ההונאות בפייסבוק ובאינסטגרם לא מפסיקות, והרבה פעמים הן מוסוות כל כך טוב ונראות אמינות, עד שכולם, גם צעירים שמורגלים היטב לעולם הדיגיטלי, יכולים ליפול בהן.
זה בדיוק מה שקרה ליוצרת התוכן רותם אלמוג שנתקלה במודעה בפייסבוק של עמוד בשם "פסטה ישראל", שמזמינה את הגולשים לעלות על סקר ולזכות בחבילות פסטה של ברילה (כמובן שאין קשר למותג), בסופו של דבר היא נעקצה - והייתה צריכה לבטל את כרטיס האשראי שלה.
בסרטון ויראלי שהעלתה לרשתות החברתיות שלה היא אומרת: "תכננתי לא לספר, כי זה כל כך מביך, אבל החלטתי לספר כדי שזה לא יקרה לכם. ראיתי בפייסבוק פרסום שאם עונים על סקר, מקבלים ערכת פסטה מטורפת של ברילה".
@rotem842 אני אפילו לא אוהבת פסטה that much
♬ original sound - Rotema
למרות שהיא לא אוהבת פסטה, לדבריה, היא ענתה על הסקר, בחרה איזה חבילות היא רוצה ("הכול נראה אמין"), ובסופו של הסקר מילאה את הכתובת שלה כדי שידעו לאן לשלוח את הפסטה. במסך הבא היא מתבשרת שעליה לשלם 7.50 שקלים בשביל המשלוח.
"אמרתי, 'אין מצב', בדוק עובדים עליי. יצאתי מהסקר, וחזרתי לתגובות של הפוסט, שם רואים אנשים בתגובות מראים את הערכות שהם קיבלו", אומרת אלמוג, ומתכוונת לתגובות המזויפות שהופיעו בפוסט, שכל מטרתן הוא לנסות לשכנע שלא מדובר בפייק.
ברגע שהיא לחצה אישור על העסקה, היא קיבלה הודעה מהבנק שניסו לחייב על אותה 1.99 דולר, ומיד אחר כך עוד הודעה. כשהתקשרה לחברת האשראי שלה אחרי סוף השבוע, גילתה שניסו לחייב אותה 7 פעמים, כל פעם על סכומים אחרים, כולל 40 דולר. בסופו של דבר, היא נאלצה לבטל את כרטיס האשראי שלה, מאחר שלנוכלים יש את הפרטים שלו והם ימשיכו לנסות.
"ראיתי בתגובות שזה קרה לעוד הרבה אנשים, וזה כל כך מכעיס", אומרת אלמוג ל-mako. "זה קרה גם לי פעם ראשונה. צריך שכמה שיותר אנשים ייזהרו מזה".
גלי הונאות בחודשים האחרונים - ואיך תיזהרו?
"בחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה בגלי הונאות בישראל שמשתמשים במודעות ממומנות ברשתות כדי להפיץ הצעות מפתות ממותגים מוכרים. ההונאות הנפוצות ביותר הן הצעות למארזי פסטה של ברילה בחינם, מוצרים ללא עלות מאיקאה, או מארזי קוסמטיקה מסופר פארם", מסביר נתי טל, מנהל קבוצת המחקר בחברת הסייבר גארדיו.
"המודעות נראות אמינות ומובילות לאתרים שמתחזים למותג המקורי. כאשר מגיעים לאתר צריך לענות על סקר קצר, להזין פרטים אישיים ולספק פרטי אשראי לתשלום על דמי משלוח. ברגע שמוזנים פרטי אשראי, התוקפים גונבים אותם ומנסים לחייב את הכרטיס במספר עסקאות שונות ובסכומים משתנים. מדובר בדפוס הונאה שחוזר על עצמו שוב ושוב תוך התחזות למותגים מוכרים.
לדברי טל, "ההמלצה שלנו היא לא להתפתות להצעות כאלה של 'מתנות חינם', ולשים לב לעמוד שמפרסם את המודעה - האם הוא עמוד רשמי או עמוד לא מוכר ולא קשור למותג? התוקפים בונים עמודים פיקטיביים חדשים או אפילו גונבים עמודים מאחרים ומשנים את שמם ואת התמונה כדי להפיץ הונאות כאלה. בנוסף, יש להימנע להזין פרטי אשראי באתרים לא מוכרים. גם מודעה שמופיעה בפלטפורמה מוכרת כמו פייסבוק ואינסטגרם יכולה להיות הונאה מתוחכמת, ואם יש ספק – עדיף לא ללחוץ או למלא פרטים".