפועל?
לפי הדוח, הגורמים המרכזיים הם תעשיות מסורתיות שאינן נותנות עדיפות לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות; טכנולוגיות שעדיין אינן בשלות לחלוטין; רגולציה מכבידה וחוסר סנכרון בין גופים ממשלתיים, ולעיתים גם בין המגזר הציבורי לפרטי; וכן היעדר כדאיות כלכלית בשוק קטן כמו ישראל.
הדוח כולל מספר המלצות מדיניות להסרת החסמים ולעידוד שימוש בטכנולוגיה לצמצום הוצאות: קידום המעבר למחשוב ענן, שימוש נרחב יותר בדאטה, פיתוח אוריינות דיגיטלית בקרב האוכלוסייה והגברת המודעות לצרכנות נבונה.
"כאשר מספיק תושבים ועובדים בכלל ענפי המשק יהיו בעלי אוריינות AI, נוכל לצפות שיפור משמעותי בפריון וצמצום עלויות, שיובילו להפחתה ביוקר המחיה", אומר ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל.
בסופו של דבר, המסקנה היא שפלטפורמות דיגיטליות לניהול הוצאות משק בית, בשילוב עם מאמצים ממוקדים של הרגולטור להגדיל את המודעות הצרכנית בתחומי ליבה צרכניים, יכולים לבדם להוביל לחיסכון חודשי של אלפי שקלים עבור משקי בית בישראל.
כשבוחנים את התחומים השונים, מהו התחום הקריטי ביותר להתחיל בו?
רותם דולב, שותפה ומובילת תחום הייעוץ במגזר הטכנולוגיה, מדיה ותקשורת בדלויט ישראל, משיבה: "ברור שהתחום הכי קריטי להתחיל בו הוא שילוב של בינה מלאכותית, AI, בתהליכים מרכזיים במשק. הסיבה לכך היא שה-AI מאפשר לייעל תהליכים, להפחית בירוקרטיה, לחסוך בעלויות ולשפר את השירות לאזרח כמעט בכל תחום ציבורי. זהו כלי שמסוגל להניע שינוי מהותי ומהיר, ולכן אנחנו רואים בו מנוע צמיחה מרכזי בהתמודדות עם יוקר המחיה.
"כשאנחנו בוחנים את התחומים השונים, תחום הדיור בולט כמהותי במיוחד בהתמודדות עם יוקר המחיה בישראל. ההוצאה על דיור מהווה את המרכיב הגדול ביותר בסל ההוצאות של משקי הבית – 34% – והשפעתה על רמת החיים של הציבור היא דרמטית.
"באופן מעשי, שימוש בבינה מלאכותית ובענן יכול לייעל תהליכים כמו תכנון ובנייה, לאפשר חיזוי של ביקושים והיצע, לייעל את ניהול המלאי והקרקעות, ולשפר את השקיפות והנגישות למידע עבור הציבור".
דולב מוסיפה כי פלטפורמות דיגיטליות מבוססות AI יכולות לסייע לאזרחים לאתר דירות במחירים נגישים, לזהות מגמות בשוק בזמן אמת, ולהפחית את פערי המידע בין קבלנים, רוכשים ומוסדות המדינה. בנוסף, ניתן להפעיל מערכות תומכות החלטה למקבלי החלטות בממשלה וברשויות המקומיות, ולבנות תשתיות נתונים שיתמכו בתכנון ארוך טווח.
המלצה נוספת שמופיעה בדוח היא קידום המעבר לענן במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים מרכזיים – במיוחד באותם תחומים שבהם נדרש שיתוף נתונים בין גופים שונים לטובת פתרון אתגרים לאומיים. בין היתר מדובר במשרדי השיכון, הבריאות, החינוך, התחבורה, הרווחה, הפנים, הכלכלה והאוצר. בנוסף ישנה התייחסות לרשויות מקומיות, קופות חולים, גופים רגולטוריים ולעיתים גם שותפים מהמגזר הפרטי.
דולב מסבירה כי הענן אינו רק כלי לאחסון מידע, אלא תשתית קריטית שמאפשרת פיתוח והטמעה של פתרונות חדשניים – ובראשם בינה מלאכותית (AI) ואינטרנט של הדברים (IoT). הענן מאפשר גישה מאובטחת, גמישה ומבוזרת לנתונים בזמן אמת, ומספק את כוח המחשוב הדרוש לעיבוד כמויות גדולות של מידע ולביצוע ניתוחים מתקדמים. כך ניתן להפעיל מערכות AI מתקדמות, לנתח נתונים ממכשירי IoT - כמו חיישנים עירוניים, מצלמות, מערכות תחבורה חכמות – ולספק שירותים דיגיטליים חכמים לכלל האזרחים".
האם גם במצב הנוכחי, אחרי שנה ו־9 חודשים של מלחמה וגירעון כבד, הצעדים האלה באמת יכולים לעזור?
רגב נשמע אופטימי: "המחקרים תומכים בעמדה שגם במצב הנוכחי – עם מלחמה וגירעון שתופח – הצעדים הללו יכולים לסייע משמעותית ליוקר המחיה.
"קודם כל, יוקר המחיה בישראל הוא בעיה מבנית, אתגר ארוך-טווח שלא תלוי רק במצב הגיאו-פוליטי או במלחמה ספציפית. ישראל נותרה בין המדינות היקרות ביותר ב-OECD, והתובנות בדוח משקפות הסתכלות רחבה שרלוונטית גם, ואולי במיוחד, בתקופת משבר.
"צעדים כמו הגברת פרודוקטיביות, ייעול השירות הציבורי והפחתת הבירוקרטיה לא רק רלוונטיים גם בעת מלחמה ותקופה כלכלית מאתגרת – אלא נחוצים וחיוניים במיוחד. דווקא היום, כשהטכנולוגיות בענן ובינה מלאכותית מבשילות ומאפשרות מגוון רחב של פתרונות יעילים – אין סיבה שישראל לא תנצל את ההזדמנות".
ישראל מוסיפה: "אחד היתרונות המרכזיים של AI הוא היכולת להגדיל את התפוקות והאפקטיביות של המערכת הציבורית גם כשמשאבים מוגבלים. כלומר, ניתן 'לעשות יותר עם פחות': להעניק שירותים טובים ומהירים יותר, לייעל תהליכים ולצמצם טעויות – וכל זאת מבלי להגדיל את כוח האדם או התקציב.
"מעבר לכך, יש לשים לב שגם לחוסר פעולה יש מחיר: אם לא נשקיע בחדשנות דיגיטלית וב-AI – הפערים מול מדינות מפותחות רק יעמיקו, השירותים יישארו מסורבלים, והמשק יתקשה להתמודד עם אתגרים כמו יוקר המחיה, פריון נמוך ועומס על מערכות הבריאות, החינוך והרווחה. בטווח הארוך, חוסר השקעה עלול להביא להפסדים כלכליים, לירידה באמון הציבור ולהחמצת הזדמנויות לצמיחה ולשיפור איכות החיים.
"לכן, גם כאשר המשאבים מוגבלים, יש היגיון כלכלי ואסטרטגי בקידום מהלכים ממוקדים ב-AI – תוך בקרה קפדנית והעדפה של תחומים שבהם ההשפעה המידית היא הגבוהה ביותר. יישום חדשנות דיגיטלית דווקא בתקופות משבר יכול להוות מנוף להתייעלות, לשיפור השירות לאזרח ולהגברת אמון הציבור במערכת".