אם אתם מבלים מול רילז באינסטגרם או בטיקטוק, כנראה שנתקלתם בסרטונים של שליח על אופניים ועם קסדה, מצלמה ביד ונימה מבודחת־מתלוננת־כועסת שמבדרת עשרות אלפי עוקבים. מדובר ביובל סלייפר (27), המוכר יותר כ"שליח הנרגן" (Cranky Delivery Guy). סלייפר מעלה סרטונים על סיפורים הזויים/מצחיקים/מביכים מחוויותיו בדרכים כשליח וולט.
השליח הנרגן הפך לאחד הקולות הכי מעניינים ברשתות החברתיות. כזה שלא מנסה להצחיק בכוח א להיות מגניב - אלא הוא פשוט נרגן, במובן הכי מצחיק, חכם ומדויק של המילה. הדמות של השליח שמבצע שליחויות של וולט ברחבי תל אביב ומשתף בסיפורים ההזויים זכתה למיליוני צפיות עד היום.
"התחלתי בקורונה לפני ארבע שנים", הוא מספר בשיחה עם mako. "הגעתי לתל אביב מנופית והייתי ברמן, אבל אז הגיעה הקורונה והתחלתי לעבוד בתן ביס. בהתחלה פשוט העליתי סטוריז לחברים באינסטגרם הפרטי", הוא מספר. "אני זוכר שהתלוננתי על איזה משלוח הזוי ששלחו אותי מתל אביב לספארי, וחבר אמר לי 'זה מצחיק, תפתח לזה עמוד נפרד'. אז פתחתי. בקיץ 2021 עברתי לעבוד בוולט".
כמה אתה מסנן תכנים?
"לא כל דבר אני מעלה. לפעמים זה כדי לא לחשוף לקוחות, לפעמים כי אני פשוט לא רוצה שיגיבו מגעיל. יש לי אחריות על הקהל שלי. אבל כן, קורים פה בעיר דברים מאוד קיצוניים. פעם עשיתי משלוח לדירה כל כך קטנה שהדלת שלה הייתה בגובה של הפופיק שלי. הבן אדם פתח את הדלת בהתכופפות. מנגד, הגעתי פעם לקומה שחשבתי שהיא עם מספר דירות וזו פשוט הייתה קומה שלמה של אדם אחד".
וולט מודעים אליך ולעמוד שלך?
"הם מודעים, בטח - מקבלים פרסום חינם כבר כמה שנים", הוא צוחק. "היו פעם מגעים על שיתוף פעולה ממש מזמן, אבל זה לא באמת התפתח".
איך הם עם התכנים שאתה מעלה?
"הם אף פעם לא ניסו להתערב או להגיד לי מה מותר ומה אסור. אני לא מייצג אותם - אני מספר את מה שאני חווה מהשטח".
וזה לא גורם לאנשים לחשוב שאתה שירות הלקוחות של וולט?
"זה קורה לפעמים, כן. אבל אני חושב שרוב האנשים מבינים את ההבדל. זה כמו שתלך לקופאית בסופר ותגיד לה שהמחירים גבוהים בסופר - זה לא באמת היא. אני רק מספר מה אני רואה, מה אני עובר, ומה מצחיק אותי".
סלייפר למד משחק ב"ניסן נתיב", והשליחויות היו לו פתרון נוח שמאפשר גם להתפרנס, גם לצלם תוכן וגם ללכת לאודישנים. "זה היה מושלם. יכולתי לעבוד כשבא לי, לצלם בין לבין ולשלב את זה עם לימודים".
אתה מרגיש שהפרויקט הזה עזר לך בכל מה שקשור למשחק?
"בוודאי. וכשנכנסתי לעולם המשחק, הרגשתי שזה עזר לי מול מצלמה - אני רגיל כבר לדבר אליה, לזוז איתה, להיות נוכח. זה יתרון ענק".
סלייפר עושה בימים אלה את צעדיו הראשונים בעולם המשחק. הוא משחק בהצגה של התיאטרון הלאומי הבימה "אבא שיכולתי להיות", ובקרוב נראה אותו בסדרה "המטכ"ליסטים" של ערן זרחוביץ' שתעלה ב־yes, וכן בסרט חדש על מלחמת ששת הימים. "אני בתחילת הדרך, אני עוד לומד, אבל היה לי מזל לעבוד עם במאים מדהימים ולצד שחקנים ממש טובים. כל חוויה כזו זה בית ספר".
אתה חושב להפסיק עם השליח הנרגן מתישהו בקרוב בגלל המשחק?
"תראה, בשביעי באוקטובר הייתי בדרום במילואים והתחלתי להעלות סרטונים שצילמתי מראש. קיבלתי כל כך הרבה הודעות ותגובות מאנשים שכתבו לי 'לא חייכתי שבוע, ופתאום הסרטון שלך עשה לי טוב'. אין לזה תחליף. הרשת מאפשרת לגעת באנשים - ואני לא רואה את עצמי מפסיק בקרוב. זה לגמרי אומנות, ואני מתייחס לזה ככה. מספר הלייקים והצפיות זה נחמד, אבל מה שבאמת מחמם את הלב זה ההשפעה שאני רואה שיש לזה על אנשים. בפעם הראשונה שביקשו ממני סלפי לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל היום אני אוהב את זה שאנשים מזהים אותי".
ולמי שתהה - מדובר בפרויקט שהוא הרבה יותר בשביל הנפש מאשר בשביל הכיס. "עד היום עשיתי קמפיין אחד לפני שנה עם דור אלון וזהו. אפילו המרצ'נדייז שהוצאתי היו ניסיון עסקי מורכב, אבל אני לא מתבאס - ידעתי שזה ניסוי. אני כן רוצה לעבוד עם מותגים שאני מאמין בהם, ואני מאמין שזה יגיע".
מה עם לקחת את הדבר הזה ולהביא אותו לפורמט אחר?
"החלום זה לעשות מזה סדרה. אני עובד עליה בראש כבר הרבה זמן. זה קצת מפחיד אותי, כי אין לי ניסיון בכתיבה, אבל אני לומד ואני מאמין שזה יקרה".
ולסיום - האם הסיפורים שהוא מעלה באמת אמיתיים או שמא מדובר בהמצאות?
"התשובה בגדול היא כן, כמעט תמיד יש בסיס של אמת. לפעמים אני קצת מעגל, לפעמים מדמיין - אבל זה כמו הופעה של שחר חסון, באים לצחוק, לא לפתוח חקירה", הוא מחייך. "וגם אם אני שחקן - המטרה היא פשוט לשמח. אז אני לוקח את זה אליי, מספר את זה בסגנון שלי, וזה עובד".