אם הייתם אומרים לבר שאלתיאל לפני מספר שנים שהוא יהיה אחד ממובילי מהפכת הבינה המלאכותית בישראל, הוא כנראה היה צוחק. אבל היום, בגיל 33, הוא מנהל את אחת הקהילות הגדולות בישראל בתחום, מוביל פלטפורמה דיגיטלית שמנגישה את מהפכת ה-AI לעשרות אלפי אנשים, ובין לבין גם בונה סוכנים חכמים לעסקים, נותן הרצאות ומלווה ארגונים.
הסיפור הזה הופך למטורף יותר כשלוקחים בחשבון שאת רוב חייו הבוגרים בילה בכלל בעולם החרדי. "התחלתי להתעסק עם AI דרך בת הזוג שלי, שהיא סטודנטית לתואר שני", הוא מספר ל-mako. "עזרתי לה בלימודים האקדמיים, בעיקר בעבודות המחקר, ומשם זה התגלגל לעזרה לחברים שלה ולחברים של החברים. בשלב מסוים כבר לא יכולתי לטפל בזה לבד, אז פתחתי קבוצה קטנה שבה יכולתי לתת תשובות ולעזור לאנשים. תוך כמה חודשים זה התפוצץ. עשרות הפכו למאות וכיום יש אלפי אנשים בקהילה שלנו".
מה שהתחיל כעזרה אקראית הפך במהרה לקריירה של ממש. "היום זו העבודה שלי לגמרי", הוא מבהיר. "פתחתי מועדון בתשלום חודשי סמלי שמנגיש את כל מה שאנשים צריכים לדעת על AI - החל מסוכנים חכמים, דרך קורסים דיגיטליים ועד תמיכה וליווי. מעבר לזה, אני גם נותן הרצאות, עובד עם עסקים וארגונים ועוזר להם להטמיע AI בצורה אפקטיבית".
כדי להבין כמה מטורף הסיפור של שאלתיאל, צריך לחזור אחורה. "נולדתי למשפחה חילונית בירושלים, ובגיל 14 חזרתי בתשובה", הוא מספר. "תמיד היה לי קשה בבית הספר, לא הסתדרתי עם מסגרות. אובחנתי עם הפרעת קשב וריכוז בגיל צעיר, מה שהיה פחות מקובל אז, ובית הספר הרגיש לי כמו עונש מתמשך. חברתית הסתדרתי, אבל כל מה שקשור ללימודים היה סבל אמיתי. הייתי מבריז הרבה, מתוסכל, לא מוצא את עצמי".
נקודת המפנה הגיעה דרך קרובת משפחה שחזרה בתשובה. "זו הייתה דודה שלי, והיא הזמינה אותי להתארח אצלה. פתאום נחשפתי לעולם אחר - שבתות, תפילות, משפחתיות מסוג שלא הכרתי. אחרי זה הגעתי בפעם הראשונה לישיבה, ושם קרה משהו ששינה אותי לגמרי. פתאום הדמויות שהכי סלדתי מהן - מורים, רבנים, סמכויות - התייחסו אליי אחרת. קיבלתי כל כך הרבה תשומת לב, חיזוקים, הערכה. זה קנה אותי. הרגשתי שרואים אותי, מעריכים אותי, נותנים לי מקום. בעולם החרדי, במקום להילחם במערכת כמו שעשיתי עד אז, פתאום הרגשתי שאני בפעם הראשונה במקום שבו אני יכול לפרוח".

"בהתחלה זה היה ריגוש של ילד שמרגיש שייכות, אבל אחר כך כבר ויתרתי על כל כך הרבה דברים, פיתחתי אמונות חדשות, והעולם הזה הפך להיות כל מה שהכרתי. לאט לאט נשאבתי פנימה, עד כדי כך שבגיל 16 כבר עזרתי להקים ישיבה בדרום תל אביב. ובגיל 22 כבר עסקתי בגיוס כספים ושיווק בעולם החרדי".
אבל לצד ההצלחות המקצועיות, החיים האישיים היו מורכבים. "התחתנתי בגיל 21 והתגרשתי אחרי פחות משנה. להיות גרוש בעולם החרדי זה חתיכת משקל לסחוב על הגב", הוא משתף. "כשאתה גרוש בחברה החרדית, אתה סוג של תווית אדומה. אנשים מסתכלים עליך אחרת, השידוכים הופכים לאתגר, וזה לא משהו שקל לחיות איתו. הייתי צעיר, לבד, עם סטיגמה כבדה - וזה השפיע עליי מאוד".
אבל זה לא היה הקושי היחיד. "עם הזמן התחילו גם סדקים באמונה שלי", הוא מודה. "זה לא היה רגע אחד של הארה, אלא תהליך ארוך של ספקות שהצטברו. בהתחלה אתה מדחיק, כי כל החיים שלך בנויים סביב הדת - החברים, העבודה, כל הזהות שלך. אבל אז מגיעים רגעים שבהם אתה לא יכול להתעלם יותר. התחילו לצוץ שאלות שלא היה לי להן מענה, דברים שלא הסתדרו לי בראש. ניסיתי לשים את זה בצד, להמשיך הלאה, אבל ככל שהזמן עבר, הבנתי שאני לא יכול לברוח מזה לנצח".
ואז הגיע אסון מירון בשנת 2021. "הספקות התחילו קודם, אבל מירון היה הרגע ששבר אותי", הוא מספר. "הייתי שם בזמן האסון, נחנקתי כמעט למוות. חבר מאוד קרוב שלי נהרג, בן של חבר אחר נהרג. זה גרם לי לשאול שאלות שלא העזתי לשאול קודם. למה הם מתו ואני נשארתי בחיים? מה המשמעות של כל זה?".
באותה תקופה הוא חווה רצף של אירועים קשים, שהרגישו כמו מפולת שלגים בלתי נגמרת. "עד אז, כל מה שנגעתי בו הצליח. גייסתי כספים, ניהלתי פרויקטים, הרגשתי בשליטה. ואז, פתאום, הכול התחיל לקרוס". זה התחיל מהפסדים כלכליים כבדים. השקעה גדולה שהוא היה מעורב בה התגלתה ככישלון, ואיתה הגיעו חובות ולחץ בלתי פוסק. "זה היה לראשונה בחיים שלי שהרגשתי חסר אונים כלכלית. לפני כן תמיד הצלחתי לייצר כסף, תמיד הייתה לי יציבות. ופתאום, הכול מתערער".
כמו שכל דבר רע בא בצרורות, באותה תקופה גם הבריאות שלו התחילה להידרדר. "חטפתי מחלה קשה במעיים. לא משהו קטן, משהו ששיתק אותי לגמרי לחצי שנה. הייתי מושבת, בלי יכולת לתפקד. הגוף שלי פשוט קרס, וזה השפיע עליי נפשית".

ואז הגיע השבר האמיתי - ניסיון ההתאבדות של אביו. "אני זה שמצאתי אותו", הוא מספר בכאב. "הוא היה חולה הרבה זמן, סבל נורא, ולא רצה להפוך להיות סיעודי. כשמצאתי אותו, הוא כבר היה במצב קשה. אני לא אשכח את המילים שלו כשהצלתי אותו - הוא הסתכל עליי ואמר, 'אני לא אסלח לך שהשארת אותי בעולם הזה'. אני זוכר את עצמי עומד שם, מבולבל, לא יודע איך להגיב. זה לא רגע שאתה שוכח".
החוויה הזו טלטלה אותו לחלוטין. "עד אז, הייתי עסוק בלשרוד - כלכלית, בריאותית, נפשית. אבל זה היה הרגע שבו הכול התחיל להתפרק באמת. פתאום, כל הערכים, כל האמונות שלי, כל מה שהחזקתי בו - הרגיש כמו מגדל קלפים שמתמוטט מול העיניים".
ביוני 2022 הוא החל בתהליך של חזרה בשאלה. "פתאום אתה חוזר לעולם שאתה לא מכיר", הוא מספר. "העולם שעזבתי היה של קאזה ו-ICQ, ופתאום יש נטפליקס, רשתות חברתיות וכמובן AI. אין לך חברים, אתה לא יודע איך דברים עובדים".
אז איך מתמודדים? "בהתחלה פניתי למשפחה החילונית שלי, שממנה הייתי מנותק 16 שנה. הם קיבלו אותי יפה, עזרו לי. אחותי לקחה אותי לקניון לקנות בגדים - נכנסתי עם שחור-לבן ויצאתי עם ג'ינס וטי-שירט. זה היה מוזר, אבל ככה התחלתי להשתלב".
אבל בעולם החילוני לא מחכים לאף אחד. "כל מה שעבד לי בעולם החרדי, פשוט לא עבד פה", הוא אומר. "ניסיתי להיכנס לעולם העסקי שוב, וזה לא הצליח. לא הצלחתי להתפרנס. זה היה מתסכל בטירוף".
ואז הגיע הרגע ששינה הכול - הכניסה לעולם ה-AI. "זה התחיל מסרטונים בטיקטוק, הורדתי ChatGPT, ג'מיני של גוגל, קלוד - והתחלתי לשחק עם זה. מהר מאוד ראיתי שאני יכול לייעל תהליכים ולחסוך לאנשים המון זמן. ככה זה התחיל, ומשם זה פשוט התפוצץ".
כיום, הקהילה שלו מונה עשרות אלפי אנשים, והמועדון הדיגיטלי שהקים כבר כולל מעל 270 קורסים בתחום. "כלים כמו ChatGPT זה כמו לקבל גישה לכספת של מיליארדר - אבל רוב האנשים לוקחים רק פרוטות. חבל, כי זה יכול לשנות להם את החיים", הוא אומר.
חברי המועדון שהקים מקבלים שני קורסים חדשים כל חודש - על כלי AI ואוטומציות, כולל בניית בוטים וייעול תהליכים, מענה אישי לכל שאלה תוך 24 שעות וגישה לסוכני AI שנבנים בהתאמה לצורכיהם. "סוכן זה כמו GPT, אבל מאומן למשימה ספציפית ברמה הגבוהה ביותר. במקום לשלם מאות ואלפי שקלים על כלים וסדנאות, המועדון נותן את כל הידע והכלים במקום אחד".
אבל לצד ההתלהבות מהטכנולוגיה, שאלתיאל גם מזהיר מהסכנות. "הדבר שהכי מפחיד אותי זה הונאות - יכולת לזייף קול, ליצור אנשים פיקטיביים, להונות מבוגרים. הקלות שבה זה אפשרי עם כלים של בינה מלאכותית צריכה להטריד את כולנו".
ומה לגבי העתיד? "מי שיחבק את ה-AI, ישגשג. מי שיתעלם - יישאר מאחור", הוא קובע. "המקצועות האדמיניסטרטיביים ייעלמו, אבל דווקא האנשים עם היכולות האנושיות - יצירתיות, אמפתיה, חשיבה ביקורתית - הם אלה שיהיו הכי רלוונטיים".
אז איך מתמודדים עם כל השינויים? לדבריו, הדרך הכי טובה היא לקחת שליטה. "מי שחושב שאפשר לברוח מזה - טועה. זה כאן, וזה משנה את העולם. אבל במקום לפחד, אפשר ללמוד איך להשתמש בזה לטובתנו. אני ההוכחה הכי טובה לזה".